-
מי שנרדם ממש מוקדם עוד יוכל לספר על היום שבו הלך לישון עם גלנט והתעורר עם טראמפ. הפרסום על פיטורי גלנט ועכשיו עם הקובץ לא הספיק להיכנס לכותרות המהדורה של חדשות 12 לפני שפתח אותה בסערה ב-20:00 - והוא לא רק השתלט על כל האולפנים, אלא גם ביטל את הפריים טיים והביא את יונית לוי לשבירת שיא עצמי של שידור מרתוני לילי. ועדיין, כשמדינה מגיעה למצב שבו משדר חגיגי לבחירות בארה"ב מדבר עליהן לראשונה רק אחרי שעתיים, זה לרוב השלב שבו צריך לנתק את כולה מהחשמל ולחבר מחדש.
אין לרחם יותר מדי על עוד גורם בכיר שהיה אחראי בזמן 7 באוקטובר ומסיים את תפקידו. בכלל, עם פיטורי שר הביטחון שלו קבע נתניהו תקדים משמעותי שלא ניתן יהיה לשכתב בשום פרוטוקול: המלחמה הגיעה רשמית לשלב שבו מעסיקים יכולים - ואף אמורים - לפטר מועסק מפאת חוסר אמון בינם לבינו. לתשומת לבם של הרבים-רבים בתקשורת שחושבים שחמאס הוא היחיד שמרוויח מהקריאות לצאת בהקדם לבחירות. תובנה לא רעה להגיע אליה בשבוע שבו ימלאו למלחמה 400 יום. -
ההיערכות של הערוצים בישראל ללילה הלבן האמריקאי הייתה לכל הפחות תמוהה: בכאן 11 שיגרו לארה"ב משהו כמו חצי מכוח האדם, כשאל איילה חסון אף הצטרף חבר מפורום העסקנים של תוכניתה, ברשת 13 ניהלו ויכוחים פנימיים על מידת הנחיצות של הטסת הכתבת המדינית לניו יורק - ודווקא ב-12 החליטו ללכת על מתכונת צנועה ומקומית בעיקרה. הבחירה הזו הצדיקה את עצמה בדיעבד, אבל כרגיל בישראל לא מהסיבה שניתן היה לצפות לה: ליל בחירות 2024 היה יותר ליל גלנט 2 מאשר ליל איראן 3, למרות שגם על המינוח הזה אפשר לערער טיפה.
לא צריך להיות רחפן בשביל להבחין בכך שהתמונות שהגיעו מתל אביב ויתר מוקדי המחאה היו פחות המוניות, ופחות הטרוגניות, מאלה של ליל גלנט מהשנה שעברה. הדילול הזה לחלוטין לא אומר שמדובר במהלך צודק, אבל הוא כן מעורר אי נוחות מול עיתונאים שהתבלבלו בין הכרה בעובדות הללו - לבין תירוצים קצת תמוהים על כך שהסיבה קשורה בכלל לאחוז גבוה של משרתי מילואים כרגע. גם לא בטוח שהיה הכרחי שהשעות המאוחרות יביאו את עמית סגל להתבסס על סקר שעשה בוואטסאפ, או יגרמו ליעקב ברדוגו מערוץ 14 לדבר על כמות הצפיות (הלא מאוד מרשימה) שאחד הציוצים שלו עשה. -
בכלל, ניכר ששיבוש התוכניות הזה גרם לכל המעורבים להתנהג קצת מוזר. בני גנץ, יאיר לפיד והזקן החדש של יאיר לפיד הסתערו על המהדורות עם סבב אולפנים שלחלוטין לא התנהל באנרגיות הנכונות, לא כשלפיד נבח על יונית לוי ולא כשגנץ הגיע לאולפן התאגיד כשהוא כבר חסר סבלנות לחלוטין. גם ישראל זיו לא ממש הבין את צו השעה הקטנה של הלילה כשמלמל משהו על הרצון של הממשל האמריקאי להגיד "פאק" על נתניהו, עד שלוי נאלצה לקטוע אותו ולהבהיר ש"זה אחרי חצות, אבל ההורים שלי עדיין צופים".
שום דבר חשוב לא קרה בשעות המתות-יחסית של השידורים, בין שיא הדרמה ברחובות לתחילת התוצאות מהקלפיות: ברשת 13 עברו לאולפן הקלסטרופובי של "היום שהיה" וראיינו שם אושיית אינסטגרם כאילו מדובר בסתם יום חול, בתאגיד דיווחו על שימוש ראשון ב"בואש" מצחין בהפגנות בתל אביב, ובמקביל - כשכל קשר בין הדברים הוא על אחריות הקוראים בלבד - אראל סג"ל דיבר ב-14 על כך ש"אם קמלה בטעות תיבחר, לדאבוננו, אז אנחנו רוצים לפחות שיהיה לנו משקל נגד בסנאט ובבית הנבחרים". בזמן שערוצים אחרים שלחו כתבים למטה הבחירות טראמפ, בערוץ 14 פשוט הקימו לו אחד ישראלי.פירקתם את הקבינט המצומצם, למה השארתם את גלנט לבד? | הריאיון עם בני גנץ והוויכוח באולפן#חדשותהערב | @shemeshmicha | @MichalRabi pic.twitter.com/D4abvaixpw
— כאן חדשות (@kann_news) November 5, 2024 -
ואז, בדיוק ב-1:15, זה סוף סוף קרה - יונית לוי הרשתה לעצמה להשתחרר קצת. סימנים מזהים: שיער משוך לאחור, ציטוטים מהמאה הקודמת, צירוף המילים "אסי שריב ויקי דיין" ובדיחות פרטיות עם עמית סגל. כל מי שידע את הדייטים הליליים האלה איתה יודע שמדובר באירוע אחר לגמרי, גם בהשוואה למתחרים וגם בהשוואה לעצמה. לוי סיכמה את הפרשנויות המחורטטות על סמך סקרי היציאה שלא אומרים כלום בכך ש"אנחנו פותחים בקלפי טארוט בשלב הזה", ראיינה כמיטב המסורת את נועה תשבי וישראל בכר ואפילו שוחחה עם חיים סבן, שהתראיין מבוורלי הילס אבל נראה היה כאילו הוא לכוד בניגוד לרצונו בממ"ד בפריפריה. מיותר לציין שהיא המגישה היחידה שהחזיקה מעמד לאורך כל הלילה בלי שום הפסקה.
יש ועוד יהיו שלל דרכים להתבונן בהן על הלילה הטלוויזיוני הזה. כרגע, אם תרצו, זה עדיין Too Early To Call. בארה"ב הוכיחו שלא משנה על כמה דלתות ידפקו במטה האריס בפנסילבניה (פרט הטריוויה החרוש של היממה), התנאים עדיין לא הבשילו לדבר כל כך אלמנטרי כמו נשיאה אישה. בישראל הוכיחו שטראמפ הוא לא היחיד שעשה קריירה מלפטר את האנשים שתחתיו. איכשהו כל הקונספירציות הראשוניות שהושמעו באולפנים על אפשרות לזיופים וגניבת בחירות נעלמו ברגע שההובלה הרפובליקנית נעשתה ברורה, כי מנהיג העולם החופשי החדש-ישן שקוף כמו תקרת הזכוכית שנותרה באותו גובה. ועכשיו, כשמה שנעשה כבר נעשה, אפשר להזכיר לתומכי טראמפ הבולטים בערוץ 14 ובמחוזות נוספים בתקשורת עוד שני פרטים חשובים לגביו: בקדנציה השנייה והאחרונה שלו הוא יהיה זקן מגילו של ביידן כרגע, והוא מגיע להישג הזה כשחברו הטוב ביותר כבר לא נמצא כאן. חבל שג'פרי אפשטיין לא זכה.