ההיצע הטלוויזיוני בשנים האחרונות מגוון ואיכותי מספיק בשביל להכחיד סופית המלצות מסוג "חכה לעונה השנייה" או "בהתחלה זה משעמם, אבל כדאי לך למשוך עד הסוף". ובכל זאת, תוך הימנעות מקסימלית מספוילרים, יש טעם להמליץ על העונה הרביעית והחדשה של "בלש אמיתי" ("True Detective") מבית HBO, שיצאה לדרך ב-yes ,HOT וסלקום TV - גם אם היא שוב, כפי שקרה כבר בפעמיים הקודמות, לא מתקרבת לקרסוליו של הסיבוב המקורי והמופתי ההוא.

במקום וודי הרלסון: ליז דנברס (ג'ודי פוסטר), בלשית שמכירה כל שעל בעיירה הקטנה שבה היא חיה ויודעת לפצח תעלומה בעזרת מיונז. במקום מתיו מקונוהיי: אוונג'לין נבארו (המתאגרפת-שהופכת-לשחקנית קאלי ריס), בלשית נוספת, מחוספסת הרבה יותר, עם פירסינג בלחיים וזרועות מלאות בקעקועים. במקום ניק פיזולטו, היוצר המקורי של העונות הקודמות שלוקח כעת צעד אחורה: הקולנוענית המקסיקנית איסה לופז, שתחתיה העונה זוכה לשם המלא "בלש אמיתי: ארץ הלילה". ובמקום זירות שטופות שמש כמו קליפורניה ולואיזיאנה: הפעם העלילה מתרחשת בצפון הקפוא של אלסקה, עם קבוצת חוקרים שנעלמת (כשבכלל לא ברור אם היה כאן איזשהו רצח). ועד כמה הצפון הזה קפוא? מהרגע שבו הלילה מתחיל, לוקח הרבה מאוד זמן עד שהוא נגמר.


"הרעיון כבר היה שם": ג'ודי פוסטר ואיסה לופז בריאיון ל-mako


קאלי ריס, ג'ודי פוסטר, "בלש אמיתי" (צילום: Michele K. Short/HBO, באדיבות yes ,HOT וסלקום TV, יחסי ציבור)
יריבות ראויות שאינן יריבות. קאלי ריס ופוסטר ב"בלש אמיתי" | צילום: Michele K. Short/HBO, באדיבות yes ,HOT וסלקום TV, יחסי ציבור

למרות שהיא חשוכה יותר, קרה יותר ובעיקר נשית יותר - העונה הרביעית של "בלש אמיתי" מרגישה כמו אותה אדרת, רק הפעם עם גברת. שוב הקייס מהעבר שרודף את החוקרות, שוב הצרות שמחכות בבית, שוב התעלומה שלרגעים מרגיש כאילו נעה בין הפגאני לעל טבעי. הניסיון להתעדכן ולהתפכח ממפלת העונה השנייה אומנם ניכר, אך הוא עדיין לא מספיק. וזאת על אף שיש מרכיבים בעונה החדשה שמגיעים לשיאים של ממש בתולדות האנתולוגיה: העיצוב המסוגנן, הפסקול (כולל שיר פתיחה של בילי אייליש, שהייתה רק בת 12 בעונה הראשונה) ובעיקר הדינמיקה בין שני עוגני העלילה.

המתח בין ליז לנבארו אומנם עושה בהתחלה רעשים של עימות בלתי נמנע, אך לאורך ששת פרקי העונה (שנשלחו מראש לביקורת) השתיים לומדות לעבוד בשיתוף פעולה. ושיתוף הפעולה הזה ניכר היטב גם במפגש מאחורי הקלעים בין פוסטר לריס, שעל אף שאינן מתחרות אחת בשנייה - כן מצליחות להיות יריבות ראויות ביותר, אפילו כשאחת זוכת שני אוסקרים והשנייה עוד לא באמת שיחקה. זה נאמר, כמובן, בעיקר לזכות הצלע הפחות מנוסה. לכן כל כך חבל שהעלילה של "בלש אמיתי" מתעקשת לתקוע מקלות בגלגלים של עצמה, עם התפזרויות והסתבכויות שלא מועילות לאף אחד. התפזרויות שבגללן צריך לשלוף את אותה המלצה מסויגת שתם זמנה. 

כי בדיוק כפי שקרה בעונות הקודמות, ולמרות חילופי ההובלה מאחורי הקלעים, במורד הדרך של "בלש אמיתי" מחכה מי שיעשה סדר בכל מה שצריך. וזה לא מובן מאליו. הצופים שלמדו להכיר אותה יודעים מה הם יקבלו, לרבות הגופות הגרפיות, הטוויסטים המטרגרים והרגעים שבהם ירגיש כאילו העלילה לא מתקדמת לשום מקום. הם גם כנראה מבינים שהצעדה הזאת תהיה ארוכה כמו הלילה ומתישה כמו החיים. אכן מצער לראות איך הסדרה, שפעם הייתה מהטובות בטלוויזיה, הפכה להיות כל המותחנים שניסו לחקות אותה לאורך השנים. אבל למזלה יש לה את השם של עצמה, זה שבזכותו עדיין מגיעים אליה יוצרים בעלי חזון מקורי - ושחקניות שכבר נותנות בה כמה מהופעות המשחק הטובות של 2024.