Treme
הסדרה של דיוויד סיימון (הסמויה) ואריק אובמאייר מככבת תמידית ברשימות בסגנון "הסדרות הכי טובות שלא ראיתם", ואולי לאור צ'רנוביל תצליח לזכות בכבוד שמגיע לה. Treme היא מחקר יסודי של החיים בשכונת טרמיי בניו אורלינס, והיא נפתחת שלושה חודשים בלבד אחרי הוריקן קתרינה, שב-2005 החריב חלקים נרחבים בעיר, והותיר תושבים רבים ללא קורת גג. לאן ממשיכים מכאן? איך יחזרו תושבי השכונה לחיים תקינים אחרי שהכל נלקח מהם, ואיך ישקמו את חיי התרבות היחודיים של המקום?
איפה: yes וסלקום tv
סיפור פשע אמריקאי: אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון
מעבר להיותה הסדרה עם הטייטל הכי ארוך בעולם, אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון היתה גם חתיכת סדרה מענגת. היא התמקדה בסיפור אחד - משפטו של סימפסון, שנחשד ברצח כפול - אבל בנתה אותו כפאזל מרובה פנים ושמות. היא צללה אל תוך חייהם הפרטיים והמקצועיים של עורכי הדין והעדים שהשתתפו במשפט, העיתונאים שסיקרו אותו, בני המשפחה והחברים של הנאשמים וכו'. כל אחת מנקודות המבט הללו עזרה לבנות איזו גדולה אחת, שאמרה בעצם "וואו, הסיפור של או. ג'יי. סימפסון היה מטורף, לא?". למיטיבי לכת נמליץ גם על הרצח של ג'יאני ורסצ'ה, ששייכת לאותו מותג ונוצרה גם היא על ידי ריאן מרפי. ורסצ'ה מתמקדת במצוד אחר אנדרו קונאנן, רוצחו של מעצב האופנה הנודע, ונחשבת לפחות מדויקת מבחינה היסטורית. אולם מה שחסר לה באמינות, זוכה לחיזוק מחוזק של אווירה, והרצח של ורסצ'ה חותרת תחת הציפיות שיש ממנה כסדרה על רצח, ובוחרת במקום זאת לספר סיפור מעיק, איטי ואינטימי מאוד על חייו של פושע נמלט.
איפה: סלקום tv ונטפליקס
כשהם רואים אותנו
דרמת האיכות החדשה של נטפליקס מפרקת לגורמים תקרית אונס שאירעה בשנת 1989 בסנטרל פארק. המשטרה המקומית, בליווי צמוד של הפרקליטות, תפרה תיק לחמישה צעירים שחורים, והסדרה מלווה אותם לאורך התהליך כולו ומתעדת איך מערכת הצדק הופכת אותם מנערים לעבריינים. היא מזגזגת בין חיי הבית שלהם לסצנות בית משפט (ובהמשך גם כלא), וממחישה היטב את חוסר האונים של חמשת הנאשמים בלי לפספס אף פרט או רסיס מפרטי החקירה.
איפה: נטפליקס
מיינד האנטר
שתיקת הכבשים: הסיפור האמיתי. מיינד האנטר, שהופקה לטלוויזיה על ידי דיוויד פינצ'ר, מבוססת על סיפורה האמיתי של היחידה למדעי ההתנהגות שהוקמה ב-FBI בשנות השבעים. עוד לפני טביעת המושג "רוצח סדרתי", בלשי היחידה ניסו לפענח את נפשותיהם של רוצחים ופושעים בעלי מאפייני אישיות פסיכופתיים על ידי ראיונות עם, וול, רוצחים ופסיכופתים. הסדרה אינה מציגה דמויות אמיתיות בהכרח, אבל בדומה למהלך של צ'רנוביל היא מאגדת סיפורים אמיתיים של אנשים שונים לעלילה של דמות אחת - הגיבור, הולדן פורד - והוא מהווה מעין סיכום היסטורי של כל מה שאשכרה קרה במרתפים האפלים של הבולשת בסבנטיז. כבונוס, תיהנו מעשרות שוטים של הדלקת וכיבוי טייפים עם קלטות שמע בפנים, ועם הופעות מצמררות בתפקידי המשנה.
איפה: נטפליקס
אויבות: בטי וג'ואן
בטי וג'ואן מתחילה בשחזור דקדקני עד כדי פליאה של צילומי סרט האימה הקאמפי מה קרה לבייבי ג'יין? בתחילת שנות ה-60, ברמת השחזור המדויק, שוט מול שוט, בסרט המקורי. אבל היא עושה גם הרבה יותר: היא עלילה סבונית ומרתקת על יריבות מקצועית בין שתי נשים, ואיך היריבות הזו הופכת לחברות והערכה הדדית (שתמיד היתה שם) בתוך תעשייה שתעשה הכל כדי לנצל ולזרוק אותן. סוזן סרנדון היא בטי דיוויס נהדרת, וג'סיקה לאנג שוברת את הלב בתפקיד ג'ואן קרופורד.
איפה: yes
לטענת גרייס
טיפ-טיפה נרמה פה, כיוון שהסדרה לטענת גרייס מבוססת על ספר לא לגמרי היסטורי של מרגרט אטווד. אבל הספר, בתורו, מבוסס על פרשה אמיתית לחלוטין: הרציחות של תומאס קניר וננסי מונטגומרי בקנדה, ב-1834. הנאשמת ברצח הכפול היא גרייס מרקס, משרתת ומהגרת, שלאורך הסדרה מנסה להוכיח את חפותה באמצעות עדויות ארוכות על ההיסטוריה הפרטית שלה, ועל הקשר (הלא אחיד) שלה לאירועים. בהתאם לסטנדרט הנטפליקסי, הסדרה משחזרת את קנדה של המאה ה-19 באופן מדויק, ומעניקה את אותו הכבוד לעדויות רצח, ולרכילות יומיומית בין משרתים.
איפה: נטפליקס
The Act
תחילה היה אמא נרצחה לי, סרט הדוקו הסנסציוני שסיפר לעולם את סיפורן של ג'יפסי רוז, שגודלה על ידי אמה במחשבה שהיא חולה במחלה כרונית שמעוותת את גופה, ואט-אט הבינה שמשהו בסיפור האישי שלה לא מסתדר, עד שקמה על יוצרתה וארגנה את רצח אמה. The Act (המעשה, בתרגום חופשי) נכנסת לתוך הדינמיקה החולנית בין האם דידי וג'יפסי, ומנסה להבין את שתיהן בלי לשפוט אחת מהן לחומרה. כיוון שמדובר בסיפור כל כך צהוב וכל כך מספק למעקב, הוא הפך, בהתאם, לסדרה מעט מלודרמטית, אבל גם מאוד ג'וסית ומהנה לצפייה.
איפה: Hulu
אחים לנשק
קשה להאמין שעברו כמעט 20 שנים מאז הפקתה של המיני-סדרה הענקית שהפיקו, בין השאר, טום הנקס וסטיבן ספילברג, כי היא נראית רעננה כשהייתה ביום שידורה הראשון, והיא עדיין סוחפת ברמות. אחים לנשק עוקבת אחרי קורותיה של פלוגת חיילים אמריקאים, מתחילת אימוניהם כמגוייסים טריים ועד למבצעים הצבאיים הנועזים, ההצלחות הבטחוניות והכשלונות המרהיבים שאירעו להם לאורך מלחמת העולם השניה. זה ערבוב של יחסים בינאישיים עם טקטיקות צבאיות, של חיים פרטיים והיסטוריות מסוימות שהפכו, כמעט בלי ברירה, לפיסה מההיסטוריה העולמית. וכן, רואים בסוף את החיילים האמיתיים שהשחקנים מגלמים. אתם תבכו, אל חשש.
איפה: yes וסלקום tv
שושלת טיודור
שושלת טיודור מבוססת באופן חופשי למדי על תקופת שלטונו האמיתי של המלך האמיתי הנרי השמיני, אבל גם אם 70% ממה שמתואר בה קרה באמת - דיינו. הוצאות להורג, אינטריגות במסדרונות הכנסייה, מלחמות, מהפכות תרבותיות והרבה מאוד סקס הם חומרי הגלם שהסדרה ניזונה מהם, והיא מבשלת מהם מטעמים. וגם כששושלת טיודור מלודרמטית, אפשר ורצוי לסלוח לה כי היא מהנה הרבה יותר ומובנת הרבה יותר מקריאה בעצי המשפחה של מלכי אנגליה לדורותיהם.
איפה: HOT
ורסאי
ואם הנרי השמיני פתח לכם את התאבון, נסו גם את לואי הארבעה עשר. הסדרה מספקת הצצה לחייו ופועלו הפוליטי של אחד המלכים הכי ראוותניים בתולדות צרפת, ועושה זאת עם מקרה מבחן אחד: הפיכת בקתת הציד של אביו למה שאנחנו מכירים היום כארמון ורסאי. השחזור התקופתי בורסאי מנקר עיניים, השחקנים בה עושים את מלאכתם היטב והיא בדיוק-בדיוק מספיק מופרכת כדי שתאמינו שכל מה שקורה בה - קרה במציאות (רק בצרפתית).
איפה: נטפליקס