בני הזוג פול (ריי רומנו) ולידיה (ליסה קודרו) לא זוכים להשקיף על ההלוויה של עצמם - הם הרי עדיין בחיים - אבל כן מוצאים תחליף לא רע: לקראת מכירת ביתם שבשכונת לוס פליז הם מסתגרים באחד מהחדרים, מפעילים את מצלמות האבטחה ושומעים מה הרוכשים הפוטנציאליים והשכנים הרכלנים חושבים על הנכס בעל הבנייה הספרדית. ויריית הפתיחה הזאת של "מתבייתים" ("No Good Deed"), הקומדיה השחורה החדשה של נטפליקס, היא רק מסך עשן לסיפור הרבה יותר רחב, מורכב ומסתורי.
מלבד כוכבי "כולם אוהבים את ריימונד" ו"חברים", בהתאמה, הקאסט של "מתבייתים" מפואר עוד יותר מהשכונה שבה צולמה: לינדה קרדליני ("בשבילי אתם מתים") מתאחדת כאן עם היוצרת ליז פלדמן, ובנוסף אליה יש את לוק ווילסון ("מוארת"), טיונה פאריס ("וונדה-ויז'ן"), אבי ג'ייקובסון ("ברוד סיטי"), פופי ליו ("האקס"), דניס לירי ("הצילו") ואו. טי. פגבנליי ("סיפורה של שפחה"). כולם עלו לרגל לשמונת פרקים מרירים-מתוקים שאומנם לא מגיעים לאותם גבהים וגם לא מכוונים אליהם - אבל כן נמצאים איפשהו באזור החיוג של "הלוטוס הלבן". "מתבייתים" היא סדרת סודות בפרברים ששורה תחת רוחן של "עקרות בית נואשות" וההצלחה הקודמת של פלדמן, והבית שבו היא מתמקדת שורה תחת רוחם של אירוע טראומטי ושל הבן הבכור של המשפחה.
בלי להיכנס לעובי הקורה העלילתית, כי "מתבייתים" בונה את כל פרק הפתיחה שלה לקראת פאנץ' שדי מצדיק את ההמתנה, הקו המקשר שמלווה את הסדרה לכל אורכה הוא העבר שחוזר לרדוף את ההווה - והסודות הכי כמוסים שסופם להיחשף. סודות של זוג מהשכנים, של אישה מבעל, של אישה מאישה. אין יותר מדי תחכום בסדרות האלה, אבל גם לא אמור להיות. אלה סדרות שצופים בהן בשביל כיבוי חלקי של המוח, או בשביל הופעה כמו זו של קרדליני שמוצאת את עצמה בדראג של גבריאל סוליס, הרחק מאזור הנוחות שלה. וכן, כמובן שיש בה תעלומת מוות. אין ברירה.
אבל על אף התעוזה של קרדליני והכימיה של הצמד רומנו-קודרו, במותחן הנדל"ני של "מתבייתים" יש עוד דמות שמהווה חלק בלתי נפרד מהקאסט: הנדל"ן. הסדרה הממכרת של פלדמן עוסקת לא רק בסודות של האנשים, אלא גם בסודות של הקירות, וזו בפני עצמה סיבה לדגום אותה - כי מעט מאוד סדרות בוחרות ללכת על דברים כאלה, וכי היא די מחזירה את ההשקעה. למרות שרצוי היה ש"מתבייתים" תעסוק בהרחבה במרוץ לדירה, או תרים פרק סיום מעט פחות שמאלצי, עדיין נחמד לראות איך כל הגיבורים מגיעים לקו הסיום כשהם כבר פסיכופתים על מלא. ואיך הסדרה מוכיחה שהיא טובה הרבה יותר מהשם המתורגם העלוב שהיא קיבלה בישראל.