קווין רובין מגיע בסערה לבית הקפה בו קבענו. "הגעתי מצילומי סדרה, אני ער משלוש ועשרים לפנות בוקר, והנחיתי אירוע עד 1 בלילה. אני על ערש דווי", הוא אומר בחיוך גדול ומלא אדרנלין. כשהוא קם לרגע, הוא מעיף את כוס האמריקנו הקר שהזמין, ומיד משתלט ומנקה בעצמו את הקפה שהתיז לכל עבר, וזה מסוג הרגעים שבהם מתבהר בדיוק למה הוא חייב שתכוון עליו מצלמה 24/7. הוא חזר מצילומים לסדרה חדשה, מככב בימים אלו ב"המטבח המנצח VIP" (קשת 12, מוצ"ש אחרי החדשות) לצד אמא שלו, קרן, וממשיך לתפעל את ערוץ היוטיוב שלו שאחריו עוקבים מיליונים – אבל מבחינתו הוא כבר בצעד הבא שלו. "היום אם מישהו שואל אותי מה אני עושה, אני עונה, 'אני אהיה מנחה אחי, עוד שנה אני אנחה דברים מגניבים'".
זה החלום?
"כן, ואני הבנתי, אפשר להצליח בהכל, רק צריך להחליט מה אתה רוצה וללכת עם זה עד הסוף. יש לי תוכנית מסודרת, והיום אני שם את כל כולי בזה שאני רוצה להיות מנחה, בפריים טיים. זה מעניין אותי ברמה קיצונית וכשאני נעול על משהו, אז כולם אכלו אותה, אני על זה".
הנחישות הזו עזרה לרובין לכבוש את הקהל בדרך הלא שגרתית שסלל לעצמו. "היה לי קשה שתמיד תופסים אותי כ'יוטיובר הזה'. אנשים לא מבינים שעשיתי את 'היוטיובר הזה' מחוכמה, ממחשבה תחילה, גם זה היה חלק מתוכנית, ישבתי בבית עם דף ועט ותכננתי איך אני הולך להיות שחקן מצליח ומנחה, זה לא איזה סרטון שהתפוצץ במקרה. אני הרי לא מסוגל לשמוע את המילה 'לא', וקיבלתי מלא 'לא' לאורך החיים. בביה"ס כל הזמן שמעתי לא, העיפו אותי מכדורסל, באודישנים, ובגיל 22 אמרתי אין יותר 'לא'. אני מעכשיו הופך את זה ל'כן'. אמא שלי תמיד אומרת לי: 'תזכור שזו רק עבודה, ותזכור שאולי אתה עושה פסטיגל אבל אתה עדיין הילד שלא ידע להגיד 'יוון', כשהייתי ילד הייתי אומר 'לבן' במקום 'יוון'. אז זה שומר עליי".
אחי, זה בעיה שלך שאתה לא בקשר טוב עם אמא שלך
לפני שהוא מנחה, לפני שהוא שחקן, לפני שהוא יוטיובר מצליח, לפני שהוא אבא-לעתיד, הוא הבן של אמא שלו, קרן. וברגע שאני רק מזכירה את המילה "אמא", העיניים שלו נדלקות. "אני מאוהב באמא שלי", הוא מצהיר בלי להסס, וגם כשאני אומרת בעדינות שהוא כבר נשוי ושאשתו עלולה להיעלב, הוא ממשיך בשלו. "אמא שלי היא האישה של החיים שלי. היא מותק, את רוצה לראות איזו יפה היא? איזו חמודה היא? את רוצה לדבר איתה בטלפון? לשאול אותה שאלה?". עוד לפני שאני מספיקה להשיב, הוא רץ קדימה. "אמא שלי היא הכי יפה שיש, היא הכי מכילה והכי סבלנית ודוחפת לפי הצורך. היא מורת דרך שלי, עד היום לפגישות עם הסוכנים שלי אני מביא אותה, ואני לא מתבייש בזה. אנשים אומרים לי 'למה אתה מדבר עם אמא שלך כל כך הרבה פעמים ביום?', ואני עונה 'אחי, זה בעיה שלך שאתה לא בקשר טוב עם אמא שלך'".
כמה פעמים דיברתם עד עכשיו?
"20 פעמים והשעה רק 16:00. עוד לא נגמר היום. יש לה גם צלצול מיוחד שהיא תדע שזה אני, ויש לי גם חוקים, אם היא עובדת ואני מתקשר פעמיים, היא חייבת לענות, זה כנראה דחוף. אם היא ישנה על שקט, אין דבר כזה. זה קרייסיס, אני אומר לה, 'אמא, מה אם עברתי עכשיו כריתת רגל ואני צריך אותך?'".
ברגע חשוב, למי אתה מתקשר קודם – לאמא שלך או לאשתך?
"לאמא".
ודניאלה לא נעלבת?
"לא, היא גם ככה עם אמא שלה, והיא גרה איתנו, היא חברה שלי, לריסה״.
לאור כל זה, הבחירה באמו כשותפה לתחרות הבישול "המטבח המנצח VIP" הייתה מתבקשת "רציתי שיראו מי גידל אותי ואת הקשר בינינו וגם רציתי שהאוכל ייצא אוכל פגזי, אם הייתי בא עם דני לא היה יוצא כלום. טוסט היה יוצא שם".
ואיך היה?
"אני בדיוק בניתי בית, וצילמתי סדרה ובלילות אני מוצא את עצמי בחצי מטבח ממציא מתכונים עם אמא שלי, הורס את הבית ושורף דברים, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, היה לי כיף באופן קיצוני. בתוכנית היה לי כל כך כיף וכשהיא דיברה הרגשתי שאני נותן לה את הספוטלייט שהיא נתנה לי כל החיים".
היא הייתה מכינה אוכל בילדות?
"בתור ילד היפראקטיבי, היא ידעה שאם היא מושיבה אותי על השולחן אני אקח ביס ואלך. אז היא הייתה ממציאה לי מנות קטנות שהיא הייתה נותנת לי לאכול ליד המחשב כי העדיפה שאני אוכל ככה מאשר שאני לא אוכל בכלל, אחת המנות שהכנו זה באמת מנה שהייתי אוכל ליד המחשב. וגם בגלל הגירושים, היא יודעת את כל המטבחים – אבא שלי הביולוגי טריפוליטאי, אבא שלי החורג מרוקאי והיא אשכנזייה. היא עושה קובות טיל, חריימה מדהים, יודעת להכין הכל מהכל".
איך היה בתוכנית עצמה?
"בהתחלה אמא שלי לא הייתה תחרותית, אבל היא התפלפה באמצע, נכנסה לזה, 'אנחנו מפגיזים, אנחנו נגיע לגמר!'. זו תחרות מאוד קשה, היה כאוס ענק אבל זו חוויה כיפית, וגם היו אנשים מאוד מעניינים. בתור הצעיר בשולחן, היו הרבה שיחות שלמדתי מהן שלא יכולתי להיות שותף אליהן, ופתאום הרגשתי שווה בין שווים ושמסתכלים עליי כאדם בוגר ולא כטיפש, ולא כיוטיובר הזה".
חששת שהאמנים הוותיקים יזלזלו?
"היום כבר הבינו שהעולם של הרשת זה מקובל, שאני לא שרלטן, שלמדתי משחק שאני משקיע ולומד, זה לא על הדרך. וכשהייתה הסערה הזו על כוכבי רשת שמקבלים תפקידי משחק, לא הבנתי מה הבעיה – כל שחקן, יכול להיות כוכב רשת. אחי, אתה עושה מונולוגים? מתאמן לקראת אודישן, צלם את עצמך ותעלה לרשת, מספיק שבמאי אחד יראה את זה ויזמין אותך לאודישן. אני חושב שכן צריך ללמוד משחק, אתה לא נולד שחקן, אבל אם מישהו שיש לו הסרת שיער בלייזר יש לו אינסטגרם, אז למה שלשחקן לא יהיה? זה דף הבית שמראה את כל היכולות שלו".
זה לא רק תיק עבודות, זו עבודה עם מחשבה מאחוריה.
"אנשים לא מבינים שמאחוריי יש המון עובדים, צוות גדול, מוחות שחושבים על הדברים ביחד איתי. אני לא הגעתי עדיין לנחלה שאני יכול להגיד 'הצלחתי', אני כרגע רואה את עצמי עוד 10 שנים מאושר, אבל גם אז אני אסתכל על עצמי וארצה את הדבר הבא. האושר הוא מהדרך, כי אין דבר כזה מאושר, צריך להיות מאושר עכשיו. תמיד אני אומר תודה על זה שאני בריא, שאמא שלי בריאה, אני מסתכל על הכל בצד החיובי".
ובתחילת הדרך?
"זה היה מאוד קשה, זו הייתה מלחמה יומיומית. קרה לי שהתקבלתי לסדרה, אבל הם לא היו כל כך רגועים ואמרו לי שצריך המון רגש, אמרתי להם שאת כל הכסף של הסדרה אני הולך להשקיע על שיעורים פרטיים. קבעתי 40 שיעורים ואמרתי להם, את הכסף על הסדרה תעבירו ישר למורה, ומאז עשיתי שש עונות. הייתי צריך להוכיח את עצמי, והכסף לא היה לי חשוב, אני מאמין שאם אתה לא רודף אחרי הכסף, אלא אחרי החלום, אז הכסף מגיע. אני כן חי טוב לגילי, מעל הממוצע, אבל אני נוסע באוטו 2015, אני יכול להתלבש במותגים אבל זה לא מעניין אותי, אני מתלבש הכי רגיל שיש, חולצות שחורות לא ממותגות, אני לא אוהב את כל הלואי ויטון".
אתה לא לובש כי אתה לא אוהב, או כי אתה חושב על המסר שיעבור לצופים?
"אני דבר ראשון חושב מה אני לא רוצה שאחותי הקטנה תלמד ובגלל זה במה שאני עושה אין סיגריות, סמים, אלכוהול או דברים קיצוניים שיכולים לפגוע. כשאני עושה דברים לחברה אני לרוב אשמור את זה לעצמי, אלא עם ההורים מבקשים כדי להעלות מודעות – ובאמת הייתה ילדה מקסימה שהייתה עם סרטן מאוד אלים, שליוויתי לאורך זמן, והאמא דיברה איתנו היא חיפשה משהו שידרבן אותה, ואז דני אמרה לה, 'את צריכה למצוא שמלה לבנה וללמוד ללכת. את הולכת להביא את הטבעות בחתונה שלנו'. והילדה התאמנה כל בוקר עם אבא שלה, וזה נתן לה דרייב ותוך חודש היא עמדה על הרגליים והיא זו שהביאה לנו את הטבעות. זה היה מאוד מרגש. לצערי היא נפטרה כמה שבועות אחרי, אבל האמא אמרה 'אתה נתת לי במתנה את הילדה לעוד כמה שבועות'".
אני לא טיפש, אני פשוט לא טוב בזה
דעות קדומות על היותו יוטיובר לא היו המכשול היחיד של רובין בדרך להצלחה. "כבר מכיתה א' לא היה לי ציון אחד שעובר את ה-50. בכיתה ד' אובחנתי עם דיסגרפיה, יש לי בעיה בקשב וריכוז, ובסוג מסוים של הבנת הנקרא. אם אני רוצה ללמוד טקסטים לא יעזור לי לקרוא את זה ולחזור על המשפט, אבל אם אני אקרא את הטקסט כל לילה, במשך שבוע, זהו, את זה אני אזכור. ויש לי עוד בעיה, אני לא יודע לחשב בראש, אנשים לא מבינים כמה זה קשה, הם לא מבינים שאני זוכר כמה זה 10 פחות 4 מזיכרון, אבל המוח לא יודע לעשות את זה, לחשב את זה. היום אני כבר עובד הרבה עם כסף אז יש לי אפליקציות להכל – לאחוזים, למע"מ, קשה לי לשבת מול מספרים. זה מבעית, קרה פעם שהוצאתי חשבונית על 100 אלף במקום על אלף כי המוח שלי לא ספר את האפסים. זה פוגש אותי עד היום בכל דבר שאני עושה".
איך השפיעה לקות הלמידה על שנות הלימוד?
"ביסודי חיבקו אותי, היו אומרים שאני חברותי באופן קיצוני ואף יתר על המידה, אימא שלי מספרת שהייתי הולך בגן שעשועים לאנשים ואומר, 'אהלן, אני קווין, רוצה להיות חבר שלי?'. בכיתה ז' עברתי ביה"ס וממלך השכבה, מהדבר היחיד שהיה טוב בי, היו ילדים חדשים, והייתי הילד הכי חלש, הייתי הכי נמוך באופן קיצוני, ובאתי למורה עם דף הקלות, והיא אמרה לי פה אין הקלות, ואז קיבלתי 43 והמורה אמרה מול כולם 'קווין מה קורה? אני ראיתי שהיית מרוכז מאוד בשיעורים, למה יש לך ציון כזה נמוך? זה הציון הכי נמוך בכיתה'. ואז היה עוד מבחן וקיבלתי 31, וזהו נהייתה עליי סטיגמה של טיפש. ואני לא טיפש, אני פשוט לא טוב בזה. הייתי רקדן ברייקדאנס, הייתי שחקן כדורסל מצוין, הייתי גולש, הייתי מקובל חברתית, אבל הייתה עליי את הסטיגמה של 'קווין הטיפש'".
התרגלנו לשמוע על מצבים חברתיים לא פשוטים שילדים סופגים מילדים אחרים, אבל כשזה מגיע מהצוות המקצועי וכשזה מתוך מצב שהוא לא בשליטתך, זה נשמע מאוד מתסכל.
"זימנו אותנו לשיחה ואמרו לאמא שלי שאני לא מתאים בווייב לביה"ס. ואני יושב ומת מבושה, אני פאקינג ילד טוב, אני לא מבריז, לא עושה שטויות, לא מרביץ, ואני באמת מנסה, אני משתדל, ואמא שלי צריכה להתחנן שלא יעיפו אותי, והם הסכימו, אבל הודיעו מראש שהם לא יחתמו לי על המלצה לעבור לתיכון".
לא היה בך רצון להרים ידיים ולעזוב את המסגרת החינוכית?
"לא ידעתי שאופציה כזאת קיימת וגם רציתי להיות עם חברים שלי. ממש קינאתי בחברים שלי שכל אחד מתקבל לאיזשהו תיכון ואני שואל את אמא שלי 'איפה אני' והיא בוכה ולא יודעת מה להגיד לי. ואז משמיים התקשר אליי פסיכולוג, ואמר לי 'שלום קווין, עשינו סקר מי הבן אדם הכי חברתי בכפר סבא ואתה נבחרת, אנחנו נשמח שתבוא לפגישה'".
מה? יש סקר כזה? חביב העיר?
"מסתבר שהם בדקו למי יש ציונים נמוכים אבל הוא חברתי בקטע קיצוני ושהוא לא ילד רע, והמליצו לו עליי, אז הגעתי לפגישה, מולי 15 אנשי מקצוע ומסבירים לי שמתחילים בניסוי בו רוצים להצמיד לי שני ילדים על הספקטרום האוטיסטי שאני אלווה במשך השלוש שנים, ואני בעצם אהיה הסייע שלהם. אחרי שבוע, הודיעו לי שהתקבלתי לתוכנית, ושאני אהיה בביה"ס רגיל עם חברים שלי, שאוכל לסיים 12 שנות לימוד, בתוך התוכנית הזאת. כמה שמחתי, וואו. זו היתה הגשמת חלום".
זה מדהים. ואיך היה לך להיות בעצם המשלב שלהם?
"הסבירו לי שאני אהיה אחראי עליהם במאה אחוז, הייתה לי סדרת פגישות עם המומחים, וכבר בחופש הגדול הפגישו אותי עם הילדים ואני התלהבתי מזה – זה שני החבר'ה שלי. הייתי צמוד אליהם, אני מגן עליהם רק עם החברתיות שלי, הרגשתי מלך, מי יכול עליי? קניתי אוטו עם גג נפתח, נוסע איתם כמו שני גנגסטרים, חונה, אני אומר להם, 'לך תן כיף לשומר' תגיד לו, 'מה קורה אחי'. והוא הולך. התחילו להיות להם חברים בביה"ס. כי כל בית הספר ידע שאם לאחד מהם לוקח זמן להגיד משהו כי הוא מגמגם אז מחכים עד שהוא יסיים להגיד אותו, כי אחרת אתה תפגע בו. ואני הייתי אומר להם מי שלא מחכה אני רב איתו, ותחכו שהוא יסיים ואני אתן לכם אישור למורה למה איחרתם. אחרי שנה האמא כבר אמרה שהיא לא מזהה את הבן שלה, הוא מסתכל לה בעיניים ומספר מה עבר עליו במהלך היום. ואחרי 3 שנים, כולם קיבלו בגרות ואני פעם ראשונה קיבלתי כבוד כשסיימתי 12 שנות לימוד בהצלחה, וזה מה שגרם לי להבין שהכוח שלי זה החברותיות. והפרויקט הזה ממשיך עד היום".
אני נהנה מההיריון. זה צחוקים
באוקטובר לפני שנה, אחרי שלוש שנות זוגיות, נישאו רובין ובת זוגו דניאלה קריסטיה. הקשר נרקם ביניהם אחרי שהיא הגיעה לאודישן לסדרת הרשת שיצר רובין, "החיים בחארטא". "אני התאהבתי בה אחרי שבוע. ראינו סרט וכל הסרט אני קולט שאני בוהה בה, והיא מסתכלת עליי ואומרת לי, 'מה יש לך?' ושאלתי אותה, 'אני יכול כבר לנשק אותך?'. וזהו התאהבתי בה קשות כמו שלא התאהבתי בחיים".
אתם מאוד צעירים, זה היה ברור מהתחלה שזה הולך לכיוון רציני של נישואים ומשפחה?
"דני מהתחלה אמרה שהיא רוצה להיות אמא צעירה, היא אמרה לי, 'אין לי אחים, אין לי אחיות אני רק עם אמא שלי ואני רוצה משפחה משלי', והיא הייתה בת 22, אני מאוד פחדתי בהתחלה, בגיל הזה עשיתי ולוגים, אבל היא הייתה ממש הטעם שלי אז אמרתי 'אני מאמין שנתקדם בחיים ואני ארצה גם כן'".
ועכשיו, כשאתם מצפים ואתה תהפוך לאבא ממש בקרוב?
"רצינו להיכנס להיריון אבל לא חשבנו שזה יקרה ככה מהר. ביום שהיא סיפרה לי, אני חזרתי סחוט מצילומים, ישבתי במרפסת, פתאום היא יוצאת אליי במגבת, בוכה ואומרת לי 'אני בהיריון'. אתה לא יודע איך זה קורה, לא אומרים לך ביום ראשון תהיה בהיריון, ואני לא אשקר לך, בהתחלה הייתי בסוג של חרדה. זה היה חלום מאוד גדול של דני, אבל לי החלום הזה מתהווה עם השנים ואני מאוד נבהלתי איזה סוג אבא אני אהיה, האם אנחנו צעירים מדי, מהפן כלכלי? אני לא יודע לאן העולם הזה הולך, אני לא יודע כמה אני ארוויח, בדיוק קניתי בית, שמתי הרבה כסף על זה. היה לי שבועיים של הלם, של שוק, עד שהגענו לאולטרסאונד הראשון ושם הרגשתי את העוצמה, והבנתי שזה בעצם מה שרציתי – והיום אני מחכה לזה ממש, היום אני רואה אותו, והוא היפראקטיבי כמוני, הרופא אמר, 'מה קורה לילד שלך קווין אני לא מצליח לספור לו את האצבעות, הוא משתגע בתוך הבטן'. יש הרבה אנשים שחושבים שילד יעצור להם את החיים ואני לא חושב, אני עכשיו אהיה אבא צעיר ואני מה זה מבסוט מזה".
איך תקופת הקינון?
"סגרנו חדר לתינוק, הבאנו עגלה יפה לתינוק, יש לו גם כבר חדר אצל אמא שלי".
איזה מין בעל אתה לאשה הרה?
"אני ממש נהנה מההיריון, זה צחוקים, גם יצא לה פופיק החוצה, פתאום היא יוצאת מהמקלחת, ואני מסתכל 'מה קרה לך לפופיק?' אני כל היום משחק איתו, דוחף אותו פנימה ואז הוא יוצא החוצה. וגם במשך שלושה חודשים הייתי שליח פלאפל, בקטע קיצוני ואז גילו לה סכרת היריון, אני עם החרדות שלי, ישר עשיתי גוגל ראיתי שהתינוק יכול להיוולד 6 ק"ג ושאפשר למות בלידה, בום הקפצתי רופא פרטי באלפי שקלים כי נלחצתי, לא ידעתי מה זה. אין, אסור לפתוח אינטרנט, זה חוק. אבל היום היא בסדר, היא שומרת ואני משתדל בבית לשמור גם, וגם עם הקושי היא לא מתלוננת, היא נהנית מההיריון. היא לפעמים קמה בבוקר ככה סתם, רק כדי שיהיה לה יותר זמן להרגיש את התינוק בבטן".
איזה מין אבא תהיה?
"היא יודעת שאני עובד המון, אבל אני אהיה בבית, אני ארדים, ואני אקום בלילה גם כשהיא תניק, אני אביא שתי כורסאות הנקה, ואשב לידה נעשה צחוקים. אני מרגיש שזה אתגר שאני אצלח מאוד טוב, בזכות אמא שלי, דני ולריסה, אמא של דני. אני מתאמן על אחיינית שלי, היא בת שנתיים ואני משחק איתה ב"אבא"".
זו שאלה אם לחשוף את הילד?
"להיכנס לוולוגים אין סיבה, כי אני לא רוצה להפוך ל'משפחת רובין', זה לא החלום שלי, אני רוצה להיכנס למבוגרים ולא להיתקע בנוער, אני כן חושב שאפשר לעשות הכל מהכל, אבל 'משפחת׳ זה מיתוג ואני לא רוצה למסחר את הילד, אבל לחשוף את הפנים שלו? אין לי בעיה, בברית אני אחשוף את הפנים שלו, מה שחשוב לי זה שהוא יהיה בריא. ואני אגיד לך משפט שהוא נורא, אבל יכול לקרות לכל ילד כל דבר גם אם ראו את הפנים שלו וגם אם לא ראו את הפנים שלו, השאלה במה אתה מאמין, ואני מאמין שהכל יהיה טוב ואני אחד שחושף את החיים שלי, את החתונה את אמא שלי אז אני לא יכול שלא לחשוף את הילד שלי. ההורים שלו זה קווין ודניאלה, ואם הייתי עובד בסופר אז אבא שלו היה קווין מהסופר. אם סימה ציפורניים מעלה את הילד שלה, אז למה שאני לא אעלה? דני כבר סגרה לנו צילומי היריון עם הילד".
נשמע לי שהיא כבר מוכנה לילד השני.
"היא מוכנה כבר לרביעי. היא רצתה שזה יהיה תאומים. לא מעניין אותה כלום".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: בר פרידמן | איפור, שיער: ענבל שומר