איפה: נטפליקס
כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בכל פרקי העונה
המלצת tvbee: לראות בבינג' קליל
בכל פעם שאני רואה מותחן-סוכנים-חשאיים-בין-לאומיים-פיו-פיו שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, המוח שלי נכבה. זאת לא הרגשה רעה, אחרי הכל זו הסיבה שאני צופה בכלל בטראש אקדחים שכזה, אבל במצבי המוחי הרדום אני מחליק לז'אנר לא מעט קלישאות, הנחות מוקדמות וכתיבה עצלנית. הגיבור תמיד יתאהב בבחורה שעוזרת לו, הנבל תמיד יחזיק באיזו תוכנית ענקית ומסורבלת עם אין ספור חורים והסיום לעד ישאיר פתח קטן לסרט המשך. התבניתיות הזו היא תוצאה של שחיקה משימוש יתר, ובמקרים שכאלה נותר רק דבר אחד לעשות - פארודיה.
"משטרה רפואית", שעונתה הראשונה עלתה בשבוע שעבר בנטפליקס, היא הפארודיה שז'אנר מותחני הריגול היה צריך. היא אמנם מערבבת פנימה הרבה צחוק על חשבונן של דרמות משטרה ורפואה, אבל בעיקרה היא בדיחה אחת גדולה על כל אותם גיבורים עלומי שם שמצילים את העולם מאיזה וירוס מסתורי או פצצה, ואף פעם לא זוכים לקרדיט מאנשי הממשל ששלחו אותם למשימה. ככזו, עשרת הפרקים של הסדרה מציגים עלילה חוצת ארצות של וירוס מסתורי (וגם פצצה) המתפשט ברחבי העולם, ויש רק שני אנשים שיכולים לפצח את הרס האנושות - שני רופאים, שהם גם שוטרים, או סוכנים חשאיים, או הכל ביחד. אל תשאלו שאלות מיותרות.
הפארודיה היא למעשה סדרת המשך לסדרת הרשת הפופולרית "Childrens Hospital", שרצה במשך 7 עונות במהלכן שודרגה לסדרה אמיתית ברשת אדולט סווים. בית החולים לילדים, שטכנית פשוט קרוי על שמו של אדם עם שם המשפחה צ'ילדרנס, היה קרקע פוריה עבור יוצרי הסדרה, בהובלת כתב הדיילי שואו לשעבר רוב קורדרוי ("בולרז"), ללעוג לכל הדרמות הרפואיות בהן נראה שהרופאים החתיכים דואגים יותר למי יהיה האדם הבא שהם ישכבו איתו במקום מי יהיה האדם הבא שיצילו. עם אנסמבל שחקנים קומיים נהדר, התעלמות מכל צורך נרטיבי רציף וחוש הומור אפל וביזארי, הם יצרו את אחת הסדרות המצחיקות של העשור הקודם.
עכשיו, הם מנסים לקפוץ רמה ולנסות את מזלם בז'אנר טלוויזיוני שונה עם סדרה עלילתית, מבלי לאבד את ההומור שמפרק קונספציות טלוויזיוניות. כתוצאה מכך, "משטרה רפואית" אמנם מאבדת קצת מהפרעות של סדרת האם, אבל שומרת על קצב פאנצ'ים גבוה בהרבה מרוב הקומדיות של היום, ובטח מאלה שניתן למצוא כרגע בנטפליקס. הבדיחות פחות אכזריות (למרות שכן צוחקים על ילדים גוססים, כרגיל), העלילה תופסת יותר מקום ואין ספק שאם היו מקצרים את הסדרה לסרט, היינו באמת נקרעים מצחוק בכל רגע. ועדיין, אין פרק בלי כמה בדיחות שיסחטו מכם צחוק בקול רם. זוכרים את זה? סדרה שאשכרה גורמת לכם לצחוק מול המסך גם לבדכם? עם כל הכבוד ל"גברת מייזל המופלאה", אני קצת מתגעגע ל"אקדח מת מצחוק".
אם מותחנים מלאים בעצמם מכבים לי את המוח, פארודיה טובה כמו "משטרה רפואית" דווקא מדליקה אותו בעזרת מילת שאלה פשוטה - למה? למה הם בעצם טסים לצד השני של העולם רק כדי להשיג מידע? למה הנבל מספר את כל התוכנית שלו לגיבור? ולמה כולם קמים בן רגע אחרי שקפצו מקומה שניה כאילו כלום לא כואב להם? פארודיה טובה לא משאירה אף אבן קלישאתית לא הפוכה, ובז'אנר שושואיסטי כמו סוכנים חשאיים שמצילים את העולם, יש אינספור אבנים להפוך. הז'אנר רק מרוויח מזה, ואני סוף סוף יכול להדליק חזרה את המוח, ועל הדרך, גם לצחוק לא מעט.