"אחת שיודעת" המקורית הייתה סדרה שסחפה דור שלם, אבל לא רק בגלל האופנה המרהיבה, ההצצה המפתה לחייהם של העשירים והדרמות הסקסיות של בני הנוער שבמרכזה. כן, היא הייתה מצליחה גם אם היו לה אך ורק את התכונות האלה, אבל ל"אחת שיודעת" הייתה עוד שכבה, שגרמה לכך שהיא הפכה מגילטי פלז'ר ליצירה שגם צופים בוגרים ואינטלקטואליים יותר יכלו לעמוד מאחוריה.
איך היא עשתה את זה? עם מערך מפותל ומרשים של רפרנסים ליצירות תרבותיות קאנוניות מעולם הספרות, התיאטרון והקולנוע. לפעמים הרפרנסים האלה היו ברורים ומדוברים, לפעמים הם הסתתרו מתחת לפני השטח באמצעות מבע אסתטי או רטורי וקרצו למביני עניין, והרבה מהם גם היו נרטיביים ונשזרו לכל אורך העלילה - בעיקר דרך דמותו של דן האמפרי (פן בדג'לי), טיפוסו בסולם החברתי והידרדרותו המוסרית.
אבל ל"אחת שיודעת" היה עוד נשק סודי משמעותי. אפשר לקרוא לו קומדיה, אבל אם נהיה מדויקים וכנים יותר - ראוי לקרוא לו בלייר וולדורף (לייטון מיסטר). סרינה, דן, צ'אק, נייט וג'ני היו מעניינים לא פחות, אבל באמצעות תזמון קומי מדהים, רגישות ועומק - מיסטר הפכה את בלייר לדמות שנכנסה לפנתאון הטלוויזיה. לא הייתה אף אחת כמוה, ולא תהיה אף אחת כמוה.
מכל הסיבות האלה, ל"אחת שיודעת" גרסת 2021 - שעלתה אתמול בשירות הסטרימינג HBO מקס, ולעת עתה לא זמינה בישראל - היו נעליים עצומות (ושיקיות, כמובן) להיכנס אליהן. החדשות הטובות הן שהרבה מהמאפיינים שהיו בסדרת המקור בהחלט קיימים גם בגרסה החדשה שלה. לחדשות הרעות עוד נגיע.
אם הסדרה המקורית התמקדה ביחסים המורכבים בין הבסטיז בלייר וסרינה, הפעם יש לנו צמד חדש - ג'וליאן (ג'ורדן אלכסנדר) וזויה (וויטני פיק), אחיות למחצה שאמן הלכה לעולמה. השתיים לא מספרות לאבות שלהן שהן בעצם מכירות היטב, ואפילו רקמו ביחד את המעבר של זויה ואביה מבאפלו למנהטן. מלבדן ישנו אובי, החבר של ג'וליאן שכבר מתחיל לקרוץ לכיוונה של אחותה הקטנה; מונה ולונה, החברות הטובות והזוממות של ג'וליאן (שהיא משפיענית אינסטגרם, כמובן); אודרי ואקי - שהם בלייר ונייט גרסת 2021; ומקס, שהוא לגמרי צ'אק. ברקע ישנה גם גוסיפ גירל, שהפכה מבלוג לחשבון אינסטגרם, רק שהפעם אנחנו מגלים כבר בפרק הראשון מי עומד מאחורי החשבון, ובניגוד לסדרה המקורית, אין לנו סימן שאלה אחד ענק ששומר על מתח תמידי - וזה ללא ספק פספוס.
אמנם קשה לחרוץ את גורלה של "אחת שיודעת" החדשה על סמך פרק הבכורה שלה בלבד, אבל ישנם כמה סימנים מוקדמים ומרגיעים מאוד. קודם כל, הרפרנסים הספרותיים נוכחים גם כאן. כבר בפרק הראשון, בזמן שחבורת הנערות והנערים הפופולרית יושבת לה על מדרגות המט, אודרי קוראת את הספר "Ornament and Silence" - אסופת חיבורים של קנדי פרייז'ר שמשלבת בין אמת לבדיה, עם סיפורים על נשים אמיתיות מההיסטוריה של הספרות והאמנות ומערכות היחסים המורכבות (ולעיתים הרסניות) שלהן עם גברים. זה כמובן רמז לבאות, והוא מסתתר מתחת לאף של הצופים, שיהנו גם אם לא יזהו אותו אבל יהנו הרבה יותר אם הם כן - ממש כמו ב"אחת שיודעת" של 2007. רפרנס בוטה יותר הוא השמות האמצעיים של ג'וליאן וזויה, שג'וליאן אפילו מתייחסת אליהן בתור הרמז שהשאירה להן אמן המנוחה, כדי להגיד להן שהיא רוצה שיהיו ביחד. שמה האמצעי של ג'וליאן הוא אליזבת ושמה האמצעי של זויה הוא ג'יין - ממש כמו האחיות בנט ב"גאווה ודעה קדומה".
מלבד הרפרנסים המענגים האלה, גם האופנה של "אחת שיודעת" חוזרת במלוא הזוהר שלה. אריק דיימן הוא שוב מעצב התלבושות, ומצליח לשלב בין השמות והפריטים הכי עדכניים בעולם האופנה ליכולת לספר סיפור שלם דרך בגדים, ולהגדיר דרכם זהויות, עמדות ומערכות יחסים.
למרות כל הסימנים החיוביים האלה, ל"אחת שיודעת" החדשה, לפחות על פי הפרק הראשון, יש גם כמה חסרונות משמעותיים. הראשון הוא, כאמור, העובדה שאנחנו כבר יודעים מראש מי עומד מאחורי חשבון האינסטגרם של גוסיפ גירל. החיסרון השני הוא מאמץ יתר לקרוץ לסדרה המקורית. מילא הניים דרופינג של הדמויות והעיסוק בבלוג של גוסיפ גירל, אלה עוד איכשהו מסתדרים עם עלילת הפרק הראשון. אבל מה שצורם במיוחד הוא השכפול הכמעט-מדויק של הקשר בין בלייר וצ'אק דרך הדמויות של אודרי ומקס, שאפילו קצת דומים להם פיזית. אמנם יש כאן טוויסט סקסי בצורת משולש רומנטי נזיל מינית, אבל כרגע הדמיון בולט מדי, ומגיע לנו סיפור שונה.
החיסרון השלישי, והגדול ביותר, הוא ש"אחת שיודעת" החדשה לא מצחיקה. בכלל. גם הסדרה המקורית לא בדיוק נחשבת לקומדיה, אבל עם השנינות של בלייר, הקומדיה הפיזית של דורותה ואפילו הסחיות המביכה של רופוס, היה בה אלמנט קליל ואדג'י שהפך את כל העניין לכיפי במיוחד. הפעם, אפילו קולה של קריסטן בל (שחוזרת לקריין את גוסיפ גירל) לא נשמע שובב ופלרטטני כמו בפעם הראשונה. יכול להיות שזה בגלל שישנם דברים שקשה לשחזר, אבל בהחלט יכול להיות שזה בגלל שהגרסה החדשה לוקחת את עצמה מעט יותר ברצינות, ואפשר רק לקוות שהיא עוד תשתחרר, כי נכון לעכשיו - העדר הבדיחות, הקריצות והאנרגיה השובבה הם סיבה מספיקה לוותר עליה.