חיים אתגר יביא לאולפן את האדם שהיית רוצה לשוחח איתו, ואז הוא ישאל אותו בדיוק את מה שהיית הכי רוצה לדעת - אבל אין סיכוי שהיית מעז לשאול. אם יש סוד לקסם הטלוויזיוני של אתגר, זה בדיוק זה. בעידן שבו משודר ברחבי העולם הפורמט "סליחה על השאלה", אתגר עושה את הדבר הכי ישראלי: מוותר על ה"סליחה" ופשוט שואל את השאלה. גם אם היא קצת מחוצפת, ישירה ופוגעת ישר בבטן. ובשנה האחרונה, שנת "המפץ הגדול" בטלוויזיה כפי שהוגדרה, נראה שזה בדיוק מה שישראל רוצה על המסך שלה.
בדיוק לפני שנה התפצל ערוץ 2, והתרחיש שהכניס את תעשיית הטלוויזיה לכוננות ספיגה עשה רק טוב לאתגר. הוא מופיע על המסך בקשת 12 עם "הכל אישי" ועם "אנשים", שמשודרת בכל ימי השבוע. אתגר מגיש אותה במשותף עם קורין גדעון והצופים כבר מכירים את הדיל: ראיונות בגובה העיניים עם הדמויות המעניינות ביותר בתרבות ובציבוריות הישראלית. לא בהכרח הכי חשובות, אבל תמיד הכי מסקרנות. אתגר גם עורך ומגיש את דוקו התחקירים "המתחזים", שרשם השנה כמה רגעי שיא טלוויזיוניים, גם אם חלקם שנויים במחלוקת - דוגמאות זכורות במיוחד הם פרק "העיוורת" שבו נחשפה שיפרי שפירא כמי שהתחזתה לכאורה ללקוית ראייה (אתגר התעמת איתה בשידור שהפך לשיחת היום) והתחקיר על המתחזה שהונה את העיתונאית הדס שטייף.
מכל הבחינות הללו נראה ששנת הפיצול היא השנה של חיים אתגר, אבל זה לא מסתכם בזה: בגיל 43 הוא יהפוך בקרוב לאבא. בעבר היה אתגר בן זוג זמני של כוכבות ביצה כמו טהוניה רובל ודושי לייטרסדורף, אבל זהו, הגיע הזמן להתמסד. אשתו הטרייה היא ענבל הרצברג, עורכת התכנית "אנשים". וכן, זה מסובך כמו שזה נשמע.
אתה בעצם מנהל שתי מערכות יחסים על הסט. איך זה עובד?
"זה לא קל. הייתה תקופה שנדרשנו ללמוד את זה, הרי לא בחרנו בזה. דרור (גלוברמן - י.ש) הגיש את התכנית, היא ערכה, אני כבר הייתי במסגרות אחרות. עשיתי מעט מאוד כתבות ל'אנשים' בנושאים מאוד ספציפיים, ואז נעשה מהלך שהוביל לזה שאני מגיש את התוכנית. היה הרבה לחץ והרבה עומס, מאוד אינטנסיבי ועם המון מתחים, לא תמיד אידיאלי למערכת יחסים. אבל אני חושב שהאהבה וההבנה בינינו מאוד גדולה".
לפני שבועיים צילמו את שניכם בחתונה של קורין גדעון. מה יאיר נתניהו עשה שם?
"הוא קשור לחילי סורוצקין, בן הזוג של קורין".
הרגשת בנוח עם זה?
"שהוא היה שם? ניגשתי ואמרתי לו שלום".
אתם מכירים?
"לא".
מעניין אם הוא היה מגיע גם אחרי הסערה האחרונה שלו עם אופירה אסייג.
"לא יודע. אני בטוח שהוא כבר חווה וראה סערות. בכל מקרה הוא הגיע, כיבד. אני לא יודע מה היה קורה אם ואיך ולמה. נראה לי ראוי לגשת להגיד לו שלום. אנחנו עוסקים מדי פעם בו ובמשפחה וזה נראה לי לגיטימי".
אתה היית נכנס לבוץ כמו אופירה אסייג?
"במקרה הזה אני חושב שאופירה לא נכנסה לבוץ אלא נגררה לבוץ".
תסביר.
"אופירה ואייל הם בז'אנר של תכנית מאוד מסוימת. הם מייצרים את הדעה שלהם. אוהבים, לא אוהבים, בוטה פחות, בוטה יותר. גם אני מדי פעם מייצר דעה ב'אנשים'. היו לי כמה דעות בנוגע להתנהלות של שר האוצר כחלון, שזה לא נושא מאוד סקסי, אבל הבעתי את דעתי".
אם כבר מדברים, אתה לא מייצר מונולוגים כמו שעושים מגישים אחרים. כולל המתחרה שלך במשבצת שמול "אנשים", לוסי אהריש.
"אני לא צריך להתבטא בכל נושא, סליחה. אם יש לי מה להגיד, אני אומר. יש תחושה שאם לא מיד תגיב ותענה אז או שאתה לא רלוונטי או שאתה מתעלם, אבל אם אין לי משהו ממש טוב לומר - אני לא אדבר. אנחנו צריכים לייצר עיתונות, אנחנו צריכים לייצר עשיית טלוויזיה. זה התפקיד בסוף, את יודעת".
"המון עיתונאים עוסקים בציוצים במקום בעובדות"
לפני קצת יותר משלוש שנים נחת אצל אתגר סיפור עיתונאי ששינה עבורו את המסלול. אשת הטלוויזיה אודטה שוורץ חשפה בפניו סיפור אישי על בן זוגה דאז, שהציג זהות בדויה לה ולבני משפחתה. אתגר הרים את הכפפה ועשה על זה סרט, "האמנתי לו", ששודר בערוץ 22. במובנים רבים זו הייתה הסנונית הראשונה של "המתחזים".
ידעת שזה מה שייצא מאותו סיפור של אודטה?
"האמת היא ש'המתחזים' מתחילה מאבולוציה אישית שלי. נפגעתי בעבר מאדם שהתחזה, לא יודע אם להגיד התחזה או עקץ. אדם שהעביר אותי חוויה מאוד לא נעימה, שסיפר שהוא א' והתברר שהוא ב', ואני נתתי בו אמון. כמו כל אחד מהקורבנות שאני פוגש, עברתי את התהליך הזה. היה לי מפח נפש, הפסדתי כסף - לא מעט כסף - והרגשתי טיפש, הרגשתי שאני לא יכול לסמוך על החושים שלי. אחר כך הגיעה אודטה. אחרי שהתעמתנו עם בן הזוג שלה, בעלה לשעבר, קיבלנו המון פניות וזה התחיל".
נתוני הצפייה של "המתחזים" ושל "אנשים" מראים שאתגר פיצח משהו בדי.אן.איי של הצופה הישראלי. אולי תורמת לכך העובדה שבניגוד לרבים בתקשורת, הוא לא איש שמאל שמשדר למדינה ימנית ברובה.
תגיד, קיבלתם ריקושטים כשעשיתם ב"אנשים" פרופיל על יאיר נתניהו?
"על זה ספציפית אני לא חושב. פעם אמרתי איזה משהו שלא מצא חן בעיני חלק מהאנשים ברשת, אז כתבו לי כל מיני דברים לא נעימים. בסדר, אז מה? זה קורה, גם בימין וגם בשמאל".
אולי עליך חסים כי הצהרת שאתה ימני.
"אני בספק אם חלק מהאנשים ששולחים הודעות בכלל זוכרים את ההגדרה הזו, וזה קורה גם בצד השני. קוראים לי אידיוט, מטומטם. כשהגיעו למכולת של היועץ המשפטי, חשבתי שזה לא לעניין. צייצתי על זה, העלו אותי לגל"צ ואחר כך מה זה חטפתי. ממש יציאות מגעילות. זה קורה משני הצדדים ובסוף המון עיתונאים עוסקים בציוצי 'הוא אמר' ו'תגנה' במקום להתעסק בעובדות, בסיפורים. אני מנסה לא להתעסק בשיח האינסופי הזה. זה דברים שמתגמדים כשאתה מתעסק בעוולות שבני אדם עברו. חצי מהזמן שלי אני מתעסק בעוולות. עונה לפניות בפייסבוק, שומע אותן מול המצלמה. אני משכנע אנשים להתראיין כי הם מתים מפחד מהאיש שעשה להם את זה, אז אני מתעסק בזה ומבין מה חשוב".
אתה אדם אחד. על כל אחד שאתה מצליח לעזור לו, לכמה אתה נאלץ לסרב?
"זו תחושה נוראית שאתה לא יכול לעזור לכולם, בעיקר כשאתה מקבל קריאות נואשות. זו מערכת קטנה, קטנטנה, זה משקל כבד מאוד על הכתפיים וזה קשוח".
זה שווה את זה?
"זה אקשן נהדר. נגיד, באחד מהמקרים אנחנו בבית קפה ואני פוגש את המתחזה. אני מציג בפניו משהו והוא מתחיל לרוץ. הוא רץ, אני רץ אחריו, באיזשהו שלב הצוות נעלם לאט-לאט ובסוף אני והוא מתעמתים באיזה יער בפיזדילוך. אתה בסרט, סרט אקשן".
יכול להיות שיצרת במודע ז'אנר שימצב אותך?
"תמיד הייתי אדם חרוץ שאוהב מאוד לעבוד, מחפש את המקומות שמעניינים אותי. חוויתי כבר שלושה משברים מקצועיים בחיי, שבהם לא הייתה עבודה ולא היה לי ביקוש. שלושה משברים בכמעט 20 שנה, אולי 17 שנה, זה הרבה. לא קל להיות תקופה ארוכה בלי עבודה. אבל למדתי גם שאפשר להמציא את עצמך מחדש, וגם שלחריצות תמיד יש ביקוש".
"אני מתפלא שהבכירים בקשת לא מנתקים לי את הטלפון"
אתגר, בנם של העיתונאית לאה אתגר והפרופסור לשיווק מיכאל אתגר שהלך לעולמו לפני שלוש שנים, התחיל את המסלול שלו בכלל בתיאטרון. הוא התפרנס כשחקן מתחיל ב"קאמרי" עד שיום אחד איבד עניין. עם התחושה הזו הגיעו גם תשובות שליליות ממלהקים. גם על במות סטנדאפ הוא ניסה את מזלו, אבל לא פוצץ אולמות. בטלוויזיה עשה קדנציה ממושכת בתכנית של גיא פינס ועבר לערוץ 10 לפני שהגיע לפריים טיים של קשת 12 עם "המתחזים" ו"הכל אישי".
כיוונת למקום הזה?
"אחרי הקאמרי הייתה איזושהי המצאה מחדש. היה לי גלגול של חמש שנים אצל פינס, כשזה הסתיים היה ערוץ 10, ואז - בגיל מבוגר יחסית, 36 או 37 - הרומן הזה הסתיים. תקופה ארוכה ואפילו ארוכה מאוד שלא הייתה לי עבודה. מה עושים? מחפשים, מנסים".
גם בקשת עברת כמעט בכל רצועה.
"כן, התחלתי שם ממש מלמטה".
מפרגנים לך? אתה מוערך? מבינים שעבדת קשה?
"אני לא מוטרד מזה ואני גם לא מרגיש שהגעתי ליעד. תביני, בחמש שנים האחרונות חוויתי לחצים גדולים מאוד בעבודה. איומים, כמות מרשימה של איומים. אחד מהם הגיע לבית משפט, אחד מהם מעבריין מתוך הכלא, אחד חיכה לי מתחת לבית. אני מניח שיש סקטור שאף פעם לא יאהב אותי, לא אהב אותי ולא יאהב אותי, לא משנה אם מה שאני עושה בעיניהם טוב או פחות טוב".
מה היעד הבא?
"'אנשים' כבר עובדת, אבל ב'הכל אישי' ו'המתחזים' רציתי להכפיל את כמות העבודה. כמה שנוכל. אני רוצה שנביא את הסיפורים הכי טובים".
כמה מרפקים צריך כדי להצליח?
"מרפקן זה אומר למרפק מישהו. אני לא ממרפק אף אחד. אני כן אחד שכל הזמן דוחף. אני מתפלא שהבכירים לא מנתקים לי את הטלפון. זה מאבק".
איך זה לעבוד עם קורין גדעון?
"היא פרטנרית מצוינת. כרגע היא בוחרת ב'אנשים' ובדברים יותר קלילים, אבל היא יכולה לבחור מה שהיא רוצה. מבחינת השילוב בינינו, היא יותר צעירה ומביאה קול יותר רענן. אני חושב גם שהעברית שלה יותר טובה משלי. אם יש מילה מורכבת או שאלה של דגשים, אני תמיד אתייעץ איתה. אם יש שמות מסובכים אני מוותר על ההובלות. אני מבקש ממנה לקחת".
בוא נדבר רגע על הפרק של "המתחזים" עם שיפרי שפירא. העימות שלכם גרר המון תגובות וביקורת על הבחירה והסגנון. מה חשבת על הטענה שזה היה שיימינג?
"עם שיפרי לא הייתה לי בעיה. בכלל, עם רוב הדברים שאני עושה אין לי בעיה. עם 'המתחזים' נורא קל להגיד שיימינג, אבל אני חושב שאם אחד מהאנשים שאמרו את זה היה נפגע באופן ישיר או באופן עקיף משיפרי או ממתחזה אחר, כל הגישה שלו והתפיסה שלו הייתה אחרת. אני חושב שהיה גל, אז כל אחד רוצה לקחת עמדה, לרכוב על הגל. זה לא מפריע לי. אגב, שיפרי הייתה פעילה עד זמן קצר מאוד לפני השידור. יכול להיות שאם אנחנו לא נוקטים עמדה בהקשר של מתחזה כזה או אחר, אז ממשיכים לקרות דברים. הרי המשטרה לא מטפלת בנושאים האלה, שזה מדהים בעיניי. אנשים מוצאים את עצמם נדפקים אם אנחנו לא נכנסים לפעילות, אז רבאק, איפה השיימינג?".
יכול להיות שהביקורת הייתה על עימות באולפן מול אישה מבוגרת.
"הביקורת הזו מגיעה מאנשים שלא נפגעו, אבל בוא'נה, זה באמת הצלת נפשות. אני, עם האדם שעשה עליי תרגיל, עשיתי שמיניות באוויר. נגררתי לבתי משפט, הוא הונה במיליוני שקלים. ואני עוד אחד שיכול להתנגד. יש לי גב, אני מכיר את המערכת המשפטית. הקורבנות כל כך אובדי עצות, כל כך אומללים, שבעיניי זה מלאכה חשובה וקדושה. וזה גם קשוח מאוד, יש תכניות שהרבה יותר קל לעשות. הן לא פחות מתגמלות, יכולתי לעשות אותן, ועדיין אנחנו בוחרים לעשות את זה. זה להציל נפשות".
לפני 10 שנים היית נגרר להגיב לביקורת? לציוצים? התבגרת?
"אני תמיד נגנב, איך לאנשים יש מספיק זמן לעשות את זה כל היום. אני לא מדבר על ציוצים ידעניים, עובדתיים, כמו של עמית סגל או דפנה ליאל. אני לא מבין איך לאנשים יש זמן ל-20 ציוצים ביום. עיתונאי, כאילו, כל מה שאתה עושה זה רק להתכתש? אני לא יודע. ולגבי בגרות, כל אחד מתבגר או מזדקן. וגם אני לא יודע אם אני מתקוטט פחות, עדיין יש לי פתיל קצר ועדיין אני כועס יותר משאני צריך לכעוס. מתרעם יותר ממה שאני צריך להתרעם".
לא חששת לערער את האמינות של הדס שטייף ב"המתחזים" כשהבאת את הסיפור שבו היא נפגעה מהתחזות? היו מי שאמרו שאם הצליחו לעבוד עליה ככה, אז איך נדע שכל מה שהיא אומרת הוא אמת.
"גם עליי עבדו, מעשית. אז מה זה אומר? גם אודטה לא פראיירית והיא חיה איתו בבית. אתה פוגש אנשים חכמים, נבונים, בעלי חברות שנעקצו. אנשים היום, כשיש שיח הם רוצים לטפס עליו, והם מחפשים כל דרך לטפס".
"עשיתי בוטוקס פעם אחת, את אומרת שצריך עוד פעם?"
את ההתבגרות שלו אתגר לא מסתיר. לפני כשנה כתב טור בעיתון על הבוטוקס הראשון שלו, הזרקות של החומר המייצב ישר למצח בטיפול אחד שהגיע אליו בעקבות התחדדות המסך בטלוויזיה. קשת החלה לשדר HD ופתאום הכל נהיה בולט יותר.
עברה כמעט שנה מהטיפול הראשון. החומר לא מחזיק לנצח. חזרת שוב?
"עשיתי אחת. כבר צריך לעשות עוד פעם את אומרת?".
יפה שאתה לא מתבייש בזה.
"זה חלק מהעבודה, צריך להיראות נורמלי. נראה לי טפשי שאנשים מגיעים עם פרצוף מתוח שקשה להם להזיז שריר והם מכחישים. אם אני ארגיש שאני צריך, זה לא יפריע לי. צריך לתחזק – מתחזקים. חוץ מזה אני מתאמן הרבה, לפחות אימון אחד ביום, ולוקח הרבה תוספי תזונה".
אגב הגיל, כבר יש התרגשות לקראת האבהות?
"אני חושב שזה עוד לא שקע אצלי. חלק מהחברים שלי אומרים שזה לוקח כמה חודשים".
אתה מעורב?
"כמה שענבל מערבת אותי ומאפשרת לי להיות מעורב. אני הולך איתה לבדיקות, אנחנו עושים את ההחלטות שאפשר לעשות ביחד. בכלל, אנחנו כל הזמן ביחד, זוג מאוד הומוגני, כמעט לא עושים דברים בנפרד. אז אני חווה את הכל - מהבעיטות עד צמיחת הבטן, עד התסכולים, עד הכאבים, עד הכמיהה למאכלים משונים כאלה ואחרים. אבל ענבל היא בת זוג טובה מאוד. אפילו ההליך הוא די חווייתי ורוב הזמן נעים".
איזה אבא תהיה?
"אבא טוב, בואי נקווה".
היית מאוד קרוב לאבא שלך.
"כן, אבל אבא שלי זה דווקא דוגמה אחרת, כי הוא ההורים שלי התגרשו כשהייתי צעיר וכל אחד היה בעולמו. היה לו אופי מאוד נעים והיה קל לקשור איתו קשר, גם אם חלק מהשנים הוא היה נוכח יותר או פחות. אני חושב שהוא הצטער על זה, אבל זה משהו שלפעמים גברים בגלל הקריירה לא תמיד רואים. הוא גם היה צעיר מאוד כשהוא הקים משפחה. אני יותר מבוגר ואני רוצה להיות יותר מעורב".
אתה וענבל סיכמתם ביניכם מי טיפה לוקח צעד אחורה בקריירה?
"אני מניח ששנינו נצטרך לקחת קצת צעד אחורה".
הגעת לנחלה?
"אנחנו בסך הכל שלוש שנים ביחד, צריך לראות שהמשפחה תקום. לראות איך מתאקלמים, כמה ילדים".
כמה?
"אני רוצה כמה שיותר, אבל נעשה את זה לאט לאט. נראה איך נצלח את זה, שעות השינה, החיתולים. קודם כל שתצא ילדה בריאה, זה הכי חשוב".
צילום: רונן אקרמן | סטיילינג: אייל חדד | איפור ושיער : עינב שלום | ע' סטיילינג: אלכסנדרה שרביט לאקדמיה לסטיילינג של אייל חדד | בגדים (לפי לוקים): לוק 1- ג'קט- זארה, מכנס- מנגו, גולף- פול אנד בר, לוק 2- חליפה- דיזל, נעליים- פיאוקנרו, לוק 3- חולצה- פול אנד בר, מכנס- מנגו, לוק 4- מעיל- מנגו, מכנס- פול אנד בר, חולצה- זארה, נעליים- פיאוקנרו, שעון h.shatran, לוק 5- חולצה ומכנס- באמוס, שעון-h.shatran, נעליים- פיאוקנרו, ג'קט- מנגו.