אור בן מלך ישב בסלון דירתו בשבוע שעבר וצפה לפני כולם בעונה החדשה של "המדובב" בכיכובו. מול הפרק השישי של הסדרה, שתעלה לאוויר בשבוע הבא, משהו קרה לו. "סיימתי לראות את הפרק ובכיתי עשר דקות, אמיתי", מספר בן מלך ומסביר: "כולם רוצים להרגיש שהם עשו משהו טוב – האנשים שעושים שיט בטיקטוק, כל מי שעושה אומנות, בראד פיט, אפילו הצייר הכי טוב בעולם. ואנחנו בעונה הזאת עשינו קלאסיקה ישראלית. בדיוק עכשיו ראיתי שוב את אומה תורמן וג'ון טרבולטה רוקדים ב'ספרות זולה', לפני כמה זמן זה יצא, כמעט 30 שנה? אז זה כל מה שמעניין אותי, שיזכרו את הטייק שלי בעוד 30 שנה".
בן מלך לא רגוע. הוא נמצא לנו בפריים קרוב ל-15 שנה ("האלופה", "עספור", "גאליס", "הבורר", "קופה ראשית"), אבל בגיל 36 הוא עדיין ניגש לכל דמות שהוא מגלם באינטנסיביות ובחרדת קודש של שחקן אופי מהסוג שנושא עיניו לדניאל דיי-לואיס ורוברט דה נירו. ב"המדובב" (שתשודר ביום רביעי 21.12 בשעה 22:00 ב-yes וב-STINGTV) הוא מגלם את אסא – עבריין צעצוע ואסיר משוחרר שמצא את ייעודו כמדובב משטרתי בשעה שהוא עדיין שומר על קשר חם, אוהב ורעיל עם אחיו הקרימינל (עמוס תמם). מבחינתו של בן מלך, אסא הוא מתנה: "זה התפקיד הכי טוב שעשיתי בחיים שלי", הוא קובע. "זה מה שהייתי רוצה לעשות בחיים".
לדובב אסירים?!
"לא, תפקידים כאלה. אני לא יכול לעשות בראד פיט, אני יכול לעשות אדוארד נורטון או אל פצ'ינו, כל החבר'ה האלה. כשאתה מקבל תפקיד כמו אסא, זאת הזדמנות מדהימה לקחת אחריות כמוהם".
אסא הוא לא דמות מהסוג שרואים בארץ כל יום: הוא שוקיסט, מגומגם ומבוהל, אבל באותה המידה גם גאון קרימינלי עם יכולות מניפולטיביות כמעט על-טבעיות. הוא גם לא סטרייט במיוחד, שזה בכלל מקסים.
מה בדמות של אסא מדבר אליך?
"הקוטביות שלו. הכוח השקט, הלא צפוי, הדוד-מול-גוליית שלו. העיניים שלו, החשיבה, הניצחון בכוח המחשבה, המסוגלות להיות חכם ופגיע בו זמנית. זה פשוט התחבר לי כמו גול לחיבורים".
דימוי מעניין. את מי אתה מעודד במונדיאל?
"את ארגנטינה. מסי זה אסא. מה תצפה מבחור שהוא מטר שבעים, נראה רגיל, אין בו שום דבר מרשים... רק היכולת שלו. הוא התקווה של כל הקטנים".
מה החיבור שלך לאסא ברמה האישית?
"כל העניין של 'המדובב' זה היחסים העכורים בין האחים האלה, ביני ובין עמוס (תמם – ז"א). ככה היה לי הרבה עם המשפחה שלי. אבא שלי היה בן אדם סופר-דומיננטי, אמא שלי הייתה הרבה בעבודה, ואני הייתי רגיש. זה לא הסתדר לנו. הרגשתי הרבה לבד, כאילו אף אחד לא יכול לתת לי את התמיכה הרגשית שאני צריך".
ואיפה מצאת את התמיכה הזאת?
"בהתחלה זה היה חברים, אחר כך זה הפך להיות סמים ואלכוהול".
יצאת מזה?
"כן, אני די בחוץ. מדי פעם עוד זה, אבל כן. גם בנות. מסעות סקס".
איך נראתה עבורך תחתית החבית?
"תחתית החבית אצלי קשורה הרבה פעמים לפסגת ההר. אחרי העונה הראשונה של 'המדובב' הייתי יוצא עם שלוש בחורות ביום, עושה הרבה סמים, שותה המון".
מה זה סמים, שאכטות?
"לא, לא שאכטות. כל היום עשיתי סקס, כל היום סמים. במשך חודשים. חברים שלי היו נדהמים ממני, 'איך הבחור הרזה הזה מסוגל ללכת כל כך רחוק וכל כך מהר?'. כאן זאת תחתית החבית. אתה במצב ששום דבר לא נוגע. כל היום שלך, כל הלו"ז שלך, רק מתכוונן ללהשיג עוד. אחר כך הרגשתי שאני ריק, שאין לי מה לתת. כל הטוב הזה כבר העיק עליי".
אל תכתוב שאני תופס תחת
בן מלך הוא יליד אור יהודה ("גדלתי איתם שמה בשכונה עם הקפה שחור, הסיגריות והטוסט נקניק"), משחק עבריינים אבל בחור מבית טוב. אמו ענת היא רס"ן בדימוס עם שני תארים, ואביו הוא השחקן איציק בן מלך ("שלאגר", "השוטר הטוב"). הוא עוצר את הריאיון במיוחד כדי להראות לי את הסולו של אבא שלו בשיר "הרעות". "היה יוצא עם מלכות יופי, עניינים", הוא מזכיר. "עכשיו, אני גדלתי בתוך הדבר הזה, ואתה לא יכול שלא להיות מושפע. אבא שלי סיפר לנו על התקופה שלו ב'ניקוי ראש', איך הוא עבד עם גידי גוב ודני סנדרסון. זה לא היה באהלן-אהלן".
כשהיה בן 16 החליטו הוריו לעבור למיאמי. בן מלך החליט להישאר לבדו בישראל, חי אצל הדוד והתגייס לתיאטרון צה"ל. "הלכתי לאודישן לתיאטרון צה"ל והתקבלתי. הטירונות הייתה מזעזעת, אבל ברגע שנכנסתי למדור ההפקות זה היה, 'אוקיי, מלא אומנים, מלא מוזיקאים, פיקס'".
גדלת בבית מלא אומנים?
"ממש לא. אבא שלי הוא אומן אבל הוא לא בוהמיין, הוא בן אדם פרקטי. גם אני לא מאיזה תלמה ילין, אבל לגדול עם אבא שלי כנראה הכין אותי להכל".
לא היה לך הלם תרבות כשראית מסביבך את כל התל-אביבים מעירוני א'?
"לא, זה 'מצא מין את מינו'. אבא שלי כל כך הכין אותי לחיי האומנות, שגם כשעשיתי את הדבר הראשון, כשגורי אלפי לקח אותי מהצבא לעשות סצנה עם משה איבגי ב'לחיות או למות', הסתכלתי על איבגי..."
לא רעדת?
"תקשיב טוב: אני בן אדם די רגיל, אבל במשחק יש לי איזה סופר-פאוור. אני לא נבהל מסטים או משחקנים גדולים. לא בקטע של לזלזל, פשוט אין בי פחד בקטעים האלה. אף פעם לא היה לי את הקטע הזה של 'או מיי גאד מה אני עושה פה'. אל תכתוב שאני תופס תחת, כן? תשמור עליי. אמא שלי אומרת לי שאני יכול לצאת שחצן וזה לא טוב".
מתי הבנת שאתה רוצה להיות שחקן?
"לא הבנתי שאני רוצה להיות שחקן, חשבו שאני אהיה עורך דין. כשהתקבלתי לתיאטרון צה"ל גיליתי את עצמי. תמיד הרגשתי שיש בי איזה משהו גדול ולא יכולתי להוציא אותו. כנראה תמיד היה בתוכי אומן ולא ידעתי מי זה ומה זה".
נוסף על תפקידי אופי, בן מלך עובד על תואר שני בחינוך בסמינר הקיבוצים. כמו שחקנים רבים, הוא לא רק עולה על במות ונעמד מול מצלמות, אלא גם מרביץ תורה בלא מעט צעירים שרוצים ללמוד משחק – ולמרות שהוא בוגר ניסן נתיב שיודע ללמד בסדנאות ובכיתות, האפיקים הפורים שלו הם לאחרונה דווקא הטיקטוק והאינסטגרם. ברשתות הוא מחלק טיפים למשחק לכל מי שלוחץ על כפתור ה-Follow: בחלקם הוא נעזר בגדולים ומדגים דרך סצנות של סמואל ל' ג'קסון מ"ספרות זולה" ואנתוני הופקינס מ"שתיקת הכבשים" איך יוצרים רגע דרמטי בלתי נשכח; באחרים הוא משתף פעולה עם חברים וקולגות כמו אושרי כהן ועוז זהבי. "לפעמים 200 אלף צפיות, לפעמים רבע מיליון", הוא מתגאה.
אתה אומן, למה חשוב לך עד כדי כך להגיע לכמה שיותר אנשים?
"כי כשאתה בועט כדור לשער, אתה רוצה שיהיה גול. אלה אמיתות חשובות ועצות חשובות לאנשים שרוצים לשמוע אותן. אני הולך ברחוב ואנשים מבקשים ממני טיפים במשחק".
התפקיד הגדול הראשון של בן מלך היה ב"עספור" ב-2009, שם גילם את תבור, תיכוניסט שמאוהב באחותו הקטנה של שלום מיכאלשווילי וחייל של הארכי-נבל בעונה הראשונה, סרגוסטי. "עד היום אני הולך ברחוב וצועקים לי 'תבור, תבור'", הוא מספר. "'עספור' לא נגמר. ילדים בני 18 באים ומדברים איתי על הסדרה הזאת גם היום. ב'עספור' לאף אחד לא הייתה מודעות. אתה באת, צילמת טייק, לא קלטנו מה זאת מצלמה ומה זאת טלוויזיה. זה לא היה מתאמץ, זה לא ניסה לרצות".
עכשיו, בעונה השנייה של "המדובב", בן מלך מתאחד שנית עם אחד הכוכבים הגדולים ש"עספור" הביאה לנו: עוז זהבי, אז שחקן שילדי ישראל הכירו מ"האי", ובזכות "עספור" – אחד הגברים הנחשקים במדינה. ב"המדובב" מגלם זהבי את אבישי, שנכנס לעונה בסערה ועושה כמה דברים שלא היית מצפה לראות בעולם התחתון הישראלי. "עוז הוא מטאור", אומר בן מלך.
אתם ממש פורצים גבולות העונה.
"מבחינתי במשחק אין גבולות, אלה התפקידים שהכי זכורים. אין לי בעיה עם הדברים האלה. אני סטרייט, אבל כשאתה מקבל הזדמנות לעשות כאלה סצנות עם עוז או עם ליעוז לוי (שחקנית טרנסג'נדרית שאסא ניהל עם דמותה רומן בעונה הקודמת – ז"א), מבחינתי זאת מתנה. יחד עם המאבק להראות דגלי גאווה בקטאר וגם עם מה שקורה עכשיו בארץ, כשרוצים למנות שרים כאלו ואחרים שמתנגדים לשוויון זכויות ללהט"ב – זאת הזדמנות לעשות משהו טוב".
זכור לי שחקן אחד, לא חשוב שמות, שאמר שגם כששיחק הומו הקפיד שלא להשתתף בסצנות סקס כי הוא דאג שהבן שלו יראה אותן.
"רצונו של אדם כבודו, אבל לי אין את העניין הזה. יהודה לוי עשה את 'יוסי וג'אגר', הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול עשו את 'הר ברוקבק'. הרבה פעמים אלה תפקידים שטומנים בחובם המון אנרגיה".
מי שעמוק הוא עמוק
לבן מלך יש עוד כמה וכמה פרויקטים מעניינים שעומדים לצאת. הוא בדיוק סיים להצטלם לסרט "אסקובנק" בג'ונגלים בגואטמלה, שם התאחד עם עוד יוצאת "עספור", דנה פרידר. בימים אלה הוא מצטלם לצד יהודה לוי, מלי לוי ואושרי כהן לסדרה החדשה של רון לשם, "ליק" – שבה הוא מוכיח בשעה טובה שיש בו גם צד חנוני, כשהוא עובר כמומחה סייבר רציני.
אחד התפקידים המסקרנים, ובוודאי אחד המשעשעים של בן מלך, הוא בסדרת הנוער החדשה "לעוף על אנה", שם הוא מגלם את הסוכן של כוכבת הסדרה, אנה, שנהפכת לכוכבת בין-לאומית אחרי שאריאנה גרנדה משתפת סרטון שלה. את אנה מגלמת אנה זק, האישה מאחורי "לך לישון" ו"מי זאת", ולמרות שזו לא הסדרה הראשונה שלה (אחרי שהופיעה ב"זיגי" ב-TeenNick, שבה תשודר גם "לעוף על אנה"), קשה שלא לשים לב לדפוס: כוכבי נוער, דוגמנים, אושיות רשת וזמרות מפורסמות – כמו עדן דניאל גבאי, אלה-לי להב, נח אנגלהרד ואגם בוחבוט – מלוהקים לתפקידים ראשיים בסדרות ישראליות – בעוד שחקנים בלי עשרות ומאות אלפי עוקבים, שממש למדו משחק וניגשים לאודישנים מדי יום, עדיין נאבקים כדי שבכלל ישימו אליהם לב.
באהבה גדולה לאנה זק האהובה, היא לא שחקנית.
"נו".
אתה כולך שחקן טוטלי שמדבר איתי באל פאצ'ינו ורוברט דה נירו. איפה זה פוגש אותך?
"אחי, אנה פאקינג מבינה את הפאקינג עניין. מי אמר שיש הבדל בין בן אדם שלמד ביורם לוינשטיין למי שנולד מהטיקטוק? הרבה פעמים יוטיוברים ואנשים שבאים מהטיקטוק הם סופר-חרוצים ומצליחים להגיע לתובנות מטורפות. אני שונא את ההצמדות הפשטניות האלה. מה, כל תלמיד או תלמידה למשחק הם שחקנים טובים? כל יוטיובר או אינפלואנסר או אושיית אינסטגרם הם שחקנים רעים? אני רואה את ליאל אלי...".
אוי, אני אוהב אותה.
"בטח שאתה אוהב אותה, אחי! בסופו של דבר אתה רוצה לעשות דברים מעניינים, והיא הרבה פעמים מעניינת יותר מדברים שראיתי בבית ספר למשחק".
איך באמת הייתה העבודה עם אנה?
"הסבלנות של הבחורה הזאת זה דבר שלא ייאמן. היכולת שלה להיות נחמדה לכולם, לבוא עם הטקסט בעל פה, להיות רגועה בתוך סצנות, להבין מה היא צריכה לעשות ולעשות את זה – זו מקצוענות שיא".
שמע, בטח שאנה זק תהיה מקצוענית – היא מספקת מוצר.
"למה, אני לא מוצר?".
אתה שחקן, לא?
"אני מוצר, אחי. אני מוכר פלאפל, רק שהפלאפל שלי הוא סדרת טלוויזיה. מה אתה רוצה ממנה? שתהיה פרופסור למדעי הגרעין, למדעי המוח? היא עושה את מה שהיא עושה. קראתי דוסטויבסקי ואוסקר וויילד וכל הזיוני מוח האלה. מי שעמוק הוא עמוק, ומי שאינטליגנט הוא אינטליגנט, גם אם אתה עושה את 'לעוף על אנה' וגם אם אתה עושה את שייקספיר. כפרה עליך, אתה יודע איזה פלופים של 'המלט' היו פה? אנה זק יכולה להיות יותר מעניינת מ'המלט', ואף אחד לא מצפה ממנה להיות ליידי מקבת'".
מיציתי את החגיגות. אני רוצה משעמם
בין פנטזיות על דירה שקטה בצפון הישן לסטים מטורללים בדרום אמריקה, בן מלך מכוון לעוד מטרה אחת שכמעט כל שחקן ישראלי אוהב לפנטז עליה: הוליווד. אחרי כמה אודישנים לבכירים בנטפליקס ועוד אחד לסדרה המוערכת "פארגו", מבחינת בן מלך התפקיד הבין-לאומי הראשון שלו הוא רק עניין של זמן. "אקשן וקאט זה אותו דבר בכל העולם, רק שאתה צריך לעשות את זה באנגלית, אז צריך כל הזמן לשפר את האנגלית. אני מדבר אנגלית טוב ויש לי אזרחות אמריקאית, היו לי אודישנים טובים ב-LA, הם מאוד מרוצים ממני. כל אודישן מגיע יותר ויותר רחוק".
באיזו נקודה תוכל לומר "עשיתי את זה"? איך נראית הפסגה?
"וואו, איזו שאלה טובה. מבחינתי הפסגה זה לעשות תפקידים ראשיים. אני מסתכל על ששון גבאי או על ליאור אשכנזי ושואף לשם. שתפקידים כמו אסא ב'המדובב' יהיו הסטנדרט".
איך אתה יודע שלא תידרדר שוב למקומות אפלים בפעם הבאה שתגיע לטופ?
"אני מת מפחד, אחי. העונה החדשה הזאת עומדת לצאת, כשהם שלחו לי את הפרקים היה לי התקף חרדה".
כי אם זה ייצא ויצליח אתה יכול לצאת שוב למסעות כאלה?
"כן, לכן אני צריך לצאת ממרכז תל אביב. הסביבה יכולה לנבא התנהגות, ואני צריך להישאר קרוב למשפחה".
לאן היית רוצה לעבור?
"צפון תל אביב. צהלה אולי. אני רוצה משעמם, מיציתי את החגיגות. אני רוצה להביא ילדים".
עכשיו רק חסר שתבוא הכלה. יש כלה?
"יש כמה אופציות".
צילום:שי פרנקו | סטיילינג: תומר אלמוזנינו | איפור, שיער: רפאל איתי ברון