14. גברת זעפני, "זבנג"
זעפני, או בשמה המלא - ענוגה זעפני, היא המורה הכי מטילת אימה שנראתה בטלוויזיה. בדומה לקומיקס עליו מבוססת הסדרה, לזעפני היה פתיל קצר עד לכדי לא קיים. כשהיא חמושה בשמלה ירוקה, פלולה שעירה ווריד על סף התפוצצות במצח, היא יכולה לשאוג על התלמידים ברמה של 9.5 בסולם ריכטר ולהפגיז בשיעורי בית ברמה של מעמוד 32 עד סוף הספר. בקיצור, לא הייתם רוצים לפגוש אותה במסדרון חשוך.
13. ברטון באדמן, "השריף מגבעת הוליווד"
באדמן (קלטתם? Bad Man?), הנבל מהמערבון המיתולוגי של הטלוויזיה החינוכית, הצליח ללמד אותנו מילים באנגלית תקנית בעודו לכוד בלאסו של הנמסיס שלו, השריף גודמן (כן נו, GoodMan). זה אולי נשמע מוזר, אבל באותה תקופה לא היה ילד או ילדה שלא הכירו את ברטון באדמן.
12. רוברטו, "השמינייה"
רוברטו היה למעשה רשע סטריאוטיפי מתוך סדרה מצוירת. לפני שזהותו נחשפה לצופים, חלק ניכר מהסדרה היה פשוט קלוז-אפים מסתוריים על הידיים שלו מחטטות במסמכים עם מוזיקה מותחת ברקע, היה לו סיידקיק טיפש וקלאמזי בגילומו של, איך לא, משה פרסטר ולפעמים הוא פשוט היה יושב ומסתכל על מעשי הדמויות הראשיות דרך מסך תוך כדי שהוא צוחק צחוק מרושע. ואם זה לא מספיק, תיאור הדמות שלו כולל משפטים כמו "הפך למדען מרושע הרוצה נקמה בעמוס ואבנר" ו"הוא ברח ומקום הימצאו לא נודע עד היום".
11. ואליד אל-עבד ודורון קביליו, "פאודה"
בשביל להתקבל לתפקיד מפקד הזרוע הצבאית של החמא"ס אתה צריך להיות קצת מניאק, לא? אז מעבר לפיגועים שוואליד הוציא, הוא גם לא היסס לכוון אקדח לראשה של שירין, המאהבת סלאש בת דודה שלו, לאחר שגילה שמכרה אותו. בצד השני של החומה, יש את דורון, שגם הוא לא טלית שכלה תכלת, ופעולותיו כללו חטיפת ילדה, איום על חייה ופיצוצי שייחים למיניהם. בסדרה הזאת, לא משנה באיזה צד אתה, אתה משאיר אחריך עקבות של דם, גם של חפים מפשע.
10. שבתאי צדיק, "הרמון"
יוצרי "הרמון" פספסו הזדמנות להעביר לצופים את הקסם שמושך את נשותיו של מנהיג הכת הנערץ, אבל במקום זאת הם סיפקו לנו את אחת הדמויות המרושעות והמפחידות שנראו על מסכינו. אבוטבול ניצל את כל הצ'ארם האינסופי שלו כדי להדגיש את המניפולטיביות והאכזריות הסוציופתית של שבתאי צדיק, וההופעה השקטה והעוצמתית שלו סוחבת על גבה את סדרת המתח המשובחת.
9. נעמי שחר, "השיר שלנו"
נעמי, האמא העלוקה של נועה שחר, שתעשה הכל בשביל נועה'לה, גם אם זה אומר לשקר לכל העולם בשביל זה. נעמי גנבה את השיר "האור בחיי" שנינט כתבה והלחינה עבור אהוב ליבה, זוהר להט, ואז טענה, גם בפני נועה, שהשיר הוא שלה.
8. עמוס שירן, "מטומטמת"
סוחר סמים שאוהב לשתות פטל עם סודה. כבר אהבנו. ישב שנתיים בכלא בגלל אבא של אסף והוא יעשה הכל בשביל לפגוע בו. לאחר שעמוס השתחרר, הוא החל לנהל רשת הפצה של סמי הזיות. תוסיפו לזה גם יחסי מין ורצח של תלמידת תיכון והנה, יצא לכם אחד הזבלים.
7. עדן אבירם (דניאלה אלטמן), "להיות איתה"
העדות הטובה ביותר לזדון הטהור של דניאלה/עדן (תיכף נסביר) היא העובדה שדר זוזובסקי, שגילמה אותה בעונה השניה של "להיות איתה", זכתה למבול נאצות יצירתיות אחרי שידור פרק סיום העונה. ואתם יודעים מה אומרים: כשהגעת ל"כשאבא ואמא בני דודים" סימן שעשית את זה בענק. תחילה הכרנו את עדן כמזכירה של גדעון הולנדר, אביה של נועה; היא היתה הבחורה הקולית שלא מתרגשת מכסף, עירום או אתיקה בסיסית במקום העבודה. האובסס הקל שפיתחה לעמוס היה כמעט מובן, כי בכל זאת - אביב אלוש.
אולם הפרקים האחרונים בעונה חשפו את המניע האמיתי מאחורי הדמות: היא בעצם היתה אחותו הפגועה של האקס של נועה, האשימה את הדוגמנית המצליחה במות אמה ובהרס הטוטאלי של חייה, ובמשך עשור תכננה את נקמתה. אה, ובכלל קוראים לה דניאלה. כאקט אחרון של טרלול אלים, דניאלה דהרה במכונית הישר אל עבר עמוס ונועה - ובום, זהו, המסך החשיך והעונה הסתיימה. אמאל'ה. דניעדן היתה מופת של מניפולטיביות, אלימות רגשית וקור רוח. סליחה שהיית צריכה לעבור את המתקפה הזו, דר זוּ, אבל פייר? הגיע לך.
6. עדה פסקל, "תנוחי"
אמה המגעילה והמרושעת של ברוריה. נכון, נכון, אולי היא לא רצחה את בנות הזוג שלה והקפיאה אותן במרתף בבית שלה כמו מתי אייזנברג, אבל תסמכו עלינו, היא הרבה יותר כלבה ממנו. היא היתה מקטינה את בתה בכל הזדמנות אפשרית, וכשברוריה חסכה פרוטה, פרוטה על מנת לבקר את ביתה שבמיאמי, עדה גנבה לה את הכסף. סבבה, צודקים, ברוריה ניסתה להרוג אותה ביום המשט, אבל זה הגיע לה.
5. שושנה, "קופיקו"
ילדי הניינטיז שבינינו בוודאי זוכרים את שושנה מ"קופיקו", בגילומה המופתי של אסתי ברעד פורים. השכנה המתנשאת מהקומה למטה, שהציגה מדי פרק סטייל שלא יורד מהלוקים של ליידי גאגא, ראתה את הקוף הידידותי כמטרד ועשתה כל שביכולתה כדי להיפטר ממנו ולהחזירו לאי ממנו הגיע, חונטוזה. את תמיכתה, ששונה קיבלה מבן זוגה, אברום, נבל לא קטן גם הוא (למרות שתמיד היה ברור שהיא מובילה את המערכה). בשנים האחרונות זכתה הסדרה לחידוש פופולרי, ואת תפקידה של שושנה גילמה בהצלחה רבה טלי אורן, ששמרה על האיקוניות הקאמפית של הדמות.
4. גבעון כספי, "השיר שלנו"
גבעון כספי הוא הנבל האולטימטיבי: סוכן נכלולי, בן זוג סליזי ובעליו החוקיים של הקוקו הכי שמנוני במזרח התיכון. נראה שבמהלך הסדרה גבעון יוצא מגדרו כדי להיות מרושע. הוא מחבל בחייה של נועה שחר, מנסה להרוג את נינט ומצליח לקום לתחייה בעונה השניה. אפילו בקנה מידה של טלנובלה המעללים שלו מופרכים למדי, אבל אם יש לכם את נינט ה-מאמי הלאומית כפרוטגוניסטית, אז חייבים להצמיד לה את האנטגוניסט הכי זוועתי על הפלנטה.
3. יהודה לוי, "איש חשוב מאוד"
זה לא דיסני פה, היום כבר אין רע מוחלט וטוב מוחלט. אמנם יהודה הוא לא אורסולה, אבל היחס שלו לרונה לפעמים עשה לנו חשק להביא לו מחבת טפלון לפנים. בסדרה, יהודה הוא שחקן נערץ שחי בפחד מהיום שבו לא ישימו עליו יותר, אוי, ממש מסכנוני. הבעיה היא שאת התסכולים שלו הוא הוציא על רונה, שרק באה לעזור, ולא רק זה שהיא צריכה לספוג את התקפי הזעם הילדותיים שלו, הוא גם התבייש בה ובמראה שלה, מי ישמע היא מצורעת. איש מעליב מאוד, מאוד.
2. טנצר המניאק, "שמש"
ישעיהו טנצר, עורך דין ונוטריון חובב פסטרמה עם משקל עודף. מכונה "טנצר המניאק" או למי שמעדיף - "טנצר המנ-מנ-מניאק", כינוי שהרוויח בצדק כיוון שמדובר באיש אנוכי וקומבינטור מקצועי שמצליח לרמות ולגנוב מכולם, בעיקר משמש (צביקה הדר). טנצר יושב מדי יום לאכל סנדוויץ' ב"אימפריית השמש" (יהודה הלוי 93 פינת נחמני, כביכול) ובין ותוך כדי הביסים טורח לרדת על שמש ועל העובדים שלו. בואו נגיד, שלא אתם ולא סבתא שלו הייתם רוצים להתמודד מולו בבית משפט או בתור לארומה.
1. עידית לינוביץ', "רמת אביב ג'"
סליחה וסליחה, דירוג רשעים בטלוויזיה הישראלית בלי עידית לינוביץ' זה כמו פילה בלי בורדו: אי אפשר. ואחרי שסימנו וי על הבדיחה המתבקשת הזו, בואו נדבר ברצינות על מה הופך את לינוביץ' (בגילומה של גילת אנקורי) לדמות רעה וכל כך, כל כך טובה.
לינוביץ' באמת פועלת ממניעים הומאניים - היא אוהבת את בתה אהבה נואשת, היא מנסה להגן על אחיה המרדני גיא והיא רוצה להצליח בעבודתה כְמה-שלא-יהיה-התפקיד-שלה באימפריית האופנה "אופל". כל אלה גורמים לה לעשות דברים רעים מאוד: בגידה, סחיטה, מכירת פטנטים, התעללות רגשית בכפופים לה ולפחות סטירה אחת שהוטחה בפרצופה של יעל בר זוהר. חלום. היא פקעת של רגשות חשופים ארוזה בווסט סאטן. היא סערה שקטה שלא יכולה לעצור את עצמה מלהתפרץ. היא גנגסטרית עם לב זהב ומינוי לקאנטרי קלאב במרכז שוסטר.
מעל לכל, לינוביץ' הציגה בפני הצופים את אחורי הקלעים של העושר. היא נוכחה פעם אחר פעם שכסף לא באמת יקנה לה ולוסבבים אותה שלווה או ביטחון, אבל היא המשיכה להיאבק על הזכות הבסיסית שלה: לקבל כל מה שהיא רוצה, ולהיראות מעולה תוך כדי. שיר הסיום של "רמת אביב ג'" שאל אותנו מדי שבוע אם נרצה ילדה במקום אישה, ונראה שיוצרי הסדרה רצו להדליק אותנו דווקא על שרון, על הילדה. אבל סורי, חבר'ה, לא הצליח לכם. התאהבנו במקום זאת באישה הרעה, התככנית והחד-פעמים שהיא עידית לינוביץ'.