גיא בלילה ואלעד ביטון התחילו לכתוב את העונה השנייה של הסדרה "בני אור". בעשר בבוקר של יום ראשון, השעה שבה קבעו להתחיל את יום העבודה, ביטון הגיע לדירה שבה התגורר חברו הקרוב. הוא דפק בדלת שוב ושוב, התקשר מספר פעמים, אבל לא בא כל מענה.
ביטון חייג לשרה לב, אמו של בלילה, אחות בבית החולים סורוקה. היא הייתה במשמרת, וביקשה מגיסתה שתגיע לדירה. אבל ביטון לא היה מסוגל לחכות עד שהיא תגיע. הוא היה מודאג והרגיש שמשהו רע קרה לחבר שלו, אז הוא שבר חלון ונכנס פנימה.
זאת דירה בקומת קרקע ברחוב בצלאל בבאר שבע. בלילה ואמו עברו לגור כאן לפני שנתיים, לאחר שהדירה חולקה לשניים. בלילה גר כאן כשחלומו התגשם ולאחר כעשור של עבודה קשה, דחיות, המתנה, שוב דחיות ושוב המתנה, העונה ראשונה של "בני אור" צולמה, שודרה וזכתה להצלחה גדולה. החיים תפסו כיוון אחר וחדש. בשנה האחרונה החל להרגיש שהוא רוצה אהבה ומשפחה משלו.
ביטון מצא את חברו במיטה. הוא חשב שהוא ישן וניסה להעיר אותו. אחר כך הבין שאין טעם לנסות.
לקחו את האב, לקחו גם את הבן
כוחות מד"א ומשטרה שהגיעו למקום מצאו כלי עישון. מאוחר יותר נמצאו על הגופה מדבקות פנטניל, הידועות בשם הרחוב "פנטה 100", ושיירי אבקה לבנה מסוג הרואין או קוקאין (בדיקת מז"פ טרם הסתיימה נכון למועד פרסום הכתבה).
לא ידוע מה הוביל את בלילה לסם מסוכן כמו מדבקות פנטניל. חבריו מתארים אותו כאדם שפרץ גבולות, אבל הדברים נאמרים ביחס לכוח המניע שלו, לאנרגיה הפנימית. איש מהם לא חשב על משהו כמו פנטניל
בלילה סיפר לא מעט על חוויות סמים בראיונות שהעניק מאז השקת הסדרה; בין השאר סיפרו הוא וביטון ל"ידיעות אחרונות" על הטריפ הראשון שלקחו, שניהם ביחד, בגיל 15. בלילה דיבר גם על מריחואנה, אבל שום דבר מעבר לזה. אלא שסמים קשים יותר היו תמיד נושא מרכזי בחייו וביצירתו.
"בני אור" נכתבה על בסיס סיפור חייו של בלילה, שכולל בין היתר שכונת מצוקה בבאר שבע בשנים שבהן תחנות הסמים היו בפריחתן, ואב נרקומן שסיבך את הבן בפלילים כשביקש ממנו להעביר לחבר בכלא תיק שבו הוטמנו 15 "ג'ולות" של הרואין. האב מת ממנת יתר כשבלילה היה בן 24. בנו עמד לחגוג 39 בעוד מספר שבועות.
שנים בער בבלילה הרצון לספר בשפה הקולנועית - הוא חלם להיות במאי כבר בגיל עשר - את סיפורו ואת סיפורם של ילדי השכונה. אלא שבסדרה, הגיבור מוכר סמים כדי לממן לאביו טיפול גמילה. "גיא ואלעד כתבו על גיבור שעושה את כל הקומבינות בעולם כדי להציל את אבא שלו. זה לא משהו שקרה במציאות, ואני חושב שזה הדבר הכי עמוק פה: להציל את אבא שלהם הם לא יכלו כשהיו ילדים, לכן הם עשו את זה בסדרה", אומר שי כנות, במאי "בני אור".
לא ידוע מה הוביל את בלילה מטריפ בגיל 15 למדבקות פנטניל בגיל 38. חבריו מתארים אותו כאדם שפרץ גבולות, שלא הכיר בהם לעתים, אבל הדברים נאמרים ביחס לכוח המניע שלו, לאנרגיה הפנימית האדירה. איש מהם לא חשב על משהו כמו פנטניל, משכך כאבים רב עוצמה – חזק פי 100 ממורפין - שניתן כמדבקה הנצמדת לגוף ומשחררת בהדרגה את החומר שחודר אל מחזור הדם ומרגיע את הסבל. כמו תרופות מרשם רבות אחרות, בשנים האחרונות גלש הפנטניל לרחוב והפך לסם קטלני שהשפעתו דומה לזו של הרואין; הוא נצרך באמצעות חימום ושאיפת האדים או בהסנפה, פעולות שלא מאפשרות לשלוט במינון ושהופכות אותו למסוכן עוד יותר. עד כדי כך מסוכן שבשנת 2020 התקבלה הוראה במשטרה לצייד ניידות במזרקים עם חומר הנוגד את הסם, למקרים שבהם ייחשפו אליו השוטרים וחייהם יהיו בסכנה.
"אני די בטוח שזה היה עניין חדש אצל גיא, הוא תמיד הביע סלידה מדברים כאלה בגלל הרקע של אבא שלו", אומר ראו-דור חדד, מוזיקאי, תושב באר שבע וחבר קרוב של בלילה. "אבל לאחרונה הוא באמת התרחק ממני, ואני חושב שמתוך כבוד אליי כמכור לשעבר, הוא לא רצה לדבר על זה איתי. זה כואב לי ואני כועס. זה חבר רביעי שלי שאיבדתי. לעשות את הסמים האלה זה כמו להתאבד, אתה מוסיף ומערבב ומגיע לכאלה דאונים שאתה לא בוחל בשום דבר, ולא כל אחד יכול לעמוד בזה".
יומיים לאחר מותו של בלילה הציגה "יס" את הפקות המקור החדשות שלה. באותו מעמד נחשף כי "בני אור" הייתה הסדרה הנצפית ביותר שלה ב-2021, וכוכביה עלו לבמה והציגו מערכון שבלילה הספיק לאשר לפני מותו
ג', שכן של בלילה, מספר שראה בסביבתו צרכני פנטניל. "היו סביבו חבר'ה מוזרים, תושבים מהאזור ועובדים במרכז המסחרי הקרוב, שהתעסקו בזה. 'פנטה' נחשב ללהיט בקרב נרקומנים שלא יכולים לקנות סמים יקרים כמו קוקאין או קריסטל מת', ואין לי מושג אם גיא השתמש בזה או לא, אבל יצא לי לראות אותו עם הטיפוסים האלה".
"לא הייתי מוכן לזה, אף אחד לא היה מוכן לזה", אומר חברו הקרוב של בלילה, תומר בוחבוט. "הם עבדו בכל הכוח על העונה השנייה, גיא נראה לי בסדר גמור ומעולם לא ראיתי אותו נוגע בשום סם".
כמו שזה באמת
"בני אור" הייתה חריגה בנוף הטלוויזיוני הישראלי. בני נוער וילדים משכונות מצוקה, שגדלו בתוך עולם הפשע וחלקם גם נגעו בו, שרובם לא שיחקו קודם לכן, לוהקו לתפקידים הראשיים. בלילה וביטון בחרו בהם מתוך אמונה שהרקע שלהם יסייע להם לגלם אותם ואת חבריהם, את מה שהיה ברחוב בני אור כשגדלו בו בתחילת שנות האלפיים. זה סיפור שמעולם לא סופר כאן קודם לכן, בטח לא באופן האותנטי שבו זה קורה בסדרה המלאה באלימות מילולית ופיזית, קללות כבדות, שימוש בסמים וחשפנית אחת. כל אלה הפכו אותה בעיני חלק מההורים לסדרה מסוכנת.
"אל תיתנו לילדיכם לצפות ב'בני אור'", כתב העיתונאי אלמוג בוקר בפוסט שהעלה לרשת בעקבות דקירה של נער בן 15 באשקלון. "35 דקות של קללות, סחר אלים בסמים, ילדים בני 12 שמעשנים באנגים, מכות אכזריות ולקינוח אב שנדקר לעיני בנו. לא ממש מצליח להבין איך הסדרה כזאת קיבלה אישור לעלות לאוויר בלי אזהרת צפייה חמורה יותר".
"לעשות את הסמים האלה זה כמו להתאבד", אומר המוזיקאי ראו-דור חדד (מימין). "אני חושב שזה היה חדש אצל גיא, הוא התרחק ממני לאחרונה ואולי מתוך כבוד אליי כמכור לשעבר הוא לא רצה לדבר על זה איתי"
זו לא הייתה הסערה היחידה שהסדרה עוררה. חלק מתושבי באר שבע - במיוחד תושבי רחוב בני אור והרחובות הסמוכים בשכונה ב' בעיר - כעסו על בלילה וביטון. הם טענו שהדברים המתוארים בסדרה לא היו או הוגזמו, וכי "בני אור" עושה שם רע לעיר ולשכונה. "בושה מה שהם עשו", אמר תושב השכונה לאתר "mYnet באר שבע והנגב". תושב אחר אמר למקומון: "בני אור לא היה מוקד לפשיעה בכלל, הם לקחו כמה סיפורים שחלקם לדעתי דמיוניים וממוצאים והפכו לסדרה כדי להכפיש רחוב שלם. הם התעשרו על חשבוננו. היו פה שכנים שחשבו לתבוע את היוצרים והמפיקים".
"כל מה שמתואר בסדרה - אמת", אומר השבוע תומר בוחבוט, שגדל בשכונה ב' עם בלילה וביטון. "כל מי שחי בשכונות בפריפריה, בכל הארץ, חווה דברים דומים בשנים האלה. זה לא עניין של רחוב ספציפי, אלא האווירה שהייתה באותה תקופה - תחנות סמים, אלימות, הארדקור. לאנשים מפריע שהם עשו את זה אותנטי ולא חסכו במילים או באלימות פיזית".
ראו-דור חדד, גם הוא יליד שכונה ב': "גדלתי עם גיא ואני אומר שהכל אמת, כל מה שהם תיארו וגרוע יותר".
הפריע לגיא לשמוע שמטילים ספק באותנטיות של הסדרה?
"לא, הוא אמר שלמרות הסערה הוא שמח שהצליח להעלות את הנושא לדיון. לא עניינה אותה הביקורת השלילית, אלא שידברו על היצירה שלו".
ביוני השנה, לאחר שידור הפרק התשיעי והאחרון של "בני אור", היוצרים והזכיינית "יס" הודיעו שתהיה עונה שנייה. "גיא היה כל כך מאושר מהאהבה שקיבל", מספר אמיתי יעיש בן אוזיליו, שמגלם בסדרה את הרצל, ראש ארגון פשע בבאר שבע. "עשינו הקרנה של הפרק האחרון בגלילות והיה קהל עצום של מעריצים שחיבקו את כל גיבורי הסדרה ואותו, והרגשתי שהוא רוכב על ענן. על הבמה הוא התייחס גם לביקורת על הסדרה ואמר שכל המתייפייפים שלא רוצים לראות את 'בני אור' צריכים להסתכל למציאות בעיניים".
לפני כשבועיים כתב בלילה בפייסבוק: "אני רוצה להתאהב. רק בנות 37 ומעלה, רק רוצות להתרבות. בואי נכיר ונתאהב". באחת התגובות כתב בלילה שהוא רוצה לחוש בריחו המתוק של תינוק
השבוע, יומיים לאחר מותו של בלילה, הציגה "יס" במסיבת עיתונאים את הפקות המקור החדשות שלה. באותו מעמד נחשף כי "בני אור" הייתה הסדרה הנצפית ביותר של החברה בשנת 2021, וכוכביה עלו לבמה והציגו מערכון שבלילה הספיק לאשר לפני מותו. הם עדיין לא מעכלים שהאיש מלא החיים והלהט איננו.
"כשאתה עובד על סט, התסריטאי בדרך כלל יושב בצד ואולי ממלמל בשקט דברים לבמאי, אם בכלל. זה לא היה ככה עם גיא", מספר יעיש בן אזיליו. "כבר בפגישה הראשונה איתו היה ברור שהוא שם את הלב שלו בתוך כל מילה, שהכל עבר דרך הנקבוביות שלו. עד שהוא לא הרגיש שהשחקן פיצח את הדמות, הוא לא הניח לו. וכשזה קרה, הוא התנהג אליך כאילו אתה הדמות. מרגע שנהייתי הרצל הוא התחיל לדבר אליי כאילו אני מסוכן".
איך היה לעבוד איתו?
"הוא היה מעורב בצילומים עד כדי כך שהוא לא היה מסוגל לשבת בשקט, הוא לא היה פוליטיקלי קורקט ולפעמים חווינו את זה כפריצת גבולות שמישהו מהצד היה יכול לפרש כגסות או כחוסר מקצועיות, אבל כשאתה רואה את התוצאה, אתה מבין שהוא פשוט רצה להחיות את השכונה שלו מחדש ולא לעשות את זה בכאילו".
"בלי קשר לסיבת המוות של גיא, זאת טרגדיה כי הבנאדם בדיוק הצליח להביא לעולם את החלום שלו בזמן שכל כך הרבה אנשים כותבים סדרות וכלום לא יוצא מזה", אומר רותם ירון, צלם הסדרה. "גיא לא בא מהברנז'ה, הוא מישהו מהדרום שלא נתנו לו צ'אנסים בהתחלה, אבל כשכן - הוא לקח את זה בשתי ידיים".
בסוף נשאר הלבד
בלילה הצליח אמנם היכן שרבים נכשלים, אבל זה לא התבטא ברמת החיים שלו. לפי ההערכות בתעשייה הוא תוגמל בכ-240 אלף שקל ברוטו על "בני אור"; הסכומים נשמעים מרשימים רק אם שוכחים שבסדרה הושקעו שנים רבות של עבודה. "הוא לא דיבר הרבה על כמה הם קיבלו, הוא לא היה בן אדם שכסף עניין אותו והוא לא הבין כלום בחוזים, אבל התחושה שלנו כחברים הייתה שהם לא תוגמלו כראוי ואפשר היה לתת להם יותר, כי הם עשו סדרה שכולם דיברו עליה", אומר ערן (שם בדוי), חבר קרוב של בלילה. "אם הם היו תל אביבים, לדעתי היו מתגמלים אותם יותר. אני חושב שבתוך תוכו גיא הרגיש חוסר הערכה".
חדד: "עניין הזוגיות התחיל לבעור בו, בעבר גיא היה כל כך חדור מטרה שזה לא היה על הפרק. אני לא יודע אם הייתה לו זוגיות משמעותית, אני חושב שהוא לא לקח את עצמו ברצינות, הקטין את עצמו"
בוחבוט וחדד לא יודעים לומר ממה התפרנס בלילה לפני הסדרה, אבל איש מהמרואיינים לכתבה זו לא זוכר אותו מחזיק בעבודה קבועה. כולם מספרים על אדם שחי בצניעות, שההצלחה האמנותית לא הביאה לו רווחה כלכלית יוצאת דופן. עם זאת, ספק אם בלילה היה עוזב את הפריפריה גם לו היה מתעשר. "אני כל החיים זוכר אותו חי בבאר שבע, ומעולם לא שמעתי ממנו איזו הבעת רצון לעזוב", אומר בוחבוט.
"היה לו קשר מאוד חזק עם אמא שלו. הם לא רק גרו ביחד, אלא גם בילו יחד", אומר כנות."היו פעמים שהייתי מתקשר אליו והוא היה אומר שהוא ביום כיף איתה. היא גם הייתה מגיעה לצילומים, באה לראות את החלום של הבן שלה מתגשם. גיא היה אגוז קשה, דעתן מאוד, וסצנה אחת שהוא נורא התעקש עליה הייתה לדעתי ביטוי לקשר החזק שלו עם אמא. הוא ביקש שנצלם את הוורידים הבולטים ברגליים של הדמות של האמא כשהיא חוזרת הביתה בסוף יום עבודה בבית החולים, ואתה כאילו וואט דה פאק, אבל הוא התעקש ובסוף זה מה שקרה".
בלילה לא חש נבוך כגבר בן 38 שעדיין מתגורר עם אמא, אבל ערן מספר שלאחרונה החל לסבול מבדידות. "הטריד אותו שאנשים מסביבו מקימים משפחות או שיש להם חברות, והוא נשאר לבד. היו לו רגעים של שברון לב, שהוא ברח למקומות אחרים. אני חושב שהוא חווה ריקנות מסוימת".
לפני כשבועיים, ב-15.12, כתב בלילה בפוסט בפייסבוק: "אני רוצה להתאהב. רק בנות 37 ומעלה, רק רוצות להתרבות. זהו, נגמר זמן, בואי נכיר ונתאהב. אין זמן! חייבים להתרבות". באחת התגובות כתב בלילה שהוא רוצה לחוש בריחו המתוק של תינוק.
"השנה הוא דיבר יותר על מציאת אהבה, הרגיש בשל לזה", אומר בוחבוט. "בדיוק היום סיפר לי טל דנינו, אחד השחקנים בסדרה, שלפני שבועיים גיא ביקש ממנו להכיר לו מישהי".
חדד: "עניין הזוגיות זה נושא שהתחיל לבעור בו עכשיו לדעתי. בעבר הוא היה כל כך חדור מטרה שזה לא היה על הפרק. אני לא יודע אם הייתה לו זוגיות משמעותית בעבר, אני חושב שהוא לא לקח את עצמו ברצינות מספיק והקטין את עצמו".
"בדיעבד, כשאני נזכר בחלק מהפוסטים שלו, אני מרגיש מהם בדידות, רצון לתשומת לב או חברה. הורגש בהם משהו טעון, איזה רעב פנימי שהחיים לא השביעו", אומר אחד העובדים על הסט של "בני אור". "הייתה לי תחושה שהוא כל הזמן דלוק, היו מצבים שהוא הזיע והתנשף והייתה לי תחושה שהוא על משהו. מין מצב מאני כזה. אבל העניין הוא שגם במצבים האלה הוא היה מפוכח מאוד, תמיד בפוקוס, אף פעם לא זרוק. העוצמות שלו לא הסתדרו עם קצב החיים ולא היה מי שיחבק אותו ממש חזק וירסן את המאניה הזאת. יש משהו במקצוע שלנו שהוא תמיד ליד הקצה, ולפעמים כשאתה צולל לתוך הדברים והגדר הופכת ללא ברורה, אתה יכול להתדרדר".
היזהר במשאלותיך
הוא נולד בבאר שבע, הצעיר מבין שלושה אחים, ותמיד הרגיש מה שהוא כינה "ילד אמצע" - לא אחד מהחנונים, אבל גם לא עבריין. חברי ילדות מספרים שהיה מקובל מאוד על כולם בזכות היכולת להצחיק, אבל זה לא עזר לו כשסולק מבית הספר לאחר שהואשם במכירת סמים של חבר אחר, כמו גיבור הסדרה, לסטודנטים מאוניברסיטת באר שבע. "גיא והחבר'ה שלו היו בורחים מבית ספר כדי לעשן חשיש ומריחואנה או לקחת טריפים", מספרת חברת ילדות. "אני חושבת שהעובדה שהוא חי עם אבא נרקומן פגעה בחיים שלו וגרמה לו להיסחף לסמים, אבל הם לא היו יותר מחבורה של ילדים סקרנים".
עובד על הסט של "בני אור": "הייתה לי תחושה שהוא דלוק, היו מצבים שגיא הזיע והתנשף ואולי הוא היה על משהו, אבל העניין גם במצבים האלה הוא היה מפוכח מאוד, תמיד בפוקוס"
"גיא ואני באים ממקום שלא היו בו הזדמנויות הזדמנות, לא היו כלים", אומר חדד. "אצלנו נהיית כדורגלן או שמצאת עבודה כמהנדס באיזה מפעל, ואז זה נחשב שהסתדרת בחיים. בתל אביב אתה יושב בבית קפה ואחד לידך כותב תסריט, השני שחקן, וגם אם הם גרועים, הם חולמים. בבאר שבע החלום היה לעבוד במפעלי ים המלח. בשבילי גיא מייצג את מי שיצא מהקווים, ששחה נגד הזרם, שסימן חופש. מצד שני, אני לא יכול שלא לחשוב על זה שלפעמים אנחנו כל כך רוצים משהו שכשהוא קורה, אנחנו לא יודעים להכיל אותו".
בשנת 2009 התקבל בלילה ללימודי קולנוע במכללת "ספיר". "אפשר להגיד עליו מלא סופרלטיבים, אבל מה שבטוח זה שגיא מאוד בלט בווליום שלו, בחוצפה, באומץ, והיו אנשים שזה הרתיע אותם", אומר ליאור שרון, חבר קרוב של בלילה מתקופת הלימודים. "לא כולם ידעו לאכול אותו, לא כולם ידעו שמאחורי השריון שלו הוא היה רגיש מאוד וקשוב מאוד למה שחושבים עליו, אם אוהבים את הבדיחות שלו".
שרון מספר על מקרה שנחקק בזיכרונו מהשנה הראשונה במכללה. "ישבנו בקפיטריה והוא רצה להתחיל עם שתי בחורות שישבו לידינו בשקט עם הקלסרים שלהן. הוא פנה אליהן עם כל הווליום הזה שלו ואמר משהו כמו 'אתן לא שמות לב שאתן מפריעות פה?'. הוא תמיד היה כזה, הפנייה שלו לאנשים תמיד הייתה חייבת להיות קצת חצופה וקצת מצחיקה. אחת מהן, שלא הכירה אותו, ענתה לו 'מה הסיפור שלך? אתה לא שם לב שאף אחד לא סובל אותך ולא מעוניין בנוכחות שלך?'. כששמעתי את זה נפגעתי בשמו, אבל גיא הסתכל עליה ואחרי פאוזה דרמטית כזאת שהוא ידע לעשות, הוא אמר: 'איך את יודעת שאף אחד לא סובל אותי? מה, את עושה סקר?'.
"כולם שם נקרעו מצחוק, לימים היא וגיא הסתדרו יופי, אבל אחרי כמה זמן דיברתי איתו על זה והבנתי שהוא ממש נפגע מזה. הוא נראה מחוספס כזה, מזוקן, קצת שמנצ'יק, אבל בתוך הגוף הגדול הזה ישב ילד שרק רצה להצחיק. ילד שלא מבין את החוקים של העולם הגדול והסביבה צריכה להתאים את עצמה אליו".
והסביבה התאימה?
"לפעמים כן ולפעמים לא. בשנה הראשונה במכללה צילמתי עליו סרט דוקומנטרי, אבל גיא ביקש שאוריד אותו מהרשת כי הוא לא אהב את איך שהוא יצא שם - יותר מדי מפריע בשיעורים, בן אדם עם בעיות משמעת. אני ראיתי את זה אחרת, כתכונות של אדם עם הפרעות קשב וריכוז שרוצה לפרוץ, אבל לו זה הפריע. יש שם קטע מצחיק שהוא מדבר עם מורה אחרי השיעור ואומר לו, 'אני לא מפריע בכוונה, אני באמת משתדל, פשוט כשיש לי משהו להגיד אני חייב להגיד אותו באותו הרגע כי אחרת אשכח', ואז הוא מיד שואל את המורה: 'יש לך סיגריה?'. זה נשאל בתמימות כזאת כשהוא מודע לעצמו ויודע שזה מצחיק. זה מה שעניין אותו, לעשות צחוקים".
רצו לסלק אותו?
"כל הזמן היה דיבור על זה שהוא מפריע, אבל היו מרצים כמו עוזי אדם וסיגלית בנאי שזיהו את הפוטנציאל ואת הכישרון שלו ונלחמו עליו. גם אני נלחמתי עליו באחת מוועדות המשמעת, אמרתי 'הוא משתדל מאוד להיות פה'. מישהו נוסף אמר שאפשר להוציא את הבן אדם מהמערכת לרחוב, אבל זה עלול לדפוק לו את החיים".
מה אתה חושב? מה היה קורה אילו היו מסלקים אותו מספיר?
"הוא היה מצליח בתחום הזה גם בלי לימודים. וזה גם מה שקרה לדעתי, כי אני לא בטוח שהוא סיים את התואר, וממילא התואר זה לא מה שקידם אותו, אלא האמביציה והכריזמה שלו והעובדה שהוא ידע לשים את התסריט על השולחן של כל אחד".
"כל הזמן יש לי פלאשבקים ממנו, כי אחד כמוהו לא פוגשים", מספרת סיגלית בנאי. "אני הייתי המורה הראשונה שלו לבימוי, והוא מתח את גבולות ההוראה שלי עד הקצה. בקורס שלי מגישים עבודת גמר של שלוש-ארבע דקות, והוא הגיע עם תסריט של חצי שעה, מבריק ומצחיק, על לוזר אחד שחולם לפגוש את אגם רודברג. הפגשתי אותו עם זאביק רווח, וזאביק קרא את התסריט שלו ואמר על המקום, 'אני איתך. תביים אותי, אל תפחד ממני'. והוא באמת הביא את אגם רודברג ועוד שחקנים קליברים, וכולם הלכו אחרי הפישר הזה, שנה אל"ף בקולנוע, בדבר שלא היה בטוח שייצא בכלל. הוא היה מכונת ירייה של כישרון, הכל היה מאוד דחוס אצלו, ומי שחי בדחיסות כל כך גבוהה של כישרון ואינטנסיביות גם מתכלה נורא מהר. זה מופנה לסוג של הרס, ואני חושבת שהוא נשרף באותה בעירה שהייתה גם הדלק של היצירה שלו".
וכבר הלך
ביום שני השבוע, בשעת צהריים, גיא בלילה הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. מאות אנשים, ביניהם חברי ילדות ואנשי תעשיית הטלוויזיה, הגיעו להלוויה. מעל הקבר אמר אחיו של בלילה, חיים: "אחי היקר, אני אוהב אותך ומעריך אותך ומעריץ אותך. חבל שלא אמרתי לך את זה כל יום".
"גיא, תגיד לי שהכל הצגה, שזה לא קרה באמת", אמרה שרה לב כשבנה נטמן. "אני מחכה לו ביום שישי, שומרת לו במקרר את האוכל שאהב. אתה היית פרח לב הזהב שלי, רק אלוהים יודע למה אתה לא איתנו. תגיד שהכל משחק, שהנה אתה יוצא ולא קרה כלום. בבקשה גיא, נכון שהכל זו הצגה? נכון ששוב אתה מסתלבט עלינו?".