עוד כשהיה ילד, עשרות שנים לפני תפקיד המשחק הראשון שלו, אסי עזר ידע מה הוא רוצה לעשות כשיגדל. "כששאלו אותי הייתי אומר, 'אני רוצה שאנשים יישבו בקולנוע ויראו אותי על המסך ואני ארגש אותם'. שיחקתי בכל ההצגות, ואז, בכיתה ח', באחד הטקסים, כשהבנים רקדו לצלילי Money Money Money והבנות לצלילי Lollipop, שימי לב לשוביניזם, חשבתי שזה שארקוד עם הבנות יצחיק את הבנים. בסוף הריקוד, במקום לקבל מחיאות כפיים, קיבלתי מהבנים את השיר 'אסי ההומו'. זה פירק אותי, הרגשתי שהם ראו אותי עירום. דווקא את מה שאני כל כך מנסה להסתיר, הם ראו".
איך זה השפיע עליך?
"החלטתי באותו רגע שלהיות שחקן משמע להיות הומו, ולכן אני לא אהיה שחקן אף פעם, אני אדחיק את החלום הזה. בהמשך גם עברתי לתיכון שהסכים לקבל אותי בתנאי שאתקבל למגמת קולנוע, וככה הפכתי לתסריטאי. נגררתי לתחום שבכלל לא הכרתי לפני כן, בגלל שלא רציתי להיות שחקן".
בשני העשורים האחרונים מיצב עזר (44) את מעמדו כמנחה, יוצר ותסריטאי מצליח. השבוע, רגע לפני גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" (קשת 12) בהנחייתו, עלתה גם הסדרה החדשה שיצר לילדים ונוער, "מתוקים" (HOT Zoom). הפעם הוא גם הגשים לראשונה את חלום הילדות המודחק ונכנס לתפקיד של ארז, העובד הסוציאלי הרגיש. הסדרה עוסקת בארבעה אחים שאיבדו את הוריהם בתאונת דרכים וכעת נדרשים, לצד התמודדות עם האובדן, לנהל את המאפייה המשפחתית. העניינים מסתבכים כשכוכבת הרשת טולי דבש מחליטה לפתוח קונדיטוריה מתחרה מולם.
מעבר לביקורת הברורה על עולם הרשתות החברתיות, עזר מרגיש שהסדרה קיבלה רלוונטיות חדשה דווקא אחרי 7 באוקטובר. "כשאנחנו חווים תחושה של אובדן וצער ולא ברור איך להמשיך לחיות את החיים אחרי מה שקרה לנו, אני מרגיש שהסדרה עולה ממש בזמן שלה, שאפילו יש לה תפקיד. הסדרה קומית, והיא פאן, אבל יש בה גם המון אלמנטים רגשיים ודרמטיים. בסופו של דבר זו סדרה על ארבעה ילדים שאיבדו את ההורים שלהם ולומדים לחיות לבד. במציאות שבה מאות ילדים הפכו ליתומים מתחילת המלחמה, כולנו קצת הפכנו להיות יתומים ממשהו. אולי יתומים מהתמימות".
לא צריך להיבהל מהרעש שעושים אנשים קטנים
ממרחק הזמן, קשיי הילדות והנעורים של עזר נראים לו אחרת. "הייתה לי ילדות מדהימה, אף אחד לא הרגיש שהייתי בארון או מסכן או שצחקו עליי, התנהלתי בעולם כאילו אני המלך. הייתי בעננים. כן עברתי חרם, קצר, היו צוחקים עליי. זה התחיל מליקוי בדיבור שהיה לי של ש' וצ'. גם היו לי לחיים אדומות כשהייתי ילד, היו צוחקים עליהן, והייתי אוהב לדלג עם הבנות, אז זה היה כאילו 'הומו'".
למרות שצחקו עליך, אתה זוכר את הילדות כמאושרת. לרוב זה קורה כשאנחנו מקבלים את עצמנו ומפתחים הומור עצמי.
"כשהיו צוחקים על הלחיים, באמת הייתי אומר 'אני חולה על הלחיים שלי' וקיבלתי את זה, אבל אם מישהו היה משתמש במילה 'הומו', הרגשתי כאילו תפסו אותי. שנאתי את זה מאוד, גם הבדיחות על הליקוי בדיבור הפריעו לי, אז הלכתי לקלינאית תקשורת ותיקנתי את זה".
כילד שיודע שיש תיקון למשהו "פגום" לכאורה, היה חלום "לתקן" גם את זה שאתה הומו?
"ברור. הייתי מתפלל כל לילה, לא ידעתי מה זה. חשבתי שזה קורה כי אני חוטא, שאני רב עם ההורים אז זה העונש שלי. היום יש כל כך הרבה מידע, לא היה לי גוגל לשאול מה זה ולמה אני חושב את המחשבות האלה, הייתי צריך לגלות לבד. כשהייתי בן 20 עברי לידר יצא מהארון ואז אני יצאתי ואז הראל סקעת ומלא. ועדיין, תראי כמה יש בארון היום. אנחנו עדיין במצב שלבני נוער קשה מאוד, אבל אני חושב שהדרכים להתמודדות היום טובות יותר, יש הנגשה, יש את איגי, ארגון הנוער הגאה, שעושה עבודה מדהימה".
זה כמובן גם מעבר להכרה עם דמויות, אלא הנורמליזציה והמודל המשפחתי שאתה, לידר וסקעת מייצגים.
"נכון, לאמא שלי היה פחד שאני אחיה לבד, אהיה עצוב לנצח ואמות מאיידס. אני חושב שהדבר הזה טופל די מהר אצלי".
השבוע פורסמה הצעת חוק שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, ולפיה לא יהיה ניתן להתקשר לעמותות של להט"בים ממספרים כשרים. מה דעתך על זה ועל מייצגי הציבור בממשלה?
"שלא צריך להיבהל מהרעש שעושים אנשים קטנים, ושצריך לזכור שהאנשים הטובים עובדים במקביל. הבולטות שזה מקבל מעצבנת ומכעיסה, אבל כשמסתכלים בשטח, נראה שאנחנו מנצחים, שלאט-לאט אנחנו זזים למקום טוב. אני מסתכל על המשפחה שלי. נכון, עדיין אסור להתחתן פה, אבל אלברט כן רשום כבעלי ובעקבות זה הוא אזרח ישראלי. את כל התיקונים האלה לא עשתה הממשלה אלא בית המשפט העליון שאנחנו, הקהילה הלהט"בית, חייבים לו המון. אני רוצה להזכיר את זה גם לפוליטיקאים שנלחמים בבית המשפט העליון, וחלקם גם להט"בים שצריכים לזכור בזכות מי יש להם משפחה וילדים וזכויות רבות".
אתה אומר "לא להיבהל מאנשים קטנים", אבל לאנשים האלה יש כוח.
"האנשים הקטנים האלה הם משרתי ציבור. גם אם הם מחוקקים את החוקים, הכוח בידי האזרחים ואנחנו יודעים להתקומם כשצריך ולצאת לרחובות כשצריך ולהחליף אותם כשצריך. עדיין אנחנו דמוקרטיה חזקה, גם אם לעיתים נדמה שהיא מתפוררת. ואני נוטה להאמין שהטובים ינצחו בדבר הזה".
ב-2005, כשהיה בן 24, יצא עזר מהארון. לימים שיתף שהצעד נעשה בלחץ, בעקבות כתב רכילות שאיים לפרסם זאת בשמו. "ברגע שיצאתי הרגשתי שזה הפך אותי למנחה הרבה יותר טוב", אומר עזר בראייה לאחור. "ירד ממני עול, הרגשתי הרבה יותר משוחרר. זה לשקר 24 שנה. זה כל יום לקום בבוקר, להלביש על עצמך את השקר ולצאת איתו לעולם".
איך הסוד הזה עיצב את האישיות שלך לדעתך?
"בתחילת דרכי בטלוויזיה הייתי רועש וקולני וקופצני, כי 'אני מסתיר משהו ואחביא אותו דרך הומור'. כשיצאתי מהארון עוד יותר אמרתי, 'תראו! אני פה! ואני יכול לעשות מה שאני רוצה!'. חוץ מזה, אני מרגיש שיש בי הומופוביה שנשארה איתי לגבי עצמי. נגיד, עד היום אני לא רוקד כמו שאני באמת רוצה. במועדונים אני רוקד כמו ג'יי-זי, אבל בבית אני רוקד כמו ביונסה".
זו הנקמה הקטנה שלי
ל"מתוקים" ליהק עזר את הפרטנרית הנצחית והחברה הכי טובה, רותם סלע, שמנחה לצדו בימים אלה את "הכוכב הבא לאירוויזיון" ובימים אחרים גם את "נינג'ה ישראל" ותוכניות נוספות. אבל לפני שיחשדו בו במינוי מקורבים, עזר ממהר להבהיר שהמצב הפוך לגמרי. "אני רוצה לעשות סדר, מי שהייתה חברה טובה כאן זאת רותם כלפיי, לא אני כלפיה. רותם היום עושה סדרות פריים טיים גדולות ואני הבאתי אותה לשחק בסדרה לכל המשפחה. היא אמרה לי, 'אם זה חשוב לך אני עושה את זה, תן לי רק לקרוא את התסריט, לראות שזה משהו שאני מרגישה שאני יכולה לעשות'. היא הלכה ולקחה שיעורי משחק אצל המורה שלה, השקיעה את כל כולה, הגיעה לסט סופר-מוכנה ואחרי כל טייק שאלה אותי איך היה. היא עשתה לי פה משהו נורא יפה".
פרטנר בולט נוסף שלך בסדרה הוא עמוס תמם.
"כן, יש לי כלב בשם עמוס בבית, עמוס ב'להיות איתה' ועכשיו את עמוס תמם. רוב הסצנות שלי הן מולו. יש פאניקה מזה שאתה צריך לשחק בכל יום עם אחד השחקנים הכי טובים בארץ, הוא באמת פנומן. זה היה מלחיץ, אבל לא היה מנטור טוב יותר ממנו. עמוס גרם לתחושת רוגע וביטחון לכל מי שהיה על הסט, יש לנו סצנת נשיקה שאני רעדתי מבפנים מאיך אני הולך לעשות אותה, איך אני לא אתעלף במקום. הוא היה פשוט מקסים".
אז עברת מהחלטה שלא להיות שחקן כי צחקו עליך שאתה הומו, לזה שבתפקיד הראשון שלך אתה משחק גיי שמתנשק על המסך.
"זו הנקמה הקטנה שלי. זו הייתה סגירת המעגל שלי עם החוויה הזאת".
סגירת המעגל בסדרה היא תוספת לניצחון האמיתי של החיים. זה 12 שנה שעזר בזוגיות עם האדריכל הספרדי אלברט אסקולה. הם נישאו ב-2016, הביאו בהליך פונדקאות את אלכס, שתחגוג במרץ שנתיים, ובימים אלו מצפים לאח, בן ראשון, גם הוא דרך פונדקאות. "זה בדיוק מה שרצינו, שנתיים הפרש, שלאלכס יהיה חבר. זה מלחיץ ומרגש, מביא איתו מלא מחשבות ושאלות".
בסרט הדוקו שיצרת על הבאתה לעולם, דיברתם על הקשר הטוב ביניכם לבין הפונדקאית ותורמת הביצית. הן מלוות אתכן גם הפעם?
"רצינו את הפונדקאית, אנחנו אוהבים אותה ושולחים לה תמונות של אלכס עד היום, אבל היא בהיריון עם שלישייה. אנחנו כן עם אותה תורמת ביצית, ככה שהם יהיו חצאי-אחים. אמרתי לה שאם היא תרצה יום אחד להביא ילד, כי היא לסבית, היא יכולה לקחת את אחד העוברים שיש לנו ולעשות בהם שימוש. זה יכאב לי, כי יהיה לי ילד איפשהו במקום אחר בעולם שאני לא אגדל אותו, אבל עם מה שהיא עשתה בשבילנו, נשמח לתת לה באהבה".
זה שהפעם העובר הוא גנטית שלך, זה אחרת? מרגש יותר?
"לא, ממש לא. דם לא דם, אלכס היא הבת שלי, נקודה. אם היה מותר לי לאמץ פה ילדים, הייתי מאמץ ילד כי הורות מבחינתי זה לא רק קשר דם, זה לא הדבר הכי חשוב, אלא אהבה. באופן אבסורדי הרבה אנשים לא יודעים של מי היא ביולוגית, ואומרים שהיא דומה לי. גם אני מרגיש בימים מסוימים שהיא דומה לי, ויש ימים שאני מרגיש שאני מסתכל על אלברט קטן, וזה מרגש אותי. כל דבר שהיא עושה, אני חמאה, אני סאקר של הילדה הזאת. מטרלל אותי כמה שאני אוהב אותה".
גם הפעם חטפת ביקורת על הבחירה בפונדקאות.
"גם אני בהתחלה האמנתי שהפונדקאית שלי עושה את זה בשביל הכסף, אבל היא אישה שממש מקדישה את חייה ליצור חיים למשפחות אחרות. יש לה שני ילדים, היא רוצה שעוד אנשים יחוו את הדבר שהיא חווה. מי שחושב שהדבר הזה הוא ניצול של נשים, שיבושם לו. אני חושב שזו דרך יפה של בני אדם בעולם ליצור איזון איפה שאין אותו".
איך הקשר שלך ושל אלכס?
"לפני שאלכס נולדה, פחדתי להתחרט שעשיתי ילדים כי אני נורא אוהב להיות חופשי. מהרגע שהיא נולדה זה כאילו מישהו בא ופתח לי את הראש, הכניס לי צ'יפ שנקרא 'הורות', והפכתי להיות רק אבא של הילדה שלי. ברגע שהיא הונחה בידיים שלי הרגשתי שאני והיא זה סיפור אהבה. דווקא לאלברט לקח זמן להתאהב, החיבור ביניהם נוצר ברגע שאלכס התחילה לתקשר. השיחות שיש להם היום זה מטורף, הוא מדבר אליה כמו לבן אדם בוגר, איתי היא יותר שטותניקית ואנחנו משתוללים. אני מרגיש שאלכס הגיעה בזמן מדויק אחרי שחוויתי המון דברים, חייתי ונהניתי ועבדתי קשה. עכשיו אני עובד קשה באותה מידה ועדיין מצליח לבלות עם הבת שלי כל יום את זמן האיכות שאני רוצה".
מה אתם עושים בזמן האיכות המשותף?
"היא קוראת לי מהמיטה, כל בוקר בשש וחצי, 'אסי, אסי, אסי'. כן, היא קוראת לי בשם הפרטי. אני מכין לה ארוחת בוקר, ואנחנו מסתכלים אחד על השני והיא מספרת לי דברים שאני לא מבין, וזו השעה שלנו בבוקר. אחר כך זה הזמן של אלברט, הוא לוקח אותה לגן, אחר הצהריים אני מגיע ומחליף את המטפלת, ויש לנו זמן איכות עד שהיא הולכת לישון. אנחנו בונים תיאטרון בובות, משחקים עם עמוס הכלב. היא קוראת לו כדי שיבוא ויתחיל לרוץ אחריה, והיא יכולה לשבת לידו שעה ולהאכיל אותו חתיכה חתיכה מהאוכל".
נשמע שאתה נהנה יותר ממנה.
"גיליתי שלשחק איתה ממש מרגיע אותי, מעביר לי את כל החרדות של היום-יום, כי כל האנטנות שלי מכוונות אליה. בהתחלה ניסיתי גם להיות איתה וגם נגיד לענות להודעות בטלפון. זה לא עבד, היא לא מוכנה. זו ממש חוויה מתקנת, זה גם תיקן לי המון דברים בזוגיות. ראיתי איך היא מגיבה והבנתי איך בעלי מרגיש כשהוא מדבר איתי ואני בטלפון. זה פתאום הבהיר לי שאני לא רק אסי שההגדרה שלו היא הקריירה, יש לי עוד עולם, אני באמת יכול להיות גם איש משפחה. אני עוד לומד להיות הורה, אני עושה המון טעויות בדרך".
ואיך אלברט?
"אבא פי עשרה יותר טוב ממני, פי מיליון, אני לומד ממנו. יש לו איזה אינסטינקט. אני, כל רבע פריחה שיוצאת לה בגוף רוצה לרוץ לרופא, הוא מחזיק אותי ואומר, 'אסי, היא מתלוננת? כואב לה?', אני אומר לו, 'לא', אז הוא אומר לי, 'אז בוא נחכה, לא רצים לרופא'. הוא הרבה יותר מאופק ורגוע ממני, אני רוצה לפתור את הבעיה מהר. הוא יותר אירופאי, הכל בנחת".
מי שלא בעדנו לא מכיר אותנו
החודשים האחרונים הפגישו את אלברט האירופאי עם מציאות ישראלית קשה. "זו המלחמה הראשונה שהוא נמצא כאן. זה מפחיד מאוד, אבל לא ייאמן איך הוא התגייס ברגע, הוא יותר ציוני מהמון חברים שלי. הוא מגן על ישראל איפה שהוא רק יכול. מדהים אותי כמה הוא מבין אותנו, כמה מושרשת בו הישראליות. במלחמה הזאת גיליתי עוד יותר כמה הוא פה לא רק בגללי, הוא פה כי הוא אוהב את המדינה".
איך אתה מתמודד עם מאורעות 7 באוקטובר?
"אני נאחז בדברים הטובים, נאחז בכל חיוך של הבת שלי. בתור בן אדם שמתמודד עם חרדות, למדתי עוד לפני כן מה טוב לי ומה לא טוב לי, ואחד הדברים החשובים זה לדעת לשמור מרחק ממשהו שעלול להיות טריגר לחרדה. לברוח מ-7 באוקטובר כמובן לא יכולתי וגם לא רציתי, כי זה קורה לי וזה קורה לעם שלי ואני רוצה להיות נוכח בדבר הזה, אבל ניסיתי לראות רק את מה שאני צריך לראות, ולהבין מה אני יכול לעשות כדי לעזור".
יזמת פרויקט למען אביגיל בת ה-3 שנחטפה, ושהוריה רועי וסמדר עידן נרצחו, וגם נסעת עם אלברט לספרד לעשות הסברה.
"שם הבנתי שכל מה שמראים לספרדים זה את הפצועים של עזה, את בתי החולים בעזה, לא מראים להם בכלל את מה שקורה בישראל. נסענו לשם כדי לנסות להשפיע ולספר קצת מהצד שלנו. התראיינתי לארבעה עיתונים והיינו בשתי תוכניות טלוויזיה, אבל זו טיפה בים".
וכשאתה רואה את המחאות הפרו-פלסטיניות של הקהילה הלהט"בית?
"הם חבורת טיפשים שלא מבינים על מה ועל מי הם מגנים. זה מביך. כל הדור הזה של ה-woke, הם באמת צריכים להתעורר. בסופו של דבר כל מי שאי-פעם ביקר בישראל, כל קהילת הלהט"ב שמגיעה במצעד הגאווה – הם יודעים מי אנחנו ויש להם חברים יהודים וחברים ישראלים, והם תומכים בנו. מי שלא בעדנו לא מכיר אותנו".
היום אני כבר לא בסערה
עזר היה מהסלבס הראשונים בישראל ששיתפו את הקהל בהתקפי החרדה שעברו. היום יש לו הרצאה, יחד עם אחותו מיכל, על ההתמודדות של שניהם עם חרדה. "זה קצת כמו כשיצאתי מהארון, כשהיו לי התקפי חרדה ולא הבנתי למה זה קורה לי, אז חשבתי שאולי זה נחת עליי כדי שאוכל לעזור למי שמתמודד עם זה גם כן. אני מרגיש שזה סוג של שליחות שלי ושלה לאנשים שחווים חרדה. כשאני הייתי בהתקף החרדה הראשון שלי לא הבנתי מה זה. אתה מסתובב עם משהו לבד בעולם, אף אחד לא מבין מה קורה לך או איך לעזור לך, וזה מטורף. אני חושב שכל שירותי הבריאות צריכים לשים את הזרקור על הדבר הזה ועל הפתרונות השונים, כי זה לא ישר ללכת לפסיכיאטר ולכדורים, יש המון דברים שאפשר לעשות כדי להתמודד עם זה".
מה שונה בהתמודדות שלך היום?
"בעבר החרדה עצמה הייתה מכניסה אותי לחרדה, לופ גדול מאוד. היום אני שולט בחרדה. מה שעזר לי זה ידע. עשיתי מיליון פעם גוגל 'איך להתמודד עם חרדה', מצאתי כל מיני שיטות והתחלתי לחקור אותן. היום אני די בן אדם רגיל, אני כבר לא בסערה. זה במינונים מאוד מאוד נמוכים לעומת מה שהיה פעם".
בין היתר, שיתפת שחווית חרדה מכתיבת העונה השנייה ל"להיות איתה" אחרי ההצלחה של העונה הראשונה, והנה אנחנו מדברים על סדרה חדשה.
"לא האמנתי שאצליח לכתוב עוד סדרה אחרי 'להיות איתה'. מדהים בעיניי שיש לי עוד סדרה בחוץ, ואני עובד על עוד סדרה לקשת עם דנה אידיסיס, ועל עוד סדרה ספרדית על הזוגיות של אלברט ושלי. מבחינתי הווי הכי גדול שסימנתי בחיים שלי זה 'להיות איתה'. סדרה שכתבתי בחדר שלי, כשעוד לא היה לי כסף לשכור את הדירה. הסדרה הזאת נמכרה לאמזון ואחר כך הפכו אותה לסדרה אמריקאית. אם הם רק היו יודעים איך כתבתי אותה בפיג'מה וכפכפים".
יש סיכוי לעונה רביעית?
"אני לא אגיד לא, אבל הם כבר מבוגרים, די, מסכנים. ואביב שומר נגיעה".
חוץ מהצלחה בין-לאומית, הסדרה הזו הביאה לחייך את רותם סלע. איך שומרים על חברות כל כך קרובה, כשאתם גם שכנים וגם עובדים ביחד?
"זה קצת כמו עם בעלי, כשאתה מבין מה יש לך ביד אתה לא תיתן לזה להיהרס. עברנו כל כך הרבה ביחד, היינו שם אחד בשביל השני ברגעים כל כך משמעותיים. זה לא שאין רגעים ביום צילום של 16 שעות שאנחנו עולים אחד לשני על העצבים, אבל אנחנו יודעים איך לתקן. אנחנו יכולים לעמוד אחד מול השני ולהגיד 'זה וזה הפריע לי', ומנגד אנחנו יודעים לסמס אחד לשני, 'נשמה, אני אוהב אותך מאוד, תזכרי את זה היום' או 'תודה רבה שהיום היית איתי ועזרת לי', זה מה שגורם לדבר הזה להמשיך להצליח. היא שינתה אותי לטובה, היא עשתה אותי אדם יותר טוב. היא ובעלי".
אחרי 16 שעות אתם חוזרים יחד במונית?
"כן. שם אנחנו הכי אוהבים לדבר אחד עם השני. עברנו יום שלם שכל היום רואים אותנו ומצלמים אותנו, אנחנו יכולים סוף-סוף לשבת ולרכל".
על שירי.
"לא, לא. בואי רגע נסגור את עניין שירי מימון אחת ולתמיד. יש אנשים שחושבים שזה רציני, שזה אמיתי שאנחנו לא אוהבים אותה. גם אני וגם רותם מאוד מאוד אוהבים את שירי. אנחנו משחקים עם השופטים פינג פונג, והיא היחידה שיודעת לענות לנו בשולחן הזה. אבל אם מישהו בטעות חושב שאנחנו לא מחבבים אותה, אוי ואבוי, אנחנו שרופים עליה. כשאני התחלתי את הקריירה שלי עשיתי את האודישן ל'אקזיט' איתה, היא חנכה אותי בכניסה לטלוויזיה. אני חייב לשירי המון".
הייתה לא מעט ביקורת על הבחירה לפתוח את העונה הזו של "הכוכב הבא לאירוויזיון" תוך כדי מלחמה.
"זו הייתה ההחלטה הכי קשה בעולם אם לעשות את זה או לא. אתם לא יודעים כמה בכינו מחוץ למה שראיתם על המסך. אלה היו ימים מאוד מטלטלים, החדשות המשיכו להגיע ואנחנו מצלמים. לאט-לאט אני מרגיש שזו העונה של 'הכוכב' שאני הכי אוהב. העונה זו כבר לא רק תוכנית בידור, עשינו המון דברים שלתחושתי עשו המון כבוד לחיילים שלנו, לנופלים, לחטופים. כל מי שבהתחלה הייתה לו ביקורת – אני מקבל אותה ואני מבין אותה, אבל אני מרגיש שלמדנו ממנה והשתנינו תוך כדי תנועה. אני מרגיש שהגענו למשהו נכון".
היו גם רגעים שהמציאות הקשה התערבבה בתחרות. המתמודד שאולי גרינגליק, שעבר את האודישן הראשון על מדים, נפל בעזה.
"שאולי נכנס לנו ללב, בסוף השיחה שלו איתי ועם רותם אמרנו לו שהוא הפייבוריט שלנו, שאנחנו מאוהבים בו, וזו לא קלישאה. אני משוכנע שאם הוא היה איתנו, הוא היה בגמר או הזוכה, אני משוכנע בזה. היה לו קסם שבלט מעל כולם, נקודה. האיש הזה, הצוואה שהוא השאיר זה, 'תוותרו על החלומות שלכם למען המדינה'. לשיר היה החלום שלו, הוא עזב הכל והתגייס. היינו בשבעה שלו, עם המשפחה המוכשרת הזאת שכולם בה זמרים. שמענו אותם שרים, והקשבנו לביצוע הנוסף שהוא הספיק להקליט לתוכנית, זו הייתה סצנה קורעת לב. שם החלטנו שנעשה לו מחווה בגמר, כי הצופים צריכים לקבל עוד קצת מהילד הזה. מבחינתי כל עונה 10 של 'הכוכב' היא שלו. לא משנה מי יזכה, זו העונה של שאולי".
מי שיזכה העונה יצטרך להתמודד הפעם עם אחריות הסברתית גדולה מאוד.
"כל אחד מהם מיוחד בדרכו וכל אחד מהם יכול וראוי לייצג את ישראל באירוויזיון, לכולם יש את הקול הנכון. אבל השנה זה גם להיות הדובר שלנו, ואני מקווה שאף אחד מהם לא יכעס עליי, אבל אני חושב שאף אחד מהם עוד לא מוכן לדבר הזה. אז אם הם קוראים את זה עכשיו, אני מפציר בהם להיערך לעובדה שהם יצטרכו ללמוד להיות גם דיפלומטים, לא רק זמרים מצוינים".
יש לך מחשבות לגבי השיר שצריך להיבחר?
"חשוב שהוא יהיה עוצמתי ושיעביר את מה שאנחנו מרגישים. השיר הזה נועד לייצג את ישראל בעולם, וכדי להגיע לעולם אני חושב שצריך שהם יבינו על מה אנחנו שרים. אז טוב שתהיה בו עברית כי אנחנו ישראלים, אבל גם חשוב שתהיה בו אנגלית. ויש לי הרגשה ממש חזקה שהולך להיות שיר מדהים. בשנים הקודמות לא ידעת על מה לכתוב, אז הלכת על השטנצים, עכשיו כולם מבינים את גודל השעה וכולם מבינים מה צריך לכתוב. אני מרגיש שהשנה נהיה מאוד מאוד גאים בתוצאה".
היית מנחה את האירוויזיון השנה?
"הנחיית האירוויזיון הייתה חלום שהתגשם, אבל כמו שנטע ברזילי אמרה, אני גם קצת מרגיש שהעולם בגד בי. חלום שלי שנצליח השנה לבחור נציג שיצליח להביא את האירוויזיון לארץ ונעשה אצבע משולשת לכולם. הם ייאלצו להגיע לפה על אפם ועל חמתם".
גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" ישודר בשלישי הקרוב אחרי החדשות בקשת 12
"מתוקים" משודרת בימים ראשון–רביעי בשעה 14:30 בערוץ Zoom ב-HOT וגם ב-NEXT TV
צילום: טל עבודי | סטיילינג: רינת אפרת | איפור: רותי עדי | שיער: אבנר מלכה | הפקה: טל פוליטי | עוזר צלם : אלמוג אוחיון