ארבעת הגברים שמשתתפים בריאליטי "הקבוצה" (קשת 12) לא ראו את זה בא. ארבעתם מצאו בנות זוג מבין משתתפות התוכנית, שאיתן בחרו לנפוש בלוקיישן מבודד ואקזוטי מבלי שנפגשו קודם לכן. כשהתברר מיהן שתי הרווקות שנותרו ללא זיווג, חשפו השתיים לראשונה את פניהן בפני שאר המשתתפים. אחת מהן, מורן זומר, בחרה לפתוח את סרטון הפרידה שלה בקליפ של אנה זק "לך לישון", עם המילים "בוא תראה מה פספסת".
"אמרו לי שכשהגברים ראו אותי כמה לסתות נשמטו שם", אומרת זומר השבוע, "אבל זה גם גרם להם להרגיש טוב, כי הם הבינו שכנראה גם כל שאר הבנות נראות טוב. הם חשבו עליי משהו אחר לגמרי בגלל שבמשימת הריקוד עם הסטיקלייט עשיתי דובי רוקד, ובגלל שאני מבשלת, אבל מי חשב על זה בכלל?".
על מה לא חשבת?
"לא חשבתי איך אני מתחרה בבנות האחרות, לא חשבתי איך אני הולכת לצאת פצצה וכוסית בעיני הגברים. הבעיה לא הייתה בנראות או בפרשנות אלא בעובדה ששבוע זה זמן קצר בשבילי כדי להכיר ולהתאהב".
עוד לפני עלייתו של הריאליטי החדש החלו לצוץ השמועות שאחת המשתתפות בו תהיה אחותה של הדוגמנית בר זומר. כשהחלו השידורים גילו הצופים שחוץ מהיותה אישה יפה מאוד, מורן זומר (34) היא גם עורכת דין במקצועה, בשלנית חובבת ובחורה רהוטה ונעימה – מאלה ששומעות את המשפט "איך יכול להיות שבחורה כמוך עדיין רווקה" לפחות 20 פעם ביום.
"זו שאלת השאלות", היא מחייכת את חיוך הג'וליה רוברטס שלה, "שאלה שאני שומעת מלא, מלא, מלא. זו שאלה קצת מעצבנת, כי אני לא חושבת שלהיות רווקה בגיל שלי אומר שמשהו פגום בי".
מי כמוני תסכים איתך שהתפיסה החברתית המקובלת היא זו שדורשת תיקון: רווקות מאוחרת לא מעידה על פגמים או על היכולת שלך לאהוב ולהיות נאהבת. ובכל זאת, אני מניחה שגם את תוהה בעצמך "איך זה באמת יכול להיות שאני עדיין רווקה".
"זה תלוי במלא גורמים. דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי רווקה. היו תקופות שהשקעתי יותר בלימודים ויותר בקריירה. גם ההיצע הוא מדומה, בתל אביב הכל נורא זמין ונורא מהיר, וברגע שמשהו הולך טיפה יותר קשה, טיפה צריך יותר סבלנות, מוותרים ועוברים לדבר הבא. בנוסף, ככל שאני מתבגרת אני יודעת יותר מה אני מחפשת ומה מתאים לי, וזה מצמצם את האופציות. אני כנראה לא מתפשרת, שזה טוב וגם לא טוב".
בחברה זה ייתפס כבררנות, כדבר שלילי.
"אני יודעת שאני בחורה איכותית ואני מצפה שגם הצד השני יהיה כזה. אבל כל דבר בזמן שלו, ואם הזמן שלי יגיע בגיל יותר מבוגר, אני מקבלת את זה באהבה. אני נהנית מהרווקות. זה יגיע".
ועם זאת, הכניסה שלך לתוכנית מעידה כביכול על חיפוש של פתרון. כאילו הרווקות היא בעיה.
"באתי למצוא אהבה. אני מחבקת הזדמנויות בשתי ידיים. קיוויתי שתצא אהבה מהתוכנית ואני מקווה שאולי היא תצא עכשיו. אני מאוד רוצה זוגיות, כל דבר בחיים שלי הגשמתי חוץ מאת הדבר הזה. עם כמה שחיי הרווקות כיפיים ואני עושה מה שבא לי ולא דואגת לעוד בן אדם, בסוף אני חוזרת לבית חשוך וריק וישנה לבד. זה פחות נעים".
אין אצלנו מישהי שהיא היפה של המשפחה
זומר נולדה וגדלה בחיפה, בת בכורה לעוד שתי אחיות. כמו המראה שלה שנותר כפרט מוכמן, גם העובדה שאחותה הצעירה היא הדוגמנית המצליחה בר זומר לא הוסגרה בתוכנית, מה גם שבחיי היום-יום העובדה הזו לא תמיד ברורה מאליה. "אנשים מופתעים שאנחנו אחיות. אמא שלי בלונדינית עם עיניים כחולות, ואבא שלי בצבעים שלי. אחותנו האמצעית, טל, היא שילוב – עיניים בהירות ושיער כהה. אני ובר חברות מאוד טובות, אני לומדת ממנה מלא. היא הולכת אחרי החלומות שלה, הפכה לאשת עסקים, ואני הכי גאה בה בעולם".
אולי אתן שונות בצבעים אבל שתיכן נשים מאוד יפות, ובר גם עשתה קריירה מהיופי שלה. זה יצר תחרותיות?
"וואי, ממש-ממש לא. כל אחד וטעמו. אני לא חושבת שלהיות בלונדינית זה יתרון, אני דווקא מקבלת תגובות של 'את יותר יפה מבר', ואני אומרת, 'מה פתאום, אחותי הכי יפה'. היופי הוא שאנחנו שונות. לא גדלנו במשפחה עם התחושה שיש מישהי שהיא היפה של המשפחה".
תמיד ידעתם שבר תימשך לעולם הזה ותהיה דוגמנית?
"אני לא יודעת אם זה היה החלום שלה, אבל היא כנראה אהבה את זה והמשיכה. זה התחיל בהדרגה, מדוגמנות ואז הישרדות, לאט ובטוח היא ממריאה בדרך הצנועה שלה. אנחנו משפחה מאוד צנועה שלא אוהבת פרסום, אבל המסר הוא שכל אחד יגשים את עצמו. אבא שלי דתי והוא עדיין מאוד גאה בבר, ואני חושבת שבדרכה שלה היא עדיין שומרת על צניעות".
משפחה שלא אוהבת פרסום, אבל גם את הגעת לפריים טיים.
"אני לא באתי לכאן למצוא פרסום, זו ממש לא הייתה המטרה. אם הייתי רוצה, הייתה לי דרך סלולה עם בר. הצטלמתי איתה בעבר למותג שלה, וזה היה לי מוזר. חששתי מהחשיפה, זה היה מה שכמעט גרם לי לא ללכת לתוכנית. באמת באתי למצוא אהבה, ואם כבר אז החשיפה מועילה לזה".
לא תמנפי עם קמפיינים ושת"פים באינסטגרם?
"אם יבוא, זה מבורך. הגעתי מראש עם מספר עוקבים מסוים באינסטגרם, כי מאז שנכנסתי לתזונה מאוזנת התחלתי להעלות מתכונים בריאים וזה תפס, וזה התוכן שאני מעלה. אני מבשלת מגיל צעיר, אני לא מתפרנסת מזה, זה נטו כיף לי לעשות טוב לאנשים".
שתי האחיות שלך, שצעירות ממך, נשואות. ללוות אותן לחופה לווה בקנאה?
"האחיות שלי הן חלק ממני, הן החברות הכי טובות שלי. ברגע שהציעו להן נישואים הרגשתי שהציעו לי, אני לא מרגישה קנאה או אכזבה. לאחותי טל גם נולדה בת, אז יש לי אחיינית, וזה האושר הכי גדול".
ובתור רווקה בת 34 בעולם המודרני, התחלת לחשוב על ילדים?
"מגיל 18 אני חושבת על ילדים. זה החלום הבא שלי. אני רוצה שזה יבוא ממשהו כן ואמיתי, עם פרטנר לחיים, שיצמח איתי ביחד".
היום נשים לוקחות את המושכות לידיים גם בעניין הזה ומביאות ילד לבד, או לפחות מקפיאות ביציות.
"אני לא בלחץ מהשעון הביולוגי. לחץ עושה רק רע. זה לא שלא חשבתי על התהליך, אבל אני נותנת עוד קצת זמן ואני מרגישה שזה יגיע ושזה קרוב".
וכשאת מגיעה לחתונה וכל העיניים של הדודות נישאות אלייך, וכולן אומרות לך "בקרוב אצלך"?
"אז אני עונה 'בעזרת השם'".
שותה מהכוס של הכלה? מבקשת ברכה?
"שתיתי כל כך הרבה, אז כבר הפסקתי עם זה. הלכתי גם לרבנים וכאלה, אבל אני עדיין מאמינה שכשזה צריך לקרות זה יקרה".
מערכת היחסים הרצינית האחרונה של זומר הסתיימה לפני כשבע שנים, ומאז היא תרה אחרי האחד. "אני לא יוצאת עם כל אחד, אני באמת לא יוצאת להרבה דייטים. אני פחות מתחברת לאפליקציות, הקלילות שבה אנשים עושים ימינה ושמאלה זה פחות אני. דייט ראשון זה שנאת חיי, אני מרגישה שאני בראיון עבודה או בתחקיר ביטחוני. אני צריכה שזה יתחיל ממשהו קליל יותר, שיהיה לזה בסיס, שאראה את הבחור באיזו סיטואציה חברתית ושם נתחיל את השיחה. אני אולד סקול, מאמינה בהיכרות של פעם, דרך חברים או אפילו ברחוב".
הרבה רווקות מרגישות את הצורך להוכיח כל הזמן שהן מתאמצות לא להישאר רווקות, שהן באמת רוצות ומנסות למצוא. את מכירה את זה?
"אני לא עובדת בזה, אבל כולם יודעים שאני מחפשת. אני גם ישר שואלת, 'יש לך חברים להכיר לי?'".
נו, ומכירים לך?
"חברה רצתה להכיר לי גבר דתי, גרוש עם ילדה. זה הרגיש לי כבד, אז אמרתי לה שתארגן מפגש כדי שנכיר בטבעיות. יום אחד היא פתחה קבוצה בוואטסאפ של שלושתנו, כתבה, 'היי, תכירו, הייתי אמורה ללכת איתו היום להופעה ואני לא פנויה, אז תלכי את', ויצאה מהקבוצה. הייתי בהלם. הבחור הזה התקשר, דיברנו שעה וחצי והיה כיף, ובאמת הלכנו יחד להופעה וגם המשכנו לצאת אחר כך כמה חודשים. זה בסוף לא הסתדר, כי במחשבה על העתיד לא ראיתי את עצמי שומרת שבת או מחנכת את הילדים שלי בחינוך דתי, ולא הצלחנו להגיע לעמק השווה. אבל כן למדתי מזה לתת צ'אנס. בזכות הסיפור הזה אני לא פוסלת, למשל, גבר גרוש עם ילדים, גם כשכל החברות אומרות לי, 'מה את צריכה את זה'. זה תלוי בבן אדם ובסיטואציה בעיניי. מכל קשר אני מסיקה מסקנות לקשר הבא. אני מקווה שהבא יהיה האחד".
הודעות זה פשוט לא אני
את האחד הזה קיוותה זומר למצוא, כאמור, בתוכנית השידוכים "הקבוצה". בפורמט החדש השתתפו שישה גברים ושש נשים, שתקשרו במהלך שבוע ימים אך ורק באמצעות אפליקציית התכתבויות, מבלי לראות אלה את אלה. הם הורשו לשלוח הודעות טקסט או הודעות קוליות, ואחת ליום גם לערוך שיחת טלפון – במטרה לבחון אם בתוך בליל הקשרים המקבילים והגישושים יכולות להיווצר היכרות אמיתית, כימיה ואפילו התאהבות. "התוכנית לא שונה מעולם הרווקות האמיתי", אומרת זומר, שלא הצליחה ליצור התאמה וסיימה את דרכה בתוכנית לאחר שבוע, "את לא יודעת מי מדבר איתך ועם עוד כמה במקביל. פתאום הוא נעלם לך, ולמה? אולי הוא בכלל הולך עם מישהי אחרת. בתוכנית היו רק חמש נשים פרט אליי, בחיים האמיתיים בחוץ לכי תדעי עם כמה נשים אחרות גברים מדברים במקביל".
התוכנית מאפשרת הצצה לעולם הרווקות העכשווי, המוצף ואולי אפילו השטחי, שבו ההיכרות הווירטואלית יוצרת, לעתים, חוסר מחויבות כלפי האדם הזר מהעבר השני. התכתבויות תכופות, למשל, לא מבטיחות שייווצר קשר בעולם האמיתי. לזומר היה רגע כזה, שבו הרגישה שהזרע נשתל וחיכתה להבעת עניין הדדית – אבל הטלפון לא צלצל. "היו לי התכתבויות אינטנסיביות והרגשתי שהיה לי חיבור עם חלק מהגברים, ובשלב השיחות הטלפוניות חיכיתי לאיזשהו פידבק. אני ידעתי איפה אני עומדת ורציתי לראות איפה הם עומדים, והתאכזבתי נורא כשהבנתי שאני לא בעדיפות ראשונה אצל אף אחד. לא עניינתי אף אחד, זה סוג של דחייה. היו גברים שבחרו לדבר במשך כל השעה עם אותה אישה ולדעתי זו טעות. בשיחת טלפון אפשר יותר לבוא לידי ביטוי, אני הייתי מחלקת ועושה שלוש שיחות של 20 דקות, כדי להכיר יותר".
איך הרגשת?
"הייתי שם בנפילה רצינית, רציתי לעזוב את התוכנית. אחרי שיחה עם מנהל 'הקבוצה' קמתי מורן חדשה ואמרתי לעצמי, 'את לא תפרשי עכשיו. אולי את תצליחי ואולי לא, אבל את לא בחורה שמוותרת'. יצאתי משם גאה, אפילו שלא מצאתי אהבה".
אחד מהדברים שהתוכנית בוחנת הוא הפרמטר של המראה החיצוני, שבמציאות אנחנו שמים עליו דגש – בטח באפליקציות, שבהן מחליקים אותך ימינה או שמאלה במאית השנייה לפי התמונה שלך. הרגשת שנטרול המראה מהמשוואה של ההיכרות הוא יתרון או חיסרון?
"זה לא שינה לי. המראה אצלי הוא פלוס, הוא לא העיקר. לא חששתי מזה, אני יודעת מי אני, שאני יודעת להתנסח ושיש לי מה להציע. אחרי התוכנית, כשהגברים ראו אותי, הם אמרו שבמציאות אני חייכנית, אבל שבהודעות נשמעתי רצינית מדי, וזה הכי לא אני. הקול שלי נשמע כמו קול של גבר".
זה קורה גם בחיי הדייטינג האמיתיים, תחושת הדחייה הזו. איך מרימים את הראש וממשיכים בכל פעם מחדש?
"הגוסטינג הידוע והמוכר של גברים תל-אביביים. קרה לי שהרגשתי וייב חיובי מבחור, הוא סיים דייט בחיבוק ובנשיקה, אמר שהיה לו כיף ושידבר איתי – וביום שלמחרת הוא נעלם. זה מבאס, אני יכולה לבכות מדבר כזה. תהיה גבר ותבוא ותגיד, 'תודה, אבל לא מתאים'. אם קשה לעשות את זה פנים אל פנים, אפשר אפילו למחרת. בן אדם כזה אני ישר מוחקת, וגם אם הוא יחזור אחרי חודש-חודשיים זה לא מתאים לי, כי לא מתנהגים ככה. תמחקו את הגוסטינג הזה".
בתוכנית היה נראה שנדב שמר את נטלי על אש קטנה, ולמרות שהוא נעלם לה והעדיף אחרת, היא הסכימה לקבל אותו בחזרה.
"לנטלי ולנדב היה חיבור שהרגיש לנטלי נכון. הכל היה בהילוך מהיר, פתאום נפתחה קבוצה והרגשתי במרוץ ויש לנו שבוע ו'יאללה תתאהבו'. אני בן אדם שלוקח לו זמן, אני צריכה ליצור עומק, איזשהם חברות ושיח כדי להתחבר רגשית לצד השני, אז הרגשתי קצת מאחור. לא ראו בתוכנית אבל אני כן יזמתי, גם שיחות וגם הודעות. גם אני פניתי לנדב עם הצעה, והוא השאיר אותי באוויר עד שהוא אמר לי 'לא'. זה הרגיש נורא תחרותי – ואני לא באתי לתחרות, באתי למצוא אהבה".
הרווקות של היום נדרשות שוב ושוב להכריע בין הגישה המיושנת-אך-המקובלת של "לשחק אותה קשה להשגה", לבין הרוחות החדשות שמעודדות אותן לבחור בעצמן, להיות אקטיביות וליזום. עדן ונטלי, שתי המשתתפות בתוכנית שלא יזמו, קיבלו הצעות מגברים – ואילו דר ומורן, שדווקא הביעו עניין גלוי ויצרו קשר – נשארו לבד. "לא צריך לקחת מזה דוגמה, זה נורא ספציפי", אומרת זומר, "את יכולה ליזום ולקבל 'לא', ואולי בפעם הבאה תקבלי 'כן'. אני מעדיפה ודאות, אין לי בעיה שיגידו לי 'לא', אבל תגידו. גם כשנדב אמר לי 'לא', הכל טוב, אני מפרגנת. אם לא ננסה, בטוח נפסיד".
בחיי היום-יום את גם יוזמת?
"כשאני מחליטה שבא לי על מישהו, אני הכי בעד ליזום. אני לא אומרת שהוא יישב מולי ואני אגיד לו, 'היי, בוא נצא מחר לבירה', אבל אני אעשה הכל מבחינתי כדי להגיע אליו: מעקב באינסטגרם, לייקים, אני אגיע לחברים שלו שידברו איתו עליי, אני אשיג את הטלפון שלו, אני אשלח הודעה אפילו. אני רוצה לתת דוגמה לבנות בחוץ, תיזמו, מקסימום תצליחו".
מה לקחת איתך מתוך החוויה בקבוצה?
"הבנתי שאני פחות מתחברת להודעות. לנסח, לחשוב איך בדיוק ומה לכתוב, לשלוח, לא לשלוח, למחוק, לכתוב עוד פעם, ואז פתאום ארבע שעות הוא לא עונה לי. זה לא מושך אותי, זה מוריד לי. הודעות זה פשוט לא אני. פעם הייתי מתכתבת הרבה לפני דייט ראשון, היום זה פחות יקרה. אני צריכה לשבת מול הבן אדם ולראות איך הוא מגיב, להסתכל לו בעיניים. למדתי גם לא לפסול כל כך מהר. אני חושבת שלא נתנו לי יותר מדי צ'אנס".
המשתתפים של התוכנית ממשיכים לבלות יחד. יש סיכוי שעוד ייווצרו קשרים רומנטיים שפוספסו?
"החברים החדשים הם המתנה שלי מהתוכנית. עברנו משהו חווייתי ועוצמתי שאף אחד מבחוץ לא יכול להבין. אני חברה של כולם, אבל עם נטלי ודר אני ממש מדברת כל יום, אנחנו חברות ממש-ממש טובות. אני הדבק שמחבר בין כולם, אני זו שאומרת 'בואו נרים מפגש'. גם שי ב' מגיע, בשבוע שעבר היינו אצלו ופגשנו את החברה שלו, שהיא בחורה מהממת. הוא אחלה בחור, שונה לגמרי מאיך שיצא במסך".
והגברים האחרים? בכל זאת חלקם אולי עדיין רווקים.
"שי פירו ואני הפכנו לחברים ממש טובים, גם ברק חבר ממש טוב שלי. מי יודע מה יקרה בעתיד, אולי אינטראקציות שם ישתנו. לא שוללת ולא פוסלת שום דבר".
את עדיין פנויה ומחפשת את האחד. מי זה צריך להיות?
"אני יותר נמשכת לשחומים, בייבי פייס וגבוהים ממני. כמובן שלזה מתלווה כריזמטי ושנון, שאפתן ושטותניק. אני יכולה לבנות כאן רשימת מכולת של הדברים שמושכים אותי ושל מה שאני מחפשת, אבל בסופו של דבר זה עניין של חיבור ושל תקשורת. אני בטוחה שבסוף הוא בכלל לא יהיה הטייפקאסט שלי".
ולשאלת השאלות: מי משלם בסוף דייט?
"הגבר. אני גם אוהבת את אלה שקובעים את היום ואת השעה, ואומרים 'אני בא לאסוף אותך'. אני חושבת שזה חלק מהחיזור, אין מה לעשות".
צילום: אור דנון | סטיילינג: זוהר מאירי | שיער: אלמוג כהן | איפור: נגה תמיר | הפקה: אור-אל רבינוביץ