איך שהשניים האלה נכנסו ללבבות. לאורך תולדותיה ועונותיה של "חתונה ממבט ראשון" (קשת 12) היו זוגות רבים שכולם דיברו עליהם, אבל ספק אם היה זוג שכולם אהבו כמו את חן דריקס ויוסי עזרא – הוא מנהל מפעל לייצור בטון עם עבר במשטרה, היא מאמנת כושר ומנהלת תוכנית העשרה בבית ספר שמשלב ילדים עם צרכים מיוחדים. "אני יכול להגיד לך משהו מהלב? אני אוהב אותך", אמר יוסי לחן אחרי חודש בלבד של היכרות, ומאז שידור הפרק ההוא הפכו שניהם למאמים הלאומיים. הזוג של המדינה.
כמו כל עלילה רומנטית, גם זו של חן ויוסי ידעה רגעי קסם (נגיד, הוא לוחש לה אחרי שניות של היכרות "את נראית אש") ושל שפל (נגיד, ריב מוזר סביב הכנתו של מה שיוסי מכנה "סלט חצוף"). אבל בסופו של דבר הם ביחד, זוג שצלח את המעבר מהריאליטי אל המציאות ולומד את מלאכת החיים המשותפים. כשאני שואלת מה הסוד שלהם, חן משיבה "הבנה ואהבה", יוסי מציע "אהבה ודאגה", וחן מאמצת: "אולי באמת דאגה". לאורך הריאיון הזוגי הזה נדמה שהסוד האמיתי הוא בדיוק זה: התקשורת. האופן שבו הם משלימים זה את המילים ואת המחשבות של זו, כמו – נו, כמו כשאוהבים.
"ראיתי את העונות הקודמות ואהבתי את הקונספט", מספר יוסי על הדרך שעשה מיציקות הבטון אל החופה הטלוויזיונית, "אז כשפנו אליי זה קרץ לי ביותר". חן, לעומת זאת, לא הבינה איך היא קשורה. "אני וטלוויזיה זה שתי נקודות קיצון, אבל בת דודה שלי רשמה אותי לתוכנית בלי להגיד לי", היא מספרת. "כשהתקשרה מלהקת מ'חתונמי', הלסת שלי פשוט נשמטה. אמרתי, 'תקשיבי, אני חושבת שמדובר בטעות'. אבל איכשהו הגעתי לפגישת ליהוק, וזה התגלגל".
במובנים מסוימים היא הייתה מוכנה לזה יותר ממנו. "אף פעם לא חוויתי משהו כמו שיש לי עם יוסי", אומרת חן, "אבל אני כן מגיעה ממערכות יחסים ארוכות – שנתיים, שלוש ובעבר גם חמש שנים. הגעתי קצת יותר בשלה".
יוסי: "זה הפער הרציני בינינו. אני הייתי במערכות יחסים לא ארוכות, שלושה–ארבעה חודשים. תמיד הייתי מכוון לקשר רציני ולחתונה, אבל זה לא קרה. אולי כי ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 3 ולא חוויתי זוגיות במשפחה".
חן: "אני הייתי מאורסת שנה לפני התוכנית. זה היה אחרי מערכת יחסים ארוכה, וממש בדקה ה-90 ביטלתי".
כי?
"הרגשתי שזה לא הכי נכון לי, כאילו אני מתרחקת מעצמי. חברים אמרו, 'חן, את כבר בת 34 ובמערכת יחסים רצינית לא קמים ועוזבים ככה', אבל אני מאוד נאמנה לעצמי. כשלא טוב לי, אף אחד לא ישכנע אותי אחרת".
עם יוסי טוב לה, אלא שהתקשורת עוינת, אז אני חייבת לשאול דווקא על מה היה הריב הראשון שלהם. אבל אפילו מזה הם יוצאים חמודים. "יוסי טס לדובאי, זה היה בעצם הנתק הראשון שלנו", מספרת חן. "יום לפני שהוא חזר הכנתי את המרק שהוא אוהב –".
יוסי: "רק אפונה. טעים אבל".
חן: "אני עושה אותו פצצה".
יוסי: "אבל אפשר לגוון. לא, מרק פצצה, שיגיע כבר החורף. אני אדליק את המזגן על 16 שיהיה לי קר, שהיא תכין לי מרק".
חן: "אז הכנתי מרק, ולא היה לו אינטרנט או משהו, ופתאום זה יצר בינינו מרחק. כאילו לא אכפת לו והוא לא מסמס כשאני רגילה לקבל כל הזמן מחמאות ואהבה. אבל אז הוא חזר, וזה ברגע שוב אהבה".
אני רגיל להיות יוסי החמוד
שניהם בני 35. הוא במקור מראשון לציון, היא ממושב נווה ירק. הוא שירת בחיל האוויר, היא הייתה מנהלת חדר כושר באותו חיל. הוא אוהד מכבי תל אביב בכדורגל עם פינה חמה במיוחד בלב לשחקן העבר אלי דריקס; היא האחיינית של אותו דריקס. ואם כבר מדברים על המשותף, אז יוסי מוסיף: "שנינו מאוד טמפרמנטיים, וזה לא פשוט. חילוקי הדעות זה משהו שצריך לעבוד עליו".
אף שהתהליך של חן ויוסי נראה בתוכנית כמו 42 יום של ירח דבש, הפסיכולוגית יעל דורון זיהתה מראש את המוקש. יוסי: "יעל אמרה, 'יש לכם שיעורי בית'".
חן: "לריב".
יוסי: "אז אשכרה ישבנו וחיפשנו על מה לריב. אמרתי לחן, אולי אני אשפוך משהו על הרצפה במטבח ותצעקי עליי".
מה, בשביל הטלוויזיה?
יוסי: "בשבילנו, שנוכל להתמודד כשזה יבוא. יעל אמרה שיש בינינו פצצת אטום פנימית כזו, שבריבים יכולה להתפוצץ".
ואז המצלמות כבו.
יוסי: "פיצוצים, מכות. סתם".
חן: "כשסיימנו לצלם עזבנו את הדירה שגרנו בה, ועברנו אליי לנווה ירק. אז התחלנו את מבחן המציאות האמיתי. ברור שאנחנו כועסים ומתפייסים, והשורה התחתונה היא שאנחנו אוהבים. זה באמת הכי חזק".
חששתם מהחדירה לפרטיות, מרגעים אינטימיים מול כל כך הרבה אנשים?
יוסי: "אני חששתי רק מדבר אחד – מי תהיה הכלה שלי. אם לא היה קליק, זה היה עבורי 42 יום של עול. אני לא בטוח שהייתי מצליח את זה".
איך באמת היית מתמודד אם לא היה קליק? פרצה סערה כשדיברת על זה שאתה מעוניין באישה "לא מתולתלת, לא שמנה".
"לא היה לי איזה סטנדרט, זו לא הייתה הכוונה. רציתי מישהי שתצחק ממני, שתרים לי, שאני ארים לה, שתהיה לנו אנרגיה טובה".
התגובות על מה שאמרת הפתיעו אותך?
"מאוד, הרי לא הייתה כוונה לפגוע באף אחת. כנראה הייתי צריך להגיד מה אני אוהב, לא מה אני לא. 'בחורות חטובות עם שיער חלק, זה הטעם שלי'. היה לי אפילו טיפה דאון, אני לא אשקר. אני רגיל להיות יוסי החמוד שאהוב על כולם, גם העובדים שלי אוהבים אותי. ופתאום אני מקבל הודעות לא נעימות, פוגעות אפילו. לקח לי רגע להיערך לדבר הזה. אבל אני מרגיש שהתחשלתי, הבנתי שאני לא צריך להיות אהוב על כולם וזה בסדר גמור".
זה פשוט נרגע מעצמו?
"לא ששכחו לי את זה, אבל הכירו אותי. ראו מי זה יוסי, הבינו שזה לא איזה שחצן. רואים את הצחוק שלי ואת השנינות שלי ואת מה שאני מביא, והאמת היא שלצד כל הביקורות קיבלתי המון אהבה. אפילו קיבלתי הודעות של 'הכל בסדר, אוהבות אותך' מבחורות מתולתלות".
בעונה הנוכחית נמתחה ביקורת על ההתאמות בין בני הזוג. איך אתם רואים את זה?
יוסי: "קודם כל, ארבעה זוגות ביחד עד היום. היו התאמות מוצלחות למעט שניר ומור".
חן: "אני רואה את העונה הזו כהצלחה".
אבל את לא רואה טלוויזיה! עשית שיעורי בית?
חן: "אני כן רואה 'חתונמי', וגם סדרות דוקו על רציחות ופשעים".
יוסי: "ואני חולה היסטוריה. רק קחי אותי ל'מלחמת העולם השנייה בצבע' בנטפליקס. תקשיבי טוב, ראיתי את זה בלופים".
חשבתם שתהיו במקום הזה כשהתחלתם את התהליך?
יוסי: "באתי סקפטי, אמרתי 'אין מצב'. אני זוכר שדיברתי עם החבר הכי טוב שלי על התוכנית, והוא אמר לי, 'אני מאמין שזאת תהיה החתונה האחרונה שלך".
חן: "מה זאת אומרת?".
יוסי: "כאילו, הבחורה האחרונה שלך".
חן: "אז תדייק".
תגידו, תהיה חתונה בחיים האמיתיים?
חן: "לא אמרנו את זה. אנחנו צריכים עוד שעות טיסה, אנחנו רק תשעה חודשים ביחד. לנו זה נראה הרבה יותר, אבל שנינו מרגישים שצריך זמן".
יוסי: "אפילו עוד לא אספתי אותה לדייט. אני לא יודע מה זה להגיד לה 'שומעת, תהיי מוכנה בתשע'".
חן: "אז תעשה את זה, מה הבעיה?".
יוסי: "שאני גר איתך".
הוא היה בטוח שאני רוסייה
בניגוד ליוסי, שהגיע מהבית עם התנגדות למתולתלות – סליחה, העדפה לחלקות – חן לא ידעה מה היא מחפשת ומה לא. "באתי לתוכנית בראש ולב פתוחים", היא אומרת. "ביקשו ממני לתאר את האדם שאני רוצה, והיה לי מאוד קשה כי בני הזוג שלי היו כל כך שונים אחד מהשני. אני מתאהבת בבן אדם, בהומור, בשיחה באנרגיה שלנו ביחד. אין לי טייפקאסט".
מה חשבתם אחד על השנייה בשבריר השנייה הראשון? את האמת.
יוסי: "מרוב התרגשות ואדרנלין יש ניתוק במוח. שמעתי טייייייי, ככה ממש. בהתחלה חיכיתי לה חצי שעה לבד בחופה, והתחלתי לעשות צחוקים. אני לא זוכר מה הרגשתי, רק שחשבתי שקוראים לך יוליה".
חן: "הוא היה בטוח שאני רוסייה".
יוסי: "את לא מבינה, הייתי בטירוף חושים".
חן: "אני בחופה הייתי נבוכה. ממש התביישתי".
יוסי: "אבל אחר כך ישבנו על הספה בשלב ההתייחדות – עשו לזה שם של בית סוהר – ושם אמרתי לה שאני בעניין, והיא אמרה 'גם אני'".
וכל הזמן הזה אתה חושב שקוראים לה יוליה?
חן: "כן, כן, כן".
היו צילומים, נגמרו, ועד השידור אסור לכם להיראות יחד בפומבי. ספרו לי איך מסתירים זוגיות.
יוסי: "זה נמשך שלושה חודשים והיה מאוד כיף. פשוט חוזרים מהבית לעבודה ומהעבודה הביתה".
חן: "יש בזה משהו רגוע, אין דחף לצאת. עולים מאוד מוקדם על פיג'מה".
ראה אתכם מישהו שלא היה אמור לראות?
חן: "היה קטע שנסענו להרצליה, ופתאום איזו מישהי כאילו מסתכלת".
יוסי: "אני לא ראיתי שהיא קלטה משהו".
חן: "ברור שהיא קלטה, איך שהיא חייכה".
יוסי: "אבל היית עם כובע ומסכת קורונה! אפילו שמת חולצה על החלון!".
חן: "הייתי מפוחדת מזה ערב שלם".
איך נזהרים במובנים אחרים, למשל שלא ייפלט לכם משהו?
יוסי: "שינינו את השם בטלפונים. אני שמור אצלה בתור ג'ו והיא אצלי ג'יימי".
חן: "ג'יימי וג'ו. זה כבר נעשה ניקניים".
יוסי: "אני הייתי במשטרה, יודע לשמור על סודות, הכל טוב".
חן: "אתה יודע שמישהו כתב לי שהוא עבד איתך?".
יוסי: "אוי ואבוי".
חן: "ושאם לא אהיה איתך, אז הוא ישמח לצאת איתי".
יוסי: "ככה הוא אמר לך?".
חן: "הוא לא באמת ביקש לצאת איתי".
יוסי: "הכל טוב, גם אם הוא ביקש. יגיעו אליו הביתה היום. סתאאם".
אתם קנאים?
יוסי: "אני במהות שלי בחור קנאי, מזל עקרב. עבורי זה מדד אם הקשר טוב לי או לא, אבל גם אני מקנא, לא תראי עליי. אני לא מחצין את זה, לא מעיק".
חן: "בסיטואציות מסוימות אני כן יכולה להרגיש את זה עליך".
יוסי: "זה היה רק פעם אחת, עם המלצר ההוא בים".
יוסי, אתה רוצה לשתף את שאר הקבוצה?
"במהלך הצילומים לקחתי אותה למלון 'סיקס סנסס'. היו לנו שם אחלה שיחות, הסתכלנו על הכוכבים, ואז הלכתי רגע להביא משהו מהחדר ואיזה מלצר התחיל איתה בבריכה. לא הרגשתי איזה איום מבחינת מראה – בואי, הכל בסדר – אבל היא קלטה אותי, מודה".
חן: "המלצר הזה מספר לי שהוא מהדרום, פתאום יוסי מגיע, והדבר הראשון שהוא אומר זה, 'מה אחי, אני צריך לדעת משהו?'".
יוסי: "לא נכון, זה היה 'מה, יש פה איזה משהו מעניין?'. לא שהרגשתי מאוים, גם לא הייתי עושה איזה משהו, אבל מה הוא מדבר איתה עכשיו? מה אתה קשור? לא דיברתי איתו בצורה מאיימת, אין פה איזה קטע של קנאה מטורפת, באמת שלא. אבל כן חשוב לי שתהיה מידה מסוימת, קטנה, של קנאה".
חן: "יש קנאה חיובית. נגיד, כשיוסי בדרך הביתה מהעבודה: הוא מסיים יחסית מאוחר, שש–שבע כזה, ואם הוא יגיד לי 'אני עוצר אצל חבר', אז אולי אני אגיד, 'בא לי שתבוא הביתה, חיכיתי לך כל היום'. פה באה לידי ביטוי הקנאה שלי. לא שאני לא מפרגנת".
באחד מהפרקים האחרונים היה קטע עם משקאות שבו אמרת ליוסי, "אל תשתה". מאיפה זה בא?
יוסי: "מה זה היה באמת? גם אני לא הבנתי".
חן: "כולנו עשינו צ'ייסר, ויוסי הוריד מיד צ'ייסר אחרי צ'ייסר, אז אמרתי לו 'אל תשתה'".
למה?
חן: "מי עושה צ'ייסר אחרי צ'ייסר?".
זה נראה כאילו משהו הפחיד אותך.
"לא, אני אוהבת לשתות. אני חושבת שאני שותה יותר ממנו".
יוסי: "אני סחי, סבבה? מה יש לכם? זה סתם היה בקטע שהיא כאילו המורה שלי".
חן: "אל תגיד שאני המורה שלך, זה לא סקסי. אתה מגזים ואז מתחרט, תספר לה מה היה עם הגבינות".
יוסי: "ב'סיקס סנסס' הייתה ארוחת בוקר אמא'לה".
חן: "ההוא הגיע, לקח את כל הגבינות".
יוסי: "חן, את מגזימה".
חן: "פוצץ את הצלחת".
יוסי: "צ'דר שמדר, לא מבין בדברים האלה".
חן: "הוא תופס את הגבינה כאילו זה קרטיב ואוכל את זה".
יוסי: "היה לי טעים באותה תקופה, היה טעים".
חן: "זה גבינות שלמות, שמנות. והוא לא יכול אחר כך, זה עולה לו. ואני אומרת לו 'יוסי, זו גבינה'".
יוסי: "אחר כך הקאתי, כל הערב היו לי בחילות. זהו, היום אני כבר לא נוגע בגבינות. יש לי טראומה".
אני מקבל אהבה, ואני אוהב את זה
לאורך העונה נחשף מעט מהרקע של השניים. חן סיפרה על מותו הפתאומי של בן זוגה לשעבר, זמן קצר לאחר שנפרדו; יוסי דיבר על המשקעים שהותירו גירושי הוריו, על הקשר הקרוב שלו עם אביו ועל הקשר המורכב יותר עם אמו, שהופיעה באחת התוכניות. "הפריע לי טוקבק אחד על זה", הוא מספר. "אמרו שאני לא מכבד את אמא שלי, כי אמרתי עליה 'הנה, הדודה מאמריקה הגיעה'. אבל ככה ההורים שלי, אמריקאית ועיראקי, מה לעשות? נכון שהקשר שלי עם אמא לא היה הכי הדוק, אבל אם נניח היא הייתה נתקעת בארבע בבוקר עם הרכב, או כל דבר קטן – טלפון ליוסי ואני מתייצב, כמו צו 8. אפילו אם לא דיברנו שלושה חודשים".
מה בעצם הפריע לך בתגובה הזאת?
יוסי: "שזה לא נכון. גדלתי על ערכים מסוימים, אין דבר כזה שיגידו שאני לא מכבד את ההורים שלי. גם אמא שלי לא חושבת שאני לא מכבד אותה, מה גם שבשנה האחרונה התקרבנו".
חן: "מאוד".
יוסי: "הנה, בשבוע שעבר קפצתי אליה, הזמנו סושי ואכלנו יחד".
איך אתה מסביר את ההתקרבות?
יוסי: "הרבה זה התוכנית, כי היא פתאום התקשרה אליי יותר – 'מה עם חן, ראיתי אותך בטלוויזיה'. נהיה שיח כזה".
חן: "הפעם הראשונה שהגענו לארוחת ערב אצל ההורים שלו הייתה הפעם הראשונה שהם ישבו ביחד לארוחת שישי אחרי שנים. זה נראה לי טבעי, לא ידעתי מה הרקע, רק ראיתי שהאינטראקציה סבבה וזה זורם. מאז יש הרבה ארוחות משפחתיות".
יוסי: "למרות שאין מה לעשות, זאת תמיד הייתה משפחה מפורקת. היו לי את ההורים הכי טובים בעולם, לא היה חסר לי שום דבר, אבל הבית היה מפורק ואין מה לעשות".
אז התוכנית איחדה את המשפחה שלך?
יוסי: "אני באמת יכול להגיד לך שההורים שלי כנראה חוזרים אחד לשנייה. לא, סתם".
חן: "היה איזה רגע שישבנו סביב שולחן, ויוסי אומר, 'אמא, אז תחזרו?'".
יוסי: "ואז אבא שלי נחנק מהאוכל".
חן, המשפחה שלך לא הייתה הרבה בצילומים. למה?
"המשפחה הייתה מאחוריי, הם מאוד תמכו בי, אבל הם לא אוהבים את החשיפה. יש בהם משהו מאוד מאוד צנוע".
למרות הקרבה המשפחתית לאלי דריקס?
חן: "גם כשדוד שלי היה יותר בכותרות, הוא אף פעם לא סיפר על המשפחה. אנחנו קנאים לפרטיות שלנו".
איך שניכם מסתדרים עם החשיפה? כמה אתם נהנים מזה?
חן: "אני מרגישה שאנחנו עם הרגליים על הקרקע, ברור לנו שזו תקופה שתעבור".
או שלא.
"אבל לא תלוי בנו אם נישאר בתודעה או לא. אני בוויז'ן שלי הגעתי כדי למצוא אותו – ומצאתי, תודה לאל. מכאן ואילך זה רק בונוס".
אתם נהנים מהפרסום?
יוסי: "אני לא מסתכל על זה כפרסום. מבחינתי אני מקבל אהבה, ואני אוהב את זה. אני יושב בבלומפילד או באיזה אירוע ומישהו ניגש אליי ואומר, 'שמע, אני מעריץ אותך'. לדבר הזה אני מתחבר ולא הייתי רוצה שזה ייגמר. זה אנדורפינים למוח, אני אומר את זה הכי אמיתי".
אמרתם שחתונה עוד לא, אבל יש ציפייה לאיזו הצעת נישואים גרנדיוזית?
יוסי: "יש בי משהו לא החלטי. יום אחד אני יכול להתעורר ובא לי להציע נישואים ממסוק, ולמחרת אני יכול לקום ולהגיד 'וואללה, בא לי על ספסל, רק שנינו'".
מה אומרת מי שחשובה פה?
חן: "אני לא, זה לא שלי. אני חושבת שברגע שזה יגיע – אני אתרגש מזה".
תרצו לעשות את זה לפי כל כללי הטקס?
יוסי: "חד-משמעית. שאני אוותר או שהיא תוותר על הצעה או על מסיבה?".
להיות כלה, להחליף שמלות.
חן: "ברור. החיים קצרים, שליש מאחורינו. כשקורים דברים טובים ויש סיבה למסיבה, אז הכי לחגוג את זה. מה אני אומרת לך תמיד לפני השינה?".
יוסי: "'תגיד שאני יפה'".
חן: "לא נכון, מה אני אומרת לך תמיד לפני השינה? תחשוב –".
יוסי: "חיובי".
חן: "מחשבות חיוביות. תירדם עם הפנטזיות שלך, תדמיין את הדברים שעומדים לקרות".
אמא שלי הייתה קוראת לי שיח'
הזוגיות של חן ויוסי הצטלמה נהדר רוב הזמן. יוצא דופן היה רגע שבו היא שטפה כלים, הוא נח, והצופים התרעמו על חלוקת התפקידים ביניהם. "גם אני צפיתי בסיטואציה הזו וראיתי שאני כביכול מטפלת, מסדרת, שוטפת, והוא יושב ב'תביאי לי ותעשי לי', אבל צריך לזכור שהצופה רואה אחר צהריים אחד מני רבים", אומרת חן. "רציתי כבר לתקתק את הבית, והעדפתי שיוסי יישב שם ולא ילך לי על הרטוב. אני מבינה למה הסיטואציה התפרשה ככה בעיניים של אחרים, אבל היו כל כך הרבה מצבים שאני חזרתי הביתה ולא הורדתי רגל מהספה כשיוסי הכין ארוחת ערב ושטף כלים".
יוסי: "מצד שני, אני לא יודע לעשות כביסה, לא מתחבר לזה, והיא עוזרת לי בקטע הזה".
חן: "'עוזרת'. אני עושה".
החלוקה ביניכם שוויונית?
יוסי: "מה זה שוויונית?".
חן: "במטלות הבית – לא. יוסי עושה הרבה פחות ואני הרבה יותר. אבל אם אני אבקש ממנו לעשות שואב ולהעביר מגבון לח על הרצפה, הוא יעשה את זה בלי בעיה".
יוסי: "מכירה את החד-פעמיים הגדולים האלה של הרצפה? אני ישן עם זה בלילה. את יודעת, הציגו אותי בתור איזה שיח', אבל כמה ארוחות ערב הכנתי לה. פשוט לא הראו".
אתה לא שיח'?
יוסי: "האמת, אמא שלי הייתה קוראת לי שיח' כשהייתי קטן".
חן: "הוא שיח'".
יוסי: "אני יש לי שיח'יות קטנה, אבל זה לא שיח' ממקום עתיק. זה כזה וואללה, אני אוהב את הפינוקים. מבינה?".
ואת אוהבת לפנק.
חן: "אני מאוד מאוד אוהבת לפנק כשמתאים לי וכשאני רוצה. זה פמיניזם אמיתי, כי זה מגיע מתוך הבחירה שלי, וכשלא בא לי – אני לא עושה כלום בבית. הכביסה יכולה להיערם לה".
ואתה לא מעיר.
חן: "הוא רק אומר, 'גם על כביסה של שניים את לא משתלטת? אני צריך להביא לך אישה שתעזור לך?'".
יוסי: "איזה רעה, מה אמרתי? 'נגמרו לי התחתונים, אני הולך לקנות'. אפילו לא באמת נגמרו לי".
בחוויה שלי כצופה נראה שאתה הדומיננטי ואת כאילו המתרפקת, אבל בשיחה זה נראה הפוך. כאילו את בפוקוס, את מובילה.
חן: "וואללה".
יוסי: "שנינו קונטרה אחד עבור השני. היא מובילה, אני מוביל, אפילו דיברנו על זה שיש בעייתיות מסוימת כי שנינו רגילים להוביל. כל אחד רוצה, את יודעת, לנהל את האירוע. אז אני למדתי טיפה להוריד והיא למדה טיפה להוריד. אולי עכשיו נראה לך שהיא מובילה, אבל זה משתנה, זה מאוד דינמי".
וזה מתנגש לפעמים?
יוסי: "כן. יהיו מצבים שמישהו יצטרך לתת לשני להוביל, אחרת נדרוך אחד על השנייה".
אתם עדיין נעזרים בפסיכולוגים?
יוסי: "כן, יעל מלווה אותנו. כיף גדול שיש לנו אותה".
חן: "לא שאני חושבת שחווינו משהו שלא היינו עוברים בלי ייעוץ".
יוסי: "נחמד שיש מישהו להתייעץ איתו, אבל אנחנו באמת יותר מנוסים, יותר בוגרים, יודעים לפתור דברים לבד".
אתם כבר מדברים על ילדים?
יוסי: "אני רוצה ישר לקפוץ להיות סבא".
חן: "עוד קצת, עוד קצת".
ואז יהיו ויכוחים – איפה הם ילמדו, לאילו חוגים הם ילכו.
יוסי: "כדורגל, מה".
חן: "ובת? ואם הוא ירצה ללמוד בלט?".
יוסי: "לא".
חן: "בטח שכן".
יוסי: "רגע, מה זה בטח שכן, תני לי לדבר. לא שהתכוונתי לשלול, אני אתן לילדים לעשות מה שהם רוצים, רק אכוון".
חן: "אבל הוא גם ישחק כדורגל".
יוסי: "הוא ירצה כדורגל".
הוא יכול גם לא.
"יש לנו את זה בגנים. חן, תסבירי לה".
צילום: אלון שפרנסקי | סטיילינג: זוהר מאירי | איפור ושיער: יקיר בן זקן | הפקה: טל פוליטי