19. אנג'לה מרטין
או כפי שאנחנו נוהגים לכנות אותה: התגלמותו הגשמית של המושג "פארטי פופר", האישה היחידה שהיותה אישה לא מקנה לה אף נקודת זכות, האדם המכבה ביותר עלי אדמות. לאנג'לה יש בערך מצב צבירה אחד: נוקשה, קפוצה ומנוכרת - ואנחנו יכולים לספור על יד אחת את כמות הפעמים שהיא חייכה לאורך כל הסדרה. אם יש תכונה שאנחנו שונאים כמו אנוכיות (שמאפיינת את כמה וכמה מדמויות "המשרד") זוהי דווקאוּת, ולאנג'לה – ברוך השם – יש לא מעט משתיהן. גם הרגעים בהם היא יותר מעוררת רחמים מאשר מעצבנת לא הופכים אותה לאדם נעים ואפילו לא מקרבים אותה לשם. פלא שלא היינו רוצים לעבוד איתה במשרד?
18. רוי אנדרסון
אם אנג'לה היא התגלמותו הגשמית של המושג "פארטי פופר", אז רוי הוא ההגדרה ל"גבריות רעילה". לאורך עונותיה הראשונות של "המשרד", הדגים עובד המחסן הפרימיטיבי והאגרסיבי בדיוק איך מערכת יחסים תקינה *לא* צריכה להיראות, כשהוא דואג לשאוב מארוסתו פאם כל מיליליטר של שמחת חיים ואמביציה, ומגלה אפס רגישות לצרכים ולרצונות שלה כבת זוג וכאדם. העובדה שפאם ורוי לא נועדו להיות יחד מובנת מאליה בערך מהפרק הראשון של "המשרד", אבל חשוב לומר שגם ללא קשר לפאם - רוי לא נראה לנו כמו אדם טוב במיוחד. אם הוא היה עובד איתנו במשרד, הוא כנראה היה נופל קורבן להרצאות על פמיניזם מתשע עד חמש.
17. קריד ברטון
זה לא שאנחנו שונאים אותו, הוא דווקא די חביב בעינינו, אנחנו פשוט לא סומכים עליו. קריד, העובד המבוגר ביותר בסניף סקרנטון של חברת דאנדר מיפלין וכנראה גם המקריפ ביותר מביניהם, הוא פושע מפוקפק למדי ולאורך חייו הארוכים לקח חלק בשערוריות משלל סוגים. אבל יותר מזה - לאורך כל פרקי הסדרה הוא לא הראה קמצוץ של רגש אמיתי ולא הוציא מפיו התבטאות מעוררת הזדהות, וזו כנראה הסיבה האמיתית לבעיות האמון שלנו.
16. אנדי ברנרד
כשאנחנו לקראת סיומו של יום ארוך בעבודה, מדד הסבלנות שלנו לכל-דבר-שלא-יהיה צונח באופן משמעותי. אנדי ברנרד, חברים וחברות, הוא הבן אדם הכי קרינג'י ומורט עצבים שקיים: לא היינו נהנים איתו גם במסיבה, אז בטח שלא בסיטואציה משרדית. בין אם זו הנטייה להפוך כל התרחשות בלתי-מיוחדת לשיר חגיגי להחריד, החפירות האינסופיות, חוסר המודעות העצמית והחברתית או שפת הגוף התזזיתית והתיאטרלית מדי – אין מספיק קפה בעולם בשביל להפוך את הישות הזו לנסבלת.
15. סטנלי הדסון
סטנלי נוהג להשאיר לצופי "המשרד" טעם של עוד. הוא מסריח מייאוש ומתשישות, הפרצוף הקבוע שלו הוא כמובן פרצוף זועף (ובדרך כלל מלווה גם בגלגול עיניים הפגנתי) - אבל פעם באף פעם הוא זורק איזה חיוך נדיר וגורם לנו להתחנן שיקרה עוד נס שיצליח להצחיק את האיש הממורמר הזה. כצופים, הציפיה הזו היא חוויה משעשעת - אבל לא היינו רוצים לעבוד עם איש שהוא למעשה עוין במהותו. עשה טובה, סטנלי, ותפנק את עצמך באיזו אמבטיית שמש - זה יעשה לך רק טוב.
14. מרדית' פאלמר
לפני הכל, ובלי כל קשר למה שאנחנו חושבים עליה כאדם, צריך להגיד שמרדית' היא כנראה הדמות הכי מסכנה בסניף סקרנטון. לא רק שיש לה מספיק צרות משל עצמה (אנחנו לא צריכים לספר לכם על האלכוהוליזם החריף שלה), אלא גם שהיא מושפלת על בסיס קבוע במשרד – ומהסיבות הלא נכונות. הגוף שלה נחשב על ידי העובדים לדוחה ומרתיע (למרות שמי בכלל שאל אותם) וגם ההתמכרות שלה נתפסת כנלעגת. וכאילו שכל זה לא מספיק, היא תמיד מוצאת את עצמה נפצעת ונחבלת הרבה יותר מהאדם הממוצע. כל זה לא אומר שהיא אדם נחמד או אינטליגנטי במיוחד, והיא לא נראית כמו האדם שיהפוך את הלאנצ' שלנו להיילייט של היום. ובכל זאת, היה לנו חשוב לעשות איתה צדק.
13. דווייט שרוט
עד היום קשה לנו לפענח מה בדיוק אנחנו חושבים על דווייט. לרגעים אנחנו סולדים ממנו, לרגעים כבר לא יכולים לשמוע אותו יותר – ולרגעים ההתנהגות המשונה והבלתי שגרתית שלו דווקא מרתקת אותנו. אז למרות שהגישה המיושנת, המרובעת והלעיתים-מטורללת של דווייט היא ממש לא כוס התה שלנו, היינו שמחים לשבת איתו לשיחה של עשרים דקות מדי חצי שנה כדי להיזכר שיש גם אנשים *כאלה*. אבל אחרי ההשחרות, חשוב לומר שכל משרד צריך דמות כמו דווייט: בכל זאת, מי חוץ ממנו ידע מה צריך לעשות בשעת שריפה?
12. ארין האנון
אולי זה לא דבר נחמד לומר, אבל ארין לא מעניינת אותנו. שלא תבינו לא נכון, אין לנו שום דבר נגדה, אנחנו מאחלים לה רק טוב. אבל היא למלמית: לא מועילה ולא מזיקה. המשקל שלה בעולם של הסדרה הוא כמעט ואפסי, וכשחושבים על זה - "המשרד" הסתדרה מצוין גם בלעדיה. אין לנו הרבה מה להגיד עליה מלבד העובדה שאנחנו אוהבים את החיוך של אלי קמפר שמגלמת אותה: אם היא הייתה קולגה שלנו, כנראה היינו שוכחים את השם שלה – ואנחנו לא שוכחים שמות בכזו קלות בדרך כלל.
11. ג'ן לוינסון
כשמדברים על ג'ן צריך להתייחס לשתי נשים שונות: ג'ן האנאלית של תחילת הסדרה וג'ן המופרעת של אחרי הקרייסס. כמו לינדזי לוהן או בריטני, ג'ן הייתה כוכבת בנסיקה, או בעולם המונחים של דאנדר מיפלין - אשת קריירה מאורגנת, מקצועית וממולחת. בהתאם, גם ההתרסקות הייתה כואבת (הגדלת החזה של ג'ן היא כנראה המקבילה המתבקשת לקרחת של בריטני). מרגיש לנו שג'ן האמיתית שוכנת איפשהו בקו התפר בין שתי הישויות הללו, ובסך הכל היא אישה חכמה שפשוט נוטה לאבד את עצמה מפעם לפעם. אז כן, הבחירות שלה הן לעיתים מפוקפקות (בלשון המעטה), אבל בסך הכל אנחנו מאמינים שהיא באמת בנאדם לעניין.
10. ראיין הווארד
סליחה מראש, אבל יש לנו וידוי: האובססיה של קלי לראיין מובנת לנו לחלוטין, והוא כנראה היה הופך לקראש המשרדי שלנו אם היינו חולקים איתו אופן ספייס. נכון, הוא דושבאג מתנשא, כפוי טובה ולא אחראי, וכן, הוא בייסיקלי כל מה שרע במילניאלז. ואנחנו ממש לא אוהבים את זה שהוא מרשה לעצמו להשלות את קלי ולהתעלל בה רגשית רק כי הוא מספיק לוהט בשביל לחמוק מאחריות. אבל מה נעשה שהקסם הזה עובד גם עלינו? פייר, אם ראיין היה העובד הזמני במשרד שלנו היינו עושים הכל כדי לעצור את הזמן. אגב, דעה לא פופולרית: אהבנו גם את הגרסה הבלונדינית שלו.
9. דריל פילבין
בעולם של "המשרד", שבו היגיון הוא אוברייטד ושגעת היא כמעט בגדר חובה, דריל הוא אי של שפיות. נראה שהוא בין היחידים בסניף סקרנטון שיודעים לפרש סיטואציה כמו שצריך ולראות את המורכבות שבה, ובכל זאת – הוא לא מקבל את הקרדיט המגיע לו. כל עבודה מכבדת את בעליה, כן? אבל אנחנו מרגישים שדריל יכול היה להגיע רחוק יותר בקריירה שלו. הגוף הגדול שלו אולי ייעד אותו לג'וב פיזי במחסן, אבל השכל הלא-פחות-גדול שיש לו בקופסה יכול היה להביא אותו גם לניהול של דאנדר מיפלין כולה.
8. מייקל סקוט
מייקל סקוט, האדם שמנצל כל הזדמנות להתחיל לדבר אבל לעולם לא יודע מראש איך המשפט שלו יסתיים. מייקל הוא כמו הבחור שאת בקטע שלו כבר שנים ובו בזמן לא מבינה מה את מוצאת בו: את יודעת שהוא ילדותי ושהוא לא ברמה שלך, אבל כשאת לידו - הקסם האישי שלו משכיח את הכל ואת סולחת. הוא חסר טאקט, חסר מודעות וחסר תקנה. הוא דוגמה מושלמת להפך הגמור מתסמונת המתחזה – ובאמת, לא ברור איך הוא הצליח לא להיות מפוטר במשך כל כך הרבה שנים. אבל בסוף, הלב שלו נמצא במקום הנכון. אמנם תמיד (אבל תמיד!) יוצא לו עקום, אבל הוא לא מתכוון להרע. וזה מה שחשוב, לא? אה, לא?
7. אוסקר מרטינז
נכון, הוא צנון, טיפוס אנאלי להחריד, אבל משהו ברציונליות שלו מרגיע אותנו. אוסקר לוקח את עצמו ואת העבודה שלו מאוד ברצינות, וזה לא ממש מובן מאליו במשרד בו אנשים מתנהלים בפזרנות, בעצלנות ובהקטנת ראש תמידית מהסיבה הפשוטה שכלום לא משנה גם ככה. אנחנו מעריכים את מוסר העבודה של אוסקר, את החיבור שלו למציאות ואת שיקול הדעת הבריא שהוא מפעיל כשהוא מתבונן מהצד על סיטואציות משרדיות מופרכות – ולמרות שהוא איש לא מאוד כיפי בדרך כלל, ברור שהוא יודע להשתטות כשצריך.
6. קלי קאפור
"אין לי כוח לאישה הזאת", אמר כל בנאדם בכל הזדמנות אי פעם על קלי, כשאף פעם לא נוספת להצהרה הזו איזו מילה טובה. אנחנו כאן כדי לעשות תיקון: קלי, מעצבנת ככל שתהיה (והיא אכן מעצבנת) – היא גם בנאדם ממש סבבה. היא לא סותמת את הפה וזה יכול להיות די מעיק, אבל בואו נודה בזה – ב-90 אחוז מהזמן היא אומרת דברים מעניינים (זה תמיד קשור איכשהו לתסכול שלה מגברים או לתרבות פופולרית, נושאי השיחה האהובים עלינו). נכון שהיא חיה בתסביך דמות ראשית וחושבת שכל דבר שלא קשור אליה קשור גם אליה, אבל היא לא מתיימרת להיות מישהי אחרת, אז אנחנו סולחים לה. היא בסך הכל בחורה צעירה ואנרגטית שצריכה תשומת לב ולא מתביישת לדרוש אותה, והאמת – הלוואי על כולנו.
5. טובי פלנדרסון
יש לנו חיבה בלתי מוסברת לטובי. קודם כל, חשוב לציין שמעולם לא נולד אדם שהקול שלו כל כך מתאים לאישיות שלו. ואחרי שאמרנו את זה, נגיד שטובי הוא אחד האנשים היותר מתוקים ב"המשרד", ולצערו הוא נמצא במקום שלא ממש מאפשר לו להראות את זה. הוא מתואר כרפה ומדולדל – אבל כל אלה הם רק תוצר של נסיבות חיים מבאסות. הוא מצטייר כטרחן יבשושי - אבל אל לנו לשכוח שטובי באמת טוב בעבודה שלו (פעם במיליון שנה, כשמגיעה לידיו סוגיית משאבי אנוש, הוא מתמודד איתה בחוכמה וברגישות). הצדדים האנושיים של טובי לא פחות חזקים מהצדדים העלובים שלו, והגיע הזמן שנכיר בו כבנאדם החמוד שהוא ולא נשנא אותו רק כי זה מה שמייקל עושה.
4. ג'ים הלפרט
אין אדם בעולם שלא היה רוצה לעבוד עם ג'ים. הוא מצחיק, חד, אחראי, שנון וכריזמטי, ובואו – הוא גם נראה לא רע בכלל. הבנות רוצות אותו, הבנים רוצים להיות הוא – באמת מדובר באיש הכי לג'יט שיצא מסניף סקרנטון של דאנדר מיפלין. אנחנו יודעים מה אתם חושבים: אז למה הוא לא קיבל את המקום הראשון? ובכן, כי כדי ליהנות מכל התכונות הכה נפלאות של ג'ים, צריך להצליח להשתחל לצד שלו. אם הצלחתם – ברכות, תזכו להשתתף במתיחות מרושעות, להבין את כל הבדיחות הפנימיות ואולי גם להתחתן נכון ולהביא ילד או שניים עם גנים מוצלחים. אבל אם אתם לא נחשבים מגניבים מספיק בשביל להיות חלק מהמקובלים של המשרד, האישיות של ג'ים כבר לא תיראה לכם נוצצת אלא מאיימת ורברבנית.
3. פאם ביזלי
פאם היא אחת הדמויות היותר חיוביות ב"המשרד". היא מקצועית (אבל לא בקטע מעייף), אכפתית (אבל לא מזויפת) וחריפה (אבל לא מרשעת). היא יודעת טוב מאוד איזה מלחמות כדאי להילחם ואיזה דברים היא כבר לא תוכל לשנות; היא בחורה רצינית אבל לא רצינית מדי, וזה מיתרגם הן לחיי העבודה שלה והן לחייה האישיים. אה, ויש לה גם צד אמנותי, וזה אוטומטית מקנה לה כמה נקודות בונוס אצלנו. היא החברה מהמשרד שתהפוך לחברה מהחיים, או לשם שינוי, המזכירה היפה שתהפוך לאשתך. הבעיה מתחילה כשפאם נגררת לשטויות של ג'ים ונוטה להאמין שיחד הם טובים יותר מכל השאר. זה נכון, אבל זה עדיין שחצני.
2. קווין מאלון
האם יש בן אדם בעולם הזה שמצחיק אותנו יותר מאשר קווין? התשובה היא, כמובן, לא. זו דעה די רווחת, אבל נגיד אותה גם אנחנו: לקווין ממש אין מספיק זמן מסך ב"המשרד", וכל הופעה שלו, קטנה ככל שתהיה, לגמרי גונבת את ההצגה. רק מלראות אותו עולה לנו חיוך ענק, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם שכשהוא מחליק בטעות ומוצא את עצמו מתפלש בתבשיל הצ'ילי של עצמו אנחנו כבר נחנקים מצחוק. במובן הזה, קווין הוא פינוק טלוויוזיוני של ממש. אבל בלי קשר להיותו אתנחתא קומית מושלמת, ולצד כל הדאחקות שהוא עושה/שעושים עליו – קווין הוא אדם חביב, תמים ונקי מכוונות זדון אמיתיות. אותנו הוא לגמרי כבש.
1. פיליס לפין ואנס
כן כן, המקום הראשון מגיע – ללא צל של ספק – לפיליס, האישה האהובה עלינו בעולם כולו: היא אולי נראית ביישנית או מרירה, אבל בעצם יש לה אישיות מבעבעת. כשמקלפים מפיליס את השכבות, או ליתר דיוק, מחלצים ממנה הבעת פנים שאיננה הרסטינג פייס שלה – היא מתגלה כדמות אימהית וחברית אבל גם לא סאחית בכלל. היא הפרטנרית המושלמת לריכולים וזו שמגיעה עם הפרטים הכי עסיסיים, היא לא מפחדת מאנג'לה ומתעמתת איתה בכל הזדמנות; בגדול, מדובר בשובבה לא קטנה שפשוט לא עושה עניין גדול מעצמה. כשמדברים על האנסמבל של "המשרד" קל מאוד לדלג על פיליס, אבל אנחנו כאן כדי להזכיר שמים שקטים חודרים עמוק.
