אלוהים יודע שניסינו, אבל עם הצלחה לא מתווכחים. לכן אנחנו רוצים להציע לכם משפט חדש שיארגן לכם את החיים: הצלחה לא משקרת, אבל משכרת. תחשבו על זה רגע, ואז שימו את זה בתוך מסגרת יפה בפוטושופ והפיצו בפייס, כי זה המשפט הכי מדויק בעולם. הצלחה גורמת לשאננות, לתחושת "הכל אפשרי!" ממכרת. הסדרות שאנחנו מונים כאן הן לא מוצרים טלוויזיוניים גרועים, פשוט עלה להן. עלו להן אחוזי הרייטינג, עלתה הנוכחות שלהן בטקסי הפרסים ועלה להן באופן כללי מהחיים.
סדרה שעלה לה תתחיל בדרך כלל להפגין סימפטומים של בזבוז כסף, יומרה אמנותית וחמדנות. כיוון שאנחנו מגיעים ממקום של נתינה, אפיינו את הסימנים המזהים לכך שהסדרה האהובה עליכם תופסת עליכם קצת תחת:
דחיית מועד שידור - מה זה אומר על הנייר: "סוריז, אנחנו ממש רוצים להעלות את הסדרה בזמן, אבל יותר חשוב לנו לכבד את הוויז'ן ולהיות נאמנים לחזון האמנותי שלנו". מה זה אומר בפועל: לא תכננו כמו שצריך את לוח הזמנים שלנו, ונתקענו בשלבי הפוסט-פרודקשן.
פרקי ספיישל - לא נולד יוצר הטלוויזיה האחד שה-חלום שלו בחיים היה לביים פרק מצויר. או פרק מחזמר. או פרק שלם בסגנון פילם-נואר. פשוט לא נולד, ולכן כשסדרה מתחילה להמטיר על צופיה פרקים מיוחדים, אתם יודעים שנגמרו לה הדברים הרגילים להגיד.
פרקים שוברי פורמט - לא בדיוק פרק ספיישל, ועדיין פרק מיוחד. פרקים שוברי פורמט יצולמו ויופקו בתבנית הרגילה, אבל במהלכם יופיעו פתאום טוויסטים לא אופייניים כמו סצינה ארוכה של חלום או פנטזיה, סצינה אלימה או כל חריגה אחרת מהנורמות העלילתיות והטכניות של הסדרה.
הופעות אורח - מי לא אוהב שחקן מפורסם שקופץ להגיד היי, מרענן קצת את הדינמיקה בין הדמויות המוכרות ועל הדרך מקבל מועמדות ל"אמי"? כולנו. אבל עודף הופעות אורח מצביע על כך שלכותבי הסדרה קצת נמאס לראות את אותן הדמויות עושות שוב את אותם הדברים. או זה, או שסוף-סוף הם קיבלו מספיק תקציב ועכשיו הם יכולים לשלם על שבוע עבודה של מרגו מרטינדייל.
מחוות עצמיות - לא מעט סדרות מתגאות ביקומים הפנימיים ההדוקים שלהן; בכך שהן הגיוניות ומציגות פרטים עקביים ומשכנעים. הבעיה מתחילה כשכל מה שסדרה עושה הוא לפרגן לעצמה על נצחונות העבר - מחזור של בדיחות וקווי עלילה, פתירת תעלומות מלפני שש עונות, שחיקה עד אבק של קאצ'פרייזים וכו'.
ריצוי מעריצים - כל סדרה זקוקה לצופים קבועים כדי להתקיים, וצופים ממורמרים לא תמיד יגלו נאמנות לסדרה שאכזבה אותם. לא מעט יוצרים מחליטים להקדים תרופה למכה, ונותנים למעריצים שלהם בדיוק את מה שהם חושבים שהם רוצים - זיווג כפוי בין שתי דמויות, הריגה או החזרה של דמויות אהובות, התייחסות רצינית לתאוריות מעריצים מהרשת ואפילו מענה לביקורת על מה שמתרחש מאחורי הקלעים.
הגזמה כללית - עלילות מופרכות שאין סיכוי שהיו קורות בעונות מוקדמות, תפניות שכל תפקידן להגיב לרף הריגוש ההולך ועולה של צופה הטלוויזיה הממוצע, עוד אימה, עוד סקס, עוד קריצות מטא, עוד ועוד ועוד. אם הסדרה שאתם צופים בה הפכה לכבדה, סבוכה וטכנית מדי - ברכותינו, היא עפה על עצמה.
ואלה שמות:
1. ברוד סיטי
כואב לנו בלב להקליד את זה, אבל משהו מאוד מהונדס ושבע קורה בעונה הנוכחית של "ברוד סיטי". העונה הרביעית של הקומדיה החכמה והמתוקה עלתה באיחור של כחצי שנה מהמועד הקבוע לשידורה. כמו כן, היא הכילה פרק אנימציה מיוחד ונרשמו בה אינספור הופעות אורח - משנאיה טווין עד רופול.
כמה עלה לה? 3/7. עדיין מחכים לפרק שיסביר מה קרה בישראל, ליידיז.
2. משחקי הכס
מה "משחקי הכס" לא זרקה עלינו בעונותיה האחרונות? דחיית מועד הסדרה עמוק אל תוך הקיץ, פרקים שוברי פורמט שזנחו 80% מעלילות הסדרה והתמקדו בקרבות ענק, הסתמכות רבה על אפקטים חזותיים, שיבה של דמויות שלא ראינו מיליון שנה והופעת אורחת של אד שירן. נוסף על כך, קיבלנו המון קריצות לקהילת המעריצים האדוקה של הסדרה, כששיאה בתאוריית L+R = J, שלא נרחיב עליה כאן מטעמי טהרנות ספוילרים.
כמה עלה לה? 5/7. עפה כמו עורב שחוצה את ווסטרוז בכמה זמן שצריך כדי לקדם את העלילה.
3. כתום זה השחור החדש
אהבתם פרקי ספיישל? אז קבלו מ"כתום" עונת ספיישל. כל עונתה החמישית של סדרת הכלא נפרשה על 72 שעות, כשאירועי היממות הנ"ל הוצגו מנקודות מבטיהן של דמויות שונות. תוסיפו לזה את הופעות האורח, את קונספט הפלאשבקים שמלווה את הסדרה מיומה הראשון (כולל פלאשבקים מיוחדים, כמובן), את המחווה לסרטי האימה שנעשתה לקראת סוף העונה האחרונה ותקבלו סדרה על סף ההתשה.
כמה עלה לה? 4/7. היינו חייבים לתת שתי נקודות על היומרה לכתוב עונה מיוחדת שלמה.
4. טרנספרנט
ובמובן מסוים, גם העונה הרביעית של "טרנספרנט" היתה עונת ספיישל, וחלקים נרחבים ממנה הוקדשו לתיאור של עלילה אחת - הטיול לארץ הישראל היפה, שרק במקרה נראתה כמו לוס אנג'לס רבתי. פרקי העונה הכילו גם התייחסויות חוזרות ונשנות לאותה היצירה המוזיקלית: פסקול "ישו, כוכב עליון", ששימש מעין קו אמנותי מנחה לעונה כולה. למאפיינים האלה תוסיפו את פרק הפלאשבק של שלי מהעונה השלישית, ואת כל עלילת ויימאר בעונה השניה.
כמה עלה לה? 3/7. ותגידו תודה שלא הוספנו עוד נקודה על הדמות שגילמה אליה שוקט.
5. ריק ומורטי
לריב עם כל האינטרנט היא לא אחת השאיפות שלנו בחיים. לכן לא נציין ש"ריק ומורטי" הכריחה אותנו לחכות שנתיים בין העונה השניה לשלישית, ולא נזכיר את הופעת האורח של הלא לגמרי הכרחית של סוזן סרנדון. כן נציין שהסדרה כולה בנויה מהתייחסות אינסופית לחומרי העבר שלה עצמה, ושלא מעט מפרקי העונה השלישית הזיעו מרוב מאמץ לענות על שאלות וטענות שהועלו על ידי המעריצים.
כמה עלה לה? 4/7. עכשיו בואו נפסיק, כקבוצה, להשתמש בממים של פיקל ריק.
6. עספור
יחסית לעובדה שגל פאקינג גדות הופיעה בה, העונה השניה של "עספור" לא הותירה יותר מדי רושם על צופי הטלוויזיה. זה קרה, כנראה, כי במחי עונה הסדרה שכחה איך לספר סיפור מהודק, אבל למדה יופי איך לדחוף לנו קאצ'פרייזים במורד הגרון. הכי פפוק. העונה השניה של הסדרה הפופולרית ניסתה להעלות את הווליום והציגה דמויות מאיימות יותר ולוקיישנים בינלאומיים יותר. היינו אמורים להתרשם, אבל כל המאמץ הזה פגם בחוויית הצפיה ו"עספור" לא חודשה לעונה שלישית.
כמה עלה לה? 3/7. יאס על העולם.
7. השיר שלנו
איך עברנו מדרמת תיכון שהריב הכי דרמטי שהתרחש בה נסוב סביב סולו של אפרת בוימולד, לסדרה שמציגה רמטכ"ל רצחני בגילומו של ליאור אשכנזי? שהוא גם בן הזוג של נינט? והופעות של אגם רודברג, גלית גוטמן וגילה אלמגור? "השיר שלנו" מעולם לא היתה סדרה מעודנת, אבל עונותיה האחרונות היו כל כך מטורללות, ועבדו כל כך קשה כדי להזכיר לנו שהן עדיין רלוונטיות, סקסיות ומצחיקות - שאנחנו מדלגים עליהן בשידורים החוזרים בערוץ 24. כן, עד כדי כך.
כמה עלה לה? 7/7. אבל בקטע טוב, אם היא לא היתה מוגזמת, "השיר שלנו" היתה מסיימת כמו "מיכאלה". שלא נדע.
TVbee בפייסבוק