כשפיזר את שתי הסדרות הנוכחיות שלו בין שירותי הסטרימינג, גרג דניאלס - מי שחתום על "המשרד" האמריקאית ויצר את "מחלקת גנים ונוף" לצד מייקל שור - בחר לשלוח לנטפליקס את "חיל החלל" ולאמזון פריים את "העלאה" ("Upload"). אבל האם זו הייתה ההחלטה הנכונה? "העלאה", שחזרה החודש לעונה שנייה, היא דווקא התאמה קלאסית לנטפליקס: השראה ברורה, גסה כמעט, מ"המקום הטוב" האהובה על הישראלים (שאותה יצר שור), קצת יותר אופל באווירת "מראה שחורה" ובעיקר המון כוונות טובות שמסתכמות בבינוניות ממוצעת פלוס. אותה בינוניות שהיא כבר סימן ההיכר של נטפליקס.
אמרתם בינוניות - אמרתם רובי אמל: שחקן שמוכר ממשהו כמו 200 סדרות נוער, בן דודו של כוכב "החץ" סטיבן אמל, האמריקאי הלבן והשרירי הקלאסי. למרות ש"העלאה" לא מצהירה זאת על ההתחלה, ברור שניית'ן בראון בגילומו הוא דוש. או יותר נכון, "היה" דוש, כי הסדרה נפתחת עם מותו. בניגוד ל"המקום הטוב" שדמיינה את החיים שאחרי המוות, "העלאה" מדמיינת את החיים שבמקום המוות, שמתנהלים כמו סוג של מטאוורס. לכל אחד יש אווטאר, כולם מאוחסנים באיזשהו ענן, והאירוע הזה (והתחזוקה השוטפת שלו) עולה לא מעט כסף.
בצד השני, של החיים עצמם, נמצאות אינגריד ונורה: אינגריד (אלגרה אדוורדס) היא בת הזוג העשירה והקריקטורית של ניית'ן, שככל שהסדרה מתקדמת דווקא מתפתחת לכיוונים לא צפויים, ונורה (אנדי אלו) היא ה"מלאכית" שלו. המלאכים של "העלאה" הם בני אדם בשר ודם שמקבלים גישה למרחב הווירטואלי כדי לעמוד לשירותם של הקליינטים שלהם. ובגלל שהיא בת, ניית'ן בן, ואנחנו בכל זאת נמצאים בסדרה אמריקאית לא מאוד יוצאת דופן: לא עובר הרבה זמן עד ההתאהבות הבלתי נמנעת ביניהם.
העולם של "העלאה" הוא מגרש המשחקים של דניאלס, שבדומה לשור (כן, ההשוואה ל"המקום הטוב" לא נגמרת) מנצל את הפלטפורמה כדי לברוא אינספור גימיקים חכמים. למשל צעיר חרמן שתקוע בגוף של ילד בן 11, חליפה מטונפת המאפשרת קיום יחסי מין בין ה"פנימיים" ל"חיצוניים" וכמות סיטונאית של בוטים-עוזרים שמגולמים כולם על ידי אוון דניאלס המעולה, בנו של היוצר. כדי להתעלות מעל מחוזות הקומדיה השטחית, דניאלס הוסיף ל"העלאה" עלילת מתח צדדית שעוסקת בנסיבות מותו של ניית'ן ובאינטרסים אפלים כלשהם. זה כן עוזר בשביל להישאב לתוך הסדרה, שבאמת-באמת עשויה היטב, אבל זה לא עוזר עם בעיה גדולה יותר: העובדה שהיא לא מצדיקה בפני עצמה מנוי לשירות של אמזון. ומה לעשות שההיצע מעבר אליה לא כזה מפתה.
אם "המקום הטוב" עוד הייתה פורצת דרך באופן שבו היא הקלילה את נושא המוות (וזה "אם" גדול מאוד), ל"העלאה" לא היה סיכוי לשחזר את זה מתוקף הגדרתה. זו סדרה מתוקה מאוד ומחושבת מאוד עם עיצוב יפהפה ועריכה יעילה (העונה השנייה מונה 7 פרקים בלבד), אבל יש סיבה שבגללה ההייפ סביבה נשאר בקרב מבקרי הטלוויזיה. היא לא מספיק מרשימה כדי לגרוף פרסים, לא מספיק זורמת כדי לסחוף את הקהל. סדרת ילדים שנוצרה בשביל מבוגרים ולא תגרום להם להתבייש שצפו בה. עוד סדרה בינונית של נטפליקס שפשוט הועלתה לפלטפורמה הלא נכונה.