33. סופי
סופי היא דוגמה טובה לסוג הבדיחות ש"חברים" סיפרה לעתים רחוקות למדי, וחבל. במשך מספר פרקים היא ישבה לצד רייצ'ל במשרדי ראלף לורן וספגה אינספור חבטות ועלבונות מצידה של הבוסית ג'ואנה. ביום בו ג'ואנה מתה, כל יושבי המשרד התאבלו מלבד סופי שנכנסה בחיוך רחב. אין הרבה מה לומר עליה, אבל הבדיחה הקטנה והסבלנית הזו הפכה אותה לדמות זכירה בקטע מפתיע.
32. אריקה
כן, זאת אנה פאריס מ"מת לצעוק" ו"ממי". כן, היא הפונדקאית שיולדת את התאומים של צ'נדלר ומוניקה וכן, היא היל-בילית שלא יודעת איך מערכת הרבייה עובדת ברמה הבסיסית ביותר. זה מצחיק כי… טיפשות? לא יודעים. לא כזה נהנינו מאריקה ולכל הנוגעים בדבר הגיע יותר, כולל התינוקות.
31. ג'ושוע
אחרי שהבינה שמערכת היחסים בין רוס ואמילי מתקדמת בקצב מהיר, רייצ'ל החליטה שגם לה מגיע, והחלה לצאת בכוח עם לקוח של בלומינגדייל'ס בשם ג'ושוע. לא ג'וש - ג'וש-וע. והרווק הנאה עצמו (בגילומו של טייט דונובן) היה אמנם חסר ייחוד, אבל הוא הוליד כמה וכמה סיטואציות קומיות מוצלחות ביותר עבור ג'ניפר אניסטון, בהן מפגן העידוד שערכה לכבוד אמילי (ובעצם לכבודו) וכמובן הקומבינזון שהפך לשמלה סופר-לא-הולמת לפגישה עם ההורים.
30. טאג
ראשית, מה זה השם המטומטם הזה, אתה אדם או תגית? ומעבר לזה, טאג היה בלתי מזיק ובלתי זכיר בעליל. רייצ'ל שכרה אותו לעבודה אך ורק כי מצא חן בעיניה, ומערכת היחסים שנרקמה ביניהם - אנחנו יודעים, יחסי מרות לא הולמים ב"חברים". הייתכן? - דעכה במהרה וטאג נשלח עמוק לארון הבושה של מוניקה, שם מונחים כל הדברים שאין בהם שימוש.
29. ג'נין
אה, כן, הרקדנית האוסטרלית שעשתה את הנורא מכל וקראה תיגר על התפיסות הגבריות של ג'ואי, שכמובן ניסה להזרים אותה בכל אפשרות כי ידוע שכל מערכות היחסים שמתחילות בין שותפים מסתיימות תמיד בטוב. לזכותה של ג'נין (בגילומה המקרטע של הדוגמנית אל מקפירסון) ייאמר שהיא זיהתה את הפוטנציאל הקומי המרהיב של הריקוד של מוניקה ורוס, ולקחה את האחים גלר להופיע בספיישל טלוויזיוני שהצטלמה אליו. האידיליה הזו נמשכה זמן קצר מאוד, ואחרי שהתגלה שג'נין ומוניקה לא מסתדרות, היא עזבה את הדירה של ג'ואי ויאללה ביי, קפוץ קיפצה כל הדרך חזרה לאוסטרליה.
28. גאווין
לזכותו המינימלית של גאווין נגיד שדרמוט מולרוני גילם אותו בחן רב. מעבר לזה, אין הרבה מה להגיד על הרווק המתחלף מספר מיליון שהסדרה ניסתה לשדך לרייצ'ל. הוא היה העובד שהחליף את רייצ'ל במהלך חופשת הלידה שלה, ולא תאמינו - בהתחלה היא לא סבלה אותו כי היה חלקלק ויהיר, ואז גילתה את לב הזהב שלו - ואז איבדה עניין והמשיכה הלאה בחייה.
27. אליזבת'
רשימת בנות הזוג של רוס היא נושא נפרד שעוד נגיע אליו יום אחד. עד אז, בואו ניזכר יחד באליזבת', הסטודנטית שהוא התעקש לצאת איתה למרות שכולם - מסגל המורים, דרך חבריו ועד אביה - טענו שזה ממש קריפי ולא לעניין. אליזבת' הייתה חביבה ונחמדה, אולם כשרוס הבין שזוגיות עם סטודנטית פירושה גם להקשיב לסטודנטית הזאת ולחלוק איתה את חוויות חייה הוא החליט שלא תודה, ונפרד ממנה. הוא חטף בלון מלא מים, הצופים קיבלו הופעת אורח נהדרת של ברוס וויליס ואליזבת' נעלמה כלעומת שבאה.
26. טריגר
אולדי באט גודי. טריגר הוא מנהל האחזקה בבניין הזול להפתיע שהחברים מתגוררים בו. הוא הבליח פה ושם במהלך העונות הראשונות של הסדרה כשהיה צריך לפתור או לתקן משהו באחת הדירות. בפרק השיא שלו, טריגר נעזר בג'ואי כדי להתכונן לערב ריקודים סלוניים, מה שהוכיח שיש בדמות הזו פוטנציאל רב שמעולם לא התממש.
25. לאונרד גרין
אין אנשים נרגנים וארסיים כמו לאונרד גרין, אביה של רייצ'ל והמבקר האכזרי ביותר של רוס. את הופעותיו הספורות בסדרה ד"ר גרין העביר במתן עלבונות שנונים ובהתחמקות מאמה של רייצ'ל, ממנה התגרש לא מכבר. וגם במקרה של הדמות הזו, היינו שמחים אם הסדרה הייתה משתמשת בו לעתים קרובות יותר.
24. מונה
תזכירו לנו מי זאת?
23. אליס
מקרה נוסף של מערכת יחסים מאוד-מאוד-מאוד לא לעניין שקיבלה צידוק מ"חברים" בשם הקומדיה. ואם לפרנק ג'וניור ג'וניור עוד אפשר היה לסלוח מפאת גילו, מה נגיד על המורה לכלכלת בית שחושבת שזה ממש בסדר להינשא לתלמיד בתיכון? לא נגיד דבר מלבד זה שיש לה מזל ענקי שדברה ג'ו ראפ ("מופע שנות ה-70") היא קומיקאית טובה כל כך, והפכה את הסיפור הקריפי הזה למחזה אווילי ומחמם לב.
22. מר זלנר
הבוס של רייצ'ל הוא התמונה שיש במילון ליד ההגדרה של "נעבעך". הוא תמיד היה נבוך ומגמם, ולא נראה שהפריע לו שרייצ'ל היא עובדת בינונית ומטה, שנישקה אותו בטעות ואז טענה שהוא רוצה לקנות ממנה את התינוקת בבטנה.
21. מר הקלס
השכן הנרגן, התחמן והנקמני שגר מעל מוניקה ורייצ'ל בעונות המוקדמות של הסדרה שימש פה ושם כפאנץ' קומי לקבוצת החברים עד מותו הפתאומי. ובמותו, ציווה לצ'נדלר חיים. זאת אומרת, החיים האומללים למדי של הקלס עזרו לצ'נדלר להבין שאם לא יתחיל להתבגר, הוא ימצא את עצמו באותה עמדה בדיוק בזקנתו, וההבנה הזו טלטלה אותו. אז היי, לפחות משהו טוב אחד יצא מהמוות העגום הזה.
20. צ'רלי
לקראת סופה, "חברים" התחילה לירות לכל הכיוונים בניסיון להגיב לביקורת על העלילות המנותקות מהמציאות שבמרכזה. פיבי התברגנה, ג'ואי הפסיק להיות גבר טורפני ורוס יצא עם אישה שחורה משהו כמו ארבעה פרקים שלמים. צ'רלי עצמה הייתה דמות סבירה ומטה, עם איפיון אישיותי אחד ויחיד - היא חכמה מאוד ורגילה להתרועע בחברת אקדמאים - וכל הנוכחות שלה בסדרה הרגישה יותר כמו פלסטר ופחות כמו ניסיון אותנטי של רוס (או ג'ואי, שהרי תחילה היא יצאה איתו) למצוא אהבה בניו יורק.
19. בן
מה, איך יכול להיות, אומייגאד, אבל למה במקום נמוך כל כך וכו'. אנחנו יודעים, בן עמד במרכזה של כל העונה הראשונה, והמשיך להפציע אחר כך באופן עקבי למדי בסדרה, כולל כמה פרקים עם עלילות שעסקו בעיקר בו. אבל אנא, חשבו בעצמכם - האם הסדרה אהבה את בן? לא באמת. האם רוס אהב את בן? אה… כן? חצי כוח כזה. רוב הזמן בן היה הדבר הזה שרוס וקרול מטלטלים ביניהם, והדינמיקה שבין הילד הצעיר לחברים המבוגרים נראתה לרוב מאולצת ומוזרה, ובשלב מסוים הסדרה פשוט הפסיקה להציג אותו ודי התכחשה לקיומו.
18. קאת'י
כמו לא מעט דמויות משנה, גם קאת'י הייתה בעיקר מכשיר עלילתי לחיזוק מערכות היחסים בין גיבורי הסדרה, אבל בהבדל אחד: הייתה לה קצת אישיות. כשג'ואי וצ'נדלר רבו על הזכות לאהוב אותה, הצופים הרגישו שיש לה נימוקים לכאן ולכאן, שהיא באמת מתלבטת ושהיא דמות עגולה יחסית, בטח נוכח מצעד הנשים המטרופות שהשניים האלה הכירו לאורך הסדרה. לכן אנחנו מוחלים לה על הבגידה בג'ואי ומעניקים לה מקום של כבוד יחסי ברשימת האקסיות ב"חברים". עלי והצליחי, קאת'י.
17. פרנק בופה ג'וניור
אחיה של פיבי, שהופך בהמשך לאבי השלישיה שהיא נושאת ברחמה ויולדת (משפחת בופה צריכה אינספור טיפולים, אנחנו יודעים), לא היה דמות מהותית במיוחד, אבל שמחת החיים שלו והאווילות המוחלטת שלו הפכו אותו לדמות קומית מתוקה ולא מעיקה. עובדה, הוא הצליח לשכנע את רוס בן רגע בכך שאהבתו לאליס (ע"ע) אמיתית, וכל מכשול שנקרה בדרכו התקבל על ידו באושר, אהבה ושמחה.
16. פיט
המתסכל באמת בדמותו של פיט הוא כל הפוטנציאל שהיה בה. הוא היה בחור טוב ובאמת אהב את מוניקה, גם אם לא התכוון להינשא לה כפי שחשבה. ומבחינה תסריטאית, היה מספק מאוד לראות את דמות המולטי-מיליונר שמחליט שיש לו מספיק כסף והוא רוצה בכלל להיות מתאבק. אנחנו מדברים פה על יותר מעשור לפני עלייתו לגדולה של אילון מאסק ותחביביו ההזויים, כן? מוניקה עשתה בשכל כשנפרדה ממנו (ראינו "מיליון דולר בייבי", אנחנו יודעים איך סיפורים כאלה מסתיימים), ובכל זאת, הפרידה הזו קצת צבטה בלב.
15. בארי
תכל'ס הוא ראוי להיכנס לרשימה מקבילה, שמדרגת את הרשעים הטלוויזיוניים הגדולים בכל הזמנים. בוגד סדרתי, איש שהפריד בין שתי חברות ילדות ומי שאחראי בעקיפין לשמלה הוורודה המכוערת שרייצ'ל נאלצה ללבוש. אממה, בארי מדורג פה גבוה יחסית משום שהוא אחד הגורמים המחוללים של הסדרה כולה, ובלעדיו רייצ'ל לא נכנסת כרוח סערה אל סנטרל פרק ולא היינו מקבלים 10 עונות של צחוק ונוסטלגיית ניינטיז.
14. אמילי
ג'אסטיס פור אמילי, חבר'ה. האישה אומללה הזו זכורה לדיראון עולם אחרי שהכריחה את רוס להתחתן בלונדון, אבל כשחושבים על כל מה שעברה בגללו ובשבילו מבינים שהיא-היא הקורבן פה. ועל אף שהסדרה עשתה מאמצים ניכרים כדי שלא נחבב את דמותה (כשדרשה מרוס שיינשאו באנגליה או כשתבעה ממנו להפסיק להיפגש האישה שניסתה לחבל בחתונתה), בדיעבד ברור שהיא הייתה קורבן של חבורת החברים ושהגיע לה הרבה יותר טוב מזה.
13. אסטל
אי אפשר לכתוב אפילו "ג'ואי, זאת אסטל!" בלי לשמוע את הקול החרוך והמחוספס של סוכנת השחקנים הכי גרועה על המסך. ובכל זאת, אסטל הייתה צ'ארמרית לא קטנה, מקצוענית חרוצה שסידרה לג'ואי גם כמה ג'ובים לא רעים בכלל ואישה עם קולקציית ז'קטים שהייתה גורמת לפגי באנדי לבכות. כלומר, דמות משנה מושלמת, שכל הופעה שלה על המסך התקבלה בשאגות צחוק.
12. דיוויד
המדען הנבוך הזה הוא אחת ההחמצות הגדולות של הסדרה, לא פחות. דיוויד (האנק אזריה) היה מושא אהבה לא שגרתי עבור פיבי, שחשבה שהיא נמשכת בדרך כלל לבחורים מסוכנים ומסובכים יותר, אבל לב הזהב שלו פרץ את חומות ההגנה שלה וכשהוא טס למינסק - ליבה נשבר. וכשחזר לרגע לניו יורק ועזב פעם נוספת - הלב של הצופים נשבר (בסצנה נהדרת שהוכיחה שליסה קודרו היא שחקנית מעולה). ובפעם השלישית שהגיע - זה כבר היה מאוחר מדי, ופיבי המשיכה הלאה אל הזוגיות עם מייק.
11. ג'ולי
אח, התקופה בה חשבנו שיש סיכוי, ולא הקלוש ביותר, שרוס ורייצ'ל לא יהיו ביחד. ג'ולי הייתה בחורה חכמה וטובת לב שעשתה כל שביכולתה כדי לגרום לרוס להשיב לה את החיבה שרחשה לו. הגיע לה הרבה יותר ממסכת העינויים שרייצ'ל והחברים העבירו אותה, ושמחנו לראות שבסופו של דבר היא מצאה אהבה עם ראס, הכפיל של רוס, שאנחנו מקווים שהעניק לה את תשומת הלב והכבוד שהגיעו לה.
10. אורסולה
סליחה, אנחנו יודעים שהיא נחש בקש ואישה שהפיצה פורנוגרפיה תחת שמה של אחותה התאומה, אבל אנחנו מתים על אורסולה. מתים-מתים-מתים. אחותה התאומה של פיבי (שהחלה את דרכה בכלל בסדרה "משתגעים מאהבה" ואומצה אל עלילת "חברים" כקריצה מטא-טלוויזיונית) היא דמות מושלמת במנות קטנות, וגם כשעשתה דברים נוראיים כמו להסתיר מפיבי מידע מהותי על אמן הביולוגית, זה נעשה בכל כך הרבה אדישות והתנשאות שאי אפשר היה שלא לצחוק ממנה.
9. מארק
בעולם מושלם היינו מקבלים את "חברים" מנקודת המבט של מארק - בחור טוב בסך הכל שרק רוצה לעזור לצעירה חסרת ניסיון להתקדם בתחום האופנה הקמעונאית. כמובן שהסדרה הציגה אותו כארכי-נבל חלקלק, אבל בואו נתנתק לרגע מנקודת המבט של רוס ונבין שבכנות, מארק היה אחד המתוקים. הוא אפילו חזר בסוף הסדרה וסידר לה את ג'וב החלומות בפריז! מה עוד אתם צריכים בשביל להבין שהוא אחלה?
8. סוזן
סוזן הייתה סרקסטית במידה, קולית להפליא ואישה שחתרה פעם אחר פעם נגד תבניות מגדריות (חשבו למשל על החיבה של בן לצעצועים "של בנות") והפטריארכיה. היום היינו קוראים לה אייקון להטב"קי, אבל בשעתו היא הייתה רק בת הזוג החדשה והסרקסטית של קרול. וגם זה אחלה, כי הו, כמה שהיא הייתה סרקסטית. מדובר באישה שהייתה יכולה לכתוש את רוס במחי זקירת גבה.
7. ג'ק גלר
בגילו ומעמדו, ג'ק גלר כבר לא היה צריך להתמודד עם הריבים המטופשים של שני ילדיו הבוגרים, מוניקה ורוס. ובכל זאת, שוב ושוב הם שאבו אותו לדרמות שלהם, וזכו ממנו בעיקר לפרצופים מבולבלים ואנחות שביקשו לומר "קחו את הפּורש, רק תעזבו אותי בשקט". וכמו כל דמות עגולה, גם לג'ק היו פגמים ובראשם ההעדפה המובהקת לרוס והקיפוח העקבי של מוניקה. איכשהו, זה רק הפך אותו ליותר משעשע.
6. ג'ודי גלר
היא הייתה אמא לא רעה בכלל (זוכרים כמה היא התבאסה כשרייצ'ל הבריזה לרוס בנשף הסיום?) שהפכה לסבתא לא רעה בכלל (פיק אפ דה סוק!!!), אישה מנומסת שלא רצתה להעליב את העוגה/פשטידה הדוחה של רייצ'ל ובאופן כללי מישהי שנראית כאילו כיף איתה בכל סיטואציה. ובין כל הדמויות ההוריות הנפקדות ב"חברים", ג'ודי גם הייתה היחידה שטרחה להעמיד את הגיבורים במקומם כשזה הגיע להם, ועשתה את זה תמיד בקוליות ובסמכותיות. כמו כן, הפעם ההיא בה השחקנית כריסטינה פיקלס, שגילמה את ג'ודי, לבשה את התחפושת של ליה מ"מלחמת הכוכבים" היא כשלעצמה סיבה לתת לה אלף פרסי אמי.
5. קרול
מצחיק ש"חברים" רצתה שנרחם על רוס למרות שהוכיחה שוב ושוב כמה האקסיות שלו היו ויהיו מאושרות יותר בלעדיו. קרול שווקה לנו תחילה כאישה הרעה, כנואפת, כנוטשת וככפויית הטובה שלא השיבה לרוס אהבה ומשיכה. אבל מנקודת המבט שלה, וזו נקודת מבט ש"חברים" פיתחה בעדינות מפתיעה לאורך עונותיה, היא עברה מסע ארוך של גילוי עצמי, זנחה את הספקות והפכה לאמא מעולה ושותפה ראויה ביותר לגידולו של בן. והיא גם לא באמת הפסיקה לאהוב את רוס, ובכל הופעה שלה בסדרה היה ברור שלתינוק המגודל הזה יש המון מקום בליבה. לרגעים זה אפילו היה מרגש.
4. ריצ'רד
החבר השביעי המקורי והאיש הכי קול בסדרה. ריצ'רד (בגילומו של טום סלק, שמי ידע בכלל שהוא שחקן קומי מוכשר כל כך) החל את דרכו כעוד מושא אהבה לא ראוי וחסר סיכוי עבור מוניקה, אבל השכבות התקלפו ממנו במהירות והוא התגלה כאדם טוב לב, תומך, ובעל ראש פתוח. הוא תמך באו. סי. די. הלא מטופל של מוניקה ועזר לה להתמודד איתו, הוא היה חבר טוב ודמות לחיקוי עבור ג'ואי וצ'נדלר, ואתם יודעים מה? הוא גם היה ממש בסדר כשאמר שבגילו הוא לא רוצה עוד ילדים. הפרידה שלו ושל מוניקה ריסקה לבבות, וגם אחריה - כשהבליח פה ושם כניסיון חבלה אפשרי בזוגיות של מוניקה וצ'נדלר - אי אפשר היה להתכחש לקסם שלו ולכימיה שלו עם כל חברי הקאסט.
3. מייק
מייק היה נסיך הנסיכים ואחד הטיפוסים החיוביים והמרימים ביותר בהיסטוריית הסדרה. ועדיין, הוא לא היה לברדור צייתני אלא גבר בוגר שיודע מה הוא רוצה ולא מפחד לבקש את זה מפיבי, שעוד לא השלימה את תהליך ההתבגרות שלה בפגישתם הראשונה. הוא פרגן ללא הרף, יצא נגד הוריו כשאלה התנשאו על פיבי ועמד במרכזם של כמה מהפרקים החזקים ביותר בעונות המאוחרות של הסדרה (הפרק בו מוניקה שרה בבר הקריוקי והפרק בו פיבי משנה את שמה לפרינסס קונסואלה בננה-האמוק). מה עוד אפשר לבקש?
2. ג'ניס
או. מיי. גאד: שלוש מילים, שלוש הברות, עולם ומלואו. לג'ניס היה כישרון מופלא להופיע בסיטואציות הכי פחות מתאימות, ועדיין, היא תמיד התקבלה על ידי הצופים בשמחה. ולמרות שברוב ההופעות שלה היא הייתה בעיקר מושא ללעג (ג'ואי אמר שהוא מעדיף לכרות יד מאשר לבלות איתה, רוס ורייצ'ל צחקו על התינוק שלה), היא תמיד נותרה אופטימית ומלאת אמונה ואהבה. היא באמת רק רצתה את הטוב ביותר עבור צ'נדלר, ובאמת חשבה שהיא תהיה שכנה נפלאה לו ולמוניקה. ההתעקשות של החברים להעליב אותה מאחורי גבה (ובפניה), גרמה להם להיראות רע - לא לה. אפילו הצחוק שלה נהיה קצת חינני בפעם העשירית ששומעים אותו.
1. גאנת'ר
בשיר הפתיחה של "חברים" הובטח לנו שמישהו תמיד יהיה שם בשבילנו, ואנחנו חושבים שהמישהו הזה הוא בכלל גאנת'ר. האחמ"ש הנצחי בבית הקפה סנטרל פרק תמיד שם. ברקע. זורק איזה פאנץ' ונעלם. מדריך קצת את רייצ'ל, חונך קצת את ג'ואי, מעליב את רוס - וממשיך ביומו. הוא הקבוע היחיד במשוואה המסובכת של "חברים", וכצופים, תמיד ידענו למה לצפות ממנו, וידענו גם שנצחק - זה אפילו לא שינה מה הוא אמר. ועל הצניעות הזאת, העקביות הזאת והמסירות לתפקיד כל כך עלוב אך גם כל כך מנחם - גאנת'ר הוא הבחירה שלנו למקום הראשון. ועכשיו קומו, די, זאת לא הספה של אבא שלכם.