טד מוסבי, איך פגשתי את אמא
לכולנו יש את החברים שמעירים לנו בנושאי סמנטיקה, דקדוק והגייה, אבל אף אחד מהם לא מעצבן כמו טד מוסבי. טד מוסבי הוא כל כך מעצבן, שיש מי שסבורים שהוא הסיבה שג׳וש רנדור, שגילם אותו, לא מצליח למנף את הקריירה ההוליוודית שלו. טד היה רומנטיקן בלתי נלאה, אבל בפועל, הוא בעיקר היה מאוהב בעצמו ובכמה שהוא בן זוג מהמם. את העניין שלו בנשים שלצדו אפשר לתאר יותר כאובססיה, ופחות כרגשות כנים שנובעים מקירבה וחברות אמת. בקיצור - בילת.
כל הדמויות, בנות
האנה, מארני, ג׳סה, אדם ואפילו שושנה - כל דמות מעצבנת בבנות, מעצבנת בדרכה שלה (זה ציטוט מהאנה קרנינה, אגב). ללינה דנהאם ממש לא הייתה בעיה להציב מראה ביקורתית מול הדור שלה, ולהראות איך רובנו עסוקים בלדבר על עצמנו. הדמויות בבנות מעצבנות בדיוק כפי שהצופים שלה מעצבנים - רק נסו להקשיב מהצד לשיחות שלכם ותבינו שכולנו האנה. אפילו ריי, קול ההיגיון, מעצבן בדרכו שלו, עם הרחמים העצמיים והגישה המתמסכנת שלו לחיים. אבל היי, זה עידן חדש, בו נשים יכולות להיות גם בלתי נסבלת וגם מצליחות ואהובות, ואנחנו לגמרי כאן בשביל זה.
רוני, האחיות המוצלחות שלי
בעוד לא מעט דמויות ברשימה מעצבנות לשלילה, הקצין רוני הוא מעצבן ומופלא. למעשה, לא נופתע אם זה ממש היה תיאור הדמות כשנכתבה הסדרה - מעצבן. הוא טיפש שלא מודע לטיפשותו, אדם שמברבר בלי סוף מכיוון שהוא אינו מסוגל לסבול אפילו רגע אחד של רפלקסיביות, וזה מה שהופך אותו לאחת הדמויות הכי טובות בסדרה. גל תורן נותן כאן הופעה קומית מופתית, ומתענג על כל רגע בו רוני הוא הדבר הכי נודניק שנראה על המסך. גם אנחנו.
רוס גלר, חברים
אי אפשר להשלים רשימה שכזאת בלי אביו הרוחני של טד מוסבי. בעוד שאר הדמויות בחברים הפכו להיות מעצבנות יותר ויותר עם השנים, רוס גלר היה בלתי נסבל מהרגע הראשון. נכון שיש לו נסיבות מקלות - הסדרה נפתחת אחרי שאשתו עזבה אותו עבור אישה אחרת - אבל גם בתחתית שלו, רוס עורר יותר עצבים מאשר אמפתיה. לאורך העונות הוא הוכיח שהוא פטפטן, מרוכז בעצמו, סובל מקשיים בתפיסת המציאות, לא שולט על הכעסים שלו ולא ממש מתבגר או מתפתח כדמות וכאדם. וכן, עד היום רק הצליל של הקול שלו יכול לעלות לנו על העצבים.
רועי בר, השיר שלנו
היי יובל אברמוביץ׳, אתה דווקא בסדר גמור! אבל הדמות ששיחקת בשיר שלנו? ג׳יזס קרייסט. רועי הרגיש כמו ניסיון מאולץ להכניס דמות הומוסקסואלית לתסריט, ורוב הזמן התסריטאים לא נתנו לו להתעלות מעבר לחבר המעצבן של דנה שניר. כמובן שאנחנו בעד שיהיה מגוון של ייצוגים על המסך, אבל אם כתבתם דמות הומוסקסואלית אחת והפכתם אותה למיותרת בעלילת הסדרה, ובעלת אנרגיות בלתי נדלות על גבול הנודניקיות, מה בעצם עשיתם כאן? לרועי הגיע יותר. אישיות, למשל.
טוקיו, בית הנייר
קשה שלא לנהל מערכת יחסים של אהבה-שנאה עם טוקיו. מצד אחד, סיפור האהבה שלה עם ריו חמוד בטירוף, וגם החברות שלה עם ניירובי שווה צפייה. מצד שני, הטמפרמנט שלה שם את כל חבורת השודדים בסיכון מיותר יותר מפעם. הקטע בו היא חוזרת אל תוך המטבעה המלכותית אחרי שהיא נזרקה משם? לא אמין ומסוכן לאללה. תודו שלגמרי קיללתם את טוקיו כשמוסקבה נפצע בגללה.
דיינה ברודי, הומלנד
דיינה ברודי, הבת של ניק ברודי, זכתה לשטף של שנאה ברשתות החברתיות בזמן ששודרו העונות הראשונות של הסדרה. למה? פשוט כי הפרצוף שלה עיצבן אנשים. בדומה לקרל מהמתים המהלכים, מדובר בדמות צעירה שלא באמת עשתה שום דבר מזיק, אבל הנוכחות שלה מרגיזה את מעריצי הסדרה. רוב בני ובנות הנוער, בטלוויזיה ובמציאות, עוברים את השלב המעצבן הזה בו הם רוטנים הרבה, כך שדיינה לא מיוחדת ביכולת שלה לעצבן, אבל היא בכל זאת הצליחה להוציא אמוציות מהקהל שלא כל דמות זוכה לה. זו כנראה הסיבה שלא שמעתם את השם מורגן סיילור מאז - הפרצוף של דיינה ישאר איתה לנצח.
אמה, סאלי לנצח
אחרי שנים לצד גבר משמים, סאלי פוגשת את אמה: היא צבעונית, היא יצירתית, היא סקסית והיא תוציא אותה מהשגרה. הרומן הלסבי שמגיח משום מקום ומטלטל את החיים הוא פנטזיה נפוצה אצל האישה ההטרופלקסבילית, אבל סאלי לא צפתה את הטוויסט הבא - אמה היא אדם איום ונורא. היא נרקיסיסטית, זונת תשומת לב, חסרת מודעות עצמית, שקרנית פתולוגית וכל כך לא מודעת לרגשות האחר שלא יהיה קשה לאבחן אותה כסוציופתית. מעצבנת זו לא מילה.
אסי קניזו, מטומטמת
אסי שייך לטיפוס שכולנו מכירים - הגבר התינוק. זה שלא מסוגל לקחת אחריות על החיים שלו, על הרגשות שלו, על הטעויות שלו או על המשקעים הרגשיים שלו, ומעדיף להתנהל בעולם כאילו הכל קורה לו במקרה. הוא גר עם אבא שלו, לא יודע איך לתפקד בתוך מערכות יחסים, מנהל קשרים אינטימיים מדי עם התלמידות והתלמידים שלו ונותן לשירי לשחק לו במוח - ומבחינתו היא תיכוניסטית, זוכרים? מה שכן, חדלות האישים הזאת היא מה שהפכה את סיום העונה השנייה לכל כך מפתיע ומספק, כי האדם האחרון שציפינו ממנו שיציל את המצב הוא אסי הבלתי נסבל.