בשלב הזה, סביר להניח שכבר נחשפתם לסיפור המשונה של ג'יפסי רוז בלנשרד, הצעירה ששכנעה את החבר שלה לרצוח את אמה לאחר שנים ארוכות של התעללות מהסוג הביזארי ביותר. דידי, אמה, שיקרה לג'יפסי רוז לגבי הגיל שלה, המציאה לה שלל מחלות כרוניות, חייבה אותה להתנייד בכיסא גלגלים, גילחה את ראשה דרך קבע ואפילו האכילה אותה דרך צינור האכלה בבטנה. כל זאת למרות שג'יפסי רוז כלל לא הייתה חולה. כשג'יפסי רוז החלה לפענח שהחיים שלה מבוססים על שקר, היא ניסתה למרוד ולצאת לחיים עצמאיים, אבל רק שילמה על כך בעוד התעללות. ביוני 2015 התגלתה גופתה של דידי במיטתה, לאחר שנדקרה כמה וכמה פעמים על ידי ניקולס גודג'ון, בן הזוג של ג'יפסי רוז, שהייתה שותפה לתכנון הרצח וחיכתה בחדר השירותים בזמן שניקולס ביצע אותו. שניהם נמצאים כיום במאסר - היא מרצה עונש של עשר שנים והוא מאסר עולם.
הסיפור של דידי וג'יפסי רוז הוא מקרה קלאסי של המציאות עולה על כל דמיון, וזו בדיוק הבעיה עם הפשע: ג'יפסי רוז - הגרסה המתוסרטת של הסיפור נראית כל כך מופרכת, שלעתים היא מרגישה יותר כמו פארודיה מאשר שיחזור של סיפור מצמרר שאכן התרחש.
הבעיה מתחילה עם הקול וטון הדיבור של ג'ואי קינג, שמשחקת את ג'יפסי וזכתה למועמדות לאמי על תפקידה בסדרה (פטרישיה ארקט, שמגלמת את דידי, קיבלה מועמדות גם היא). אפשר להעריך את הרצון של יוצרי הסדרה להיצמד למציאות ככל הניתן, ובמציאות - ג'יפסי רוז אכן מדברת כך, בקול גבוה וילדותי. אבל האדפטציה של קינג נשמעת כל כך לא טבעית ומסיחה את הדעת, לפעמים עד כדי גיחוך. ככל שג'יפסי רוז מתבגרת בסדרה, המצב משתפר, אבל קשה להתעלם מהסחת הדעת הזאת, שנראית לא לגמרי הכרחית. אם גם ככה כל פרק נפתח בהצהרה שחלק מההתרחשויות בסדרה בידיוניות, אפשר היה לוותר על ההתעקשות לחקות בדיוק את גוון הקול של ג'יפסי רוז, כי בדיוק כך זה נראה ונשמע - כמו חיקוי, ולא היטמעות של שחקנים בתוך דמות.
אבל הקול המאולץ של קינג הוא רק סימפטום אחד. הפשע: ג'יפסי רוז עושה כמיטב יכולתה לגולל את הסיפור המרתק הזה, למרות שחומר המקור הוא כתבת תחקיר שפורסמה בבאזפיד, וג'יפסי רוז עצמה לא רק שלא שיתפה פעולה עם עשיית הסדרה - היא שקלה לתבוע את הולו והיוצרים על שימוש בשמה האמיתי ובסיפור חייה ללא רשותה. הכתיבה של הסדרה רגישה כלפי שתי הדמויות הראשיות, שברור שמצבן הנפשי מעורער, היא מבוימת היטב ושחקני המשנה עושים עבודה טובה - בעיקר אנה סופיה רוב, שמאז שלוהקה לגרסה הצעירה של קארי ברדשו לא ממש ניתנה לה הזדמנות להוכיח את עצמה.
אבל למרות כל המעלות האלה, הפשע: ג'יפסי רוז לא מצליחה להתרומם מעל המציאות של הסיפור, ובכך, גם לא מעל הדוקומנטרי אמא נרצחה לי ששודר ב-HBO ב-2017. צפייה בדוקומנטרי תאשר שאכן, כל מה שנראה משונה בסדרה של הולו הוא אכן מבוסס מציאות, אבל המציאות עצמה במקרה הזה כל כך מדהימה, שמלכתחילה לא ברור הצורך בסדרה בדיונית שמתארת את המקרה, בסך הכל שנתיים לאחר יציאת הסרט הדוקומנטרי. אם אתם לא מכירים את פרטי המקרה, מתעניינים בו וממש סובלים מצפייה בדוקו, כדאי לצפות בסדרה של הולו רק בגלל שבאמת מדובר בסיפור מרתק. אבל במקום שמונה פרקים שמספרים את האמת פחות או יותר כפי שהתרחשה, עדיף להשקיע שעה ועשרים דקות בדוקומנטרי של HBO, כדי לקבל את אפקט פיצוץ המוח המלא, כי אף תסריטאי לא היה יכול לכתוב את הסיפור הזה טוב יותר מהמציאות עצמה.