מנחה תכנית ילדים פופולארית מתמודד עם האבל על מות בנו והתפרקות משפחתו, כשהרהוריו הדיכאוניים מאיימים למוטט את מכונת הכסף המבוססת על דמותו האופטימית. כוכב הילדים העגמומי של ילדותי, ג'ף פיקלס (מלפפון חמוץ) שמו, סובל מטוב לב כרוני ומתקשה להתמודד אכזריות הקיום, כשהפרקים הקצרים (בני 30 הדקות) נעים בין הנאיביות השבורה שלו והקור הריקני שבחוץ.
אם אתם תוהים איך התקציר הלא מפתה בעליל הזה הצליח לקבל מימון ותמיכה מערוץ כבלים יוקרתי, התשובה היא שג'ים קארי מככב בתפקיד הראשי והבמאי המוערך מישל גונדרי הפיק וגם ביים חלק מהפרקים. ילדותי (Kidding) של רשת Showtime שעלתה אתמול ל-yes VOD היא סדרה מינורית ושקטה שמהווה את טבילת האש הטלוויזיונית של אחד מהשמות הגדולים בעולם הקולנוע. כמו בהופעות אחרות של שמות גדולים, נראה שקארי וחבריו קיבלו יד חופשית לעשות בדיוק את הסדרה שהם רוצים, רק חבל שהסדרה שהם רצו לעשות היא אפעס... קצת משעממת.
אחרי מות אחד מבניו בתאונת דרכים, כשאשתו נפרדת ממנו והבן הנותר מסביר לו שהוא אפס רכרוכי, ג'ף שואף להשתמש באלטר אגו שלו מר פיקלס כדי להתמודד עם המשבר שפקד אותו. הוא רוצה להקדיש את אחד הפרקים ללמד את הצופים הקטנים על המוות, ונחסם על ידי מפיק התכנית שהוא במקרה גם אביו. אף אחד לא רוצה לראות את תכנית הילדים האהובה שלו הופכת לקבוצת טיפול מקאברית, אבל כוכב הילדים כבר לא מסוגל להציג לקהל את האשליה הצבעונית וחסרת הדאגות. כמו ג'ף, ילדותי לא מתחנפת לצופים שלה כשהיא נוברת בעייפות בחוויית האבל והאובדן: הסדרה מסרבת להציב קו עלילה דומיננטי ובמקום זאת משייטת לה בתהליך ההחלמה הנפשית של הגיבור.
פרט להתמודדות עם המוות והבדידות, ג'ף סובל כאמור מלב עדין ונדיב מדי, ובזמן שהוא משתקם מהאובדן הוא מנסה גם למצוא איזון בין טוב הלב לבין הנטייה של העולם להפוך אותו לפראייר. אה, והוא גם בחור מוזר מאוד, כך שלא ממש נעים להיות בחברתו וקשה להבין בכל רגע מה הוא באמת רוצה. ייאוש קיומי ואבל הם לא חומרים טלוויזיוניים במיוחד, וקארי מוסיף על הקשיים עם הדמות התימהונית שעיצב, אולי כמראה לדמותו הציבורית בשנים האחרונות. עם העיניים הריקות וטון הדיבור הרך מדי של גיבור הסדרה - רגעים רבים שהיו יכולים להיות מרגשים הופכים למקריפים ומביכים. כמו כל שאר האלמנטים בסדרה, זה הופך את היצירה לייחודית ומעניינת יותר, אבל גם מייגעת בהרבה.
לפני שהזכרנו דמויות משנה מדוכדכות לא פחות, חולים סופניים ומשפחות מנוכרות, אפשר כבר להבין שלא מדובר ביצירה סוחפת במיוחד. זאת לא רכבת הרים, אפילו לא שיט מנומנם, זה יותר כמו עמידה בתור בדיסנילנד כשלפניך ילד בכיסא גלגלים שמחובר למכונת הנשמה. זה עצוב ופיוטי וקצת מרגש, אבל אחרי צפייה קצת בא לך להיכנס למיטה לאיזה שבוע.
למרות שהסדרה יושבת על משבצת חצי קומית, עם שניים שלושה רגעים משעשעים בפרק, קשה להגדיר אותה כקומדיה או כקומדיה שחורה, אולי יותר דרמה שחורה. דרמה זו קטגוריה רחבה למדי, ובמקרה הזה - מדובר בדרמה לא ממש מותחת, וגם לא כל כך מעמיקה. זה דרמה כי זה עצוב, אבל העומק הרגשי של הדמויות יותר מתאים לעולם הקומדיה, אז במקום מסע פסיכולוגי ורגשי אנחנו מקבלים מונוטוניות של באסה.
מכל מה שכתבתי אפשר לחשוב שמדובר בסדרה בלתי נסבלת, אבל זה ממש לא המקרה. זאת סדרה עדינה ויפה שמפצה על הקצב האיטי עם המון אהבת אדם ויצירתיות. השתלשלות האירועים היא פשוטה אבל לא בנאלית, וגם עיצוב הדמויות הוא מקורי ומעניין. זאת יצירה מיוחדת, חמודה, עם הרבה חוכמה וברור שיוצריה מיומנים ומוכשרים.
בקיצור, ילדותי זה מה שקורה כשחבורה של יוצרים מבריקים ורגישים עושים סדרה שאף אחד לא רצה לראות. אל תצפו לקבל את הברק הקומי של קארי, או את האסתטיקה הקסומה של גונדרי, אבל אם אתם רוצים לצלול לסדרה קצת אחרת, יש פה פוטנציאל לפנינה קטנה ומיוחדת במינה. זה לא המון בהתחשב בציפיות הגבוהות, אבל בנוף טלוויזיוני שסובל מעודף פיצוצים ודרמה מוגזמת, מדובר בהישג שאין לקחת כמובן מאליו.
"ילדותי" זמינה כעת לצפייה ב-yes VOD והחל ב-12.9 גם בערוץ yes EDGE