אם אתם מחסידיו של הריאליטי המהביל "חם, לוהט, רותח!" ככל הנראה כבר בלעתם בשקיקה את עונתו השנייה שעלתה למסך ביוני האחרון. נטפליקס כבר הבטיחה מראש שכל הכיף ימשיך גם לעונה שלישית, אבל עד להגעתה של זו לענקית הסטרימינג - אפציר בכם: בבקשה, אבל בבקשה, אל תדלגו על הגרסה הברזילאית לתוכנית. אתם עוד תודו לי.
אגיד זאת מאוד בזהירות (בכל זאת, אני לא רוצה לעצבן את אוהדי הארי ופרנצ'סקה) - אבל יש מצב ש"חם, לוהט, רותח!" גרסת ברזיל היא העונה המוצלחת ביותר של התוכנית עד כה. חשוב להגיד: השפה הפורטוגזית אמנם מהווה מכשול מסוים בדרך ללחיצה על השלט, עבור אנשים מסוימים אפילו דיל ברייקר (גם אני הייתי משוכנעת שאוותר עליה), אבל חצי שעה לתוך הפרק הראשון מסדרת את העניין הזה לחלוטין: מהר מאוד מתברר שהשפה הזרה ממש לא הופכת את הצפייה לטרחה.
מה הופך את העונה הזו לכל כך טובה וראויה? ראשית כל, הליהוקים. נראה שמפיקי "חם, לוהט, רותח!" עשו שיעורי בית והבינו שפשוט אי אפשר להביא אנשים שכל תרומתם לתוכנית ריאליטי היא כמה טוב הם נראים בבגד ים (כן, קיילה מהעונה השנייה, אני מדברת עלייך). נכון, גם בעונה הזו אפשר לזהות מהר מאוד את הקורבן השקט של הדרמה קווינז, או במילים אחרות - האדם המסכן שזוכה ל-0.7 שניות זמן מסך במצטבר בכל פרק. כמו ניקול מהעונה הראשונה (שלא הייתה מספיק מרשעת) או קיילה הנ"ל מהעונה השנייה (שלא הייתה מספיק מעניינת), כך קרה גם לגבריאלה המתוקה מהעונה הברזילאית. אבל במקרה של העונה הנוכחית, המשתתפים האחרים בקאסט לגמרי מפצים על המחדל.
כמה מהטיפוסים המעניינים (והמקועקעים) שמובילים את העונה: ברנדה, ג'ינג'ית ביסקסואלית תוססת והרפתקנית; בן זוגה והנבל של העונה, מתאוס; דאבי, פלייר שרירי ומסוקס שמתגלה כדובון אכפת לי עדין נפש; וכמובן, הקראש הפרטי שלי, לאנדרו הביישן - הוא ליאם פיין בגרסתו הברזילאית, הוא האיש שהוכיח לראשונה ששפם צרפתי זה יפה, הוא אדם שיכול לומר "זכיתי במיליון דולר" ועדיין להישמע כמו גדול האומללים. באמת שאי אפשר שלא להתאהב. לא אספר הרבה, רק אגיד שבאמצע העונה מגיעה לוילה גם מלכה פמיניסטית. ולמעשה, אפילו לאנה מרשה לעצמה להביע קצת יותר חום. מה צריך יותר מזה?
כל זה עוד לפני שדיברנו על הדרמות. ויש הרבה מהן: אם חשבתם ש"חם, לוהט, רותח!" לא יכולה להפתיע אתכם יותר, כדאי מאוד שתחשבו שוב. בעונתה הראשונה של התוכנית המשתתפים היו זהירים באופן יחסי והשתדלו ככל האפשר לשמור על החוקים של לאנה. בעונתה השנייה, המתמודדים הרשו לעצמם לפרוק כל עול (שאוט אאוט לפיטר). ובכן, המשתתפים בעונה הברזילאית מוכיחים שעוד לא ראינו כלום. הרבה פחות מעצורים, הרבה יותר הורמונים, והחבורה מוצאת את עצמה בין השאר בסוג-של-מסיבת-מין בבריכה שיצאה מכלל שליטה. כן, מה שקראתם. מלבד מין שערורייתי ומזמוזים עד אין סוף (באמת), העונה הזו מספקת את כל מה שאנחנו אוהבים ב"חם, לוהט, רותח!": משולש אהבה מתוסבך שמקבל תפנית בכל פרק ופרק, גברים שמרשים לעצמם סוף סוף לבכות ולהשתפך, וביטויים קלאסיים ומענגים של טעות הייחוס הבסיסית.
כמה אלמנטים נוספים הופכים את העונה הברזילאית למהודקת ומדויקת יותר מקודמותיה. לראשונה, אנחנו זוכים לראות את המתמודדים מבשלים (באמת שעד כה אפשר היה לחשוב שהם לא אוכלים בתקופת השהות בוילה); הריבים הסוערים בין בני הבית, יחד עם הדגש הקל מאוד שמושם על נושאים שאינם סקס ומערכות יחסים (מחזור, חברויות, משפחה), מקרבים את העונה לפורמט של "האח הגדול" (במובן הטוב); ואולי הדבר המהותי ביותר: בעוד בעונות הקודמות הסדנאות היו החלק המבאס של הפרק, או במילים אחרות - כמה דקות קרינג'יות שאי אפשר שלא לחכות לסיומן, בעונה הנוכחית הסדנאות הצליחו לחלץ את עצמן מהבור: הן מסתמכות פחות על מתודות טיפשיות ויותר על שאלות אמיתיות בנושאי מין ומיניות.
לצד ההשתפרות הניכרת, הפורמט של "חם, לוהט, רותח!" עדיין בוסרי ולא מושלם. חלה התקדמות מרשימה מהאקראיות המרגיזה של החלטות ההפקה בעונה הראשונה, אבל נראה שעדיין יש כמה חוקים שזקוקים לשיוף: "הכניסה השנייה" של המתמודדים עדיין נראית תלושה ולא מתווכת דיה לקהל הצופים. ומישהו צריך להגיד את זה - הגיע הזמן להחליט אם בתוכנית הזו יש מתמודד אחד שזוכה בפרס או שהכסף תמיד יחולק בין כולם. אי אפשר פעם ככה פעם ככה. ריאליטי מוצלח צריך להיות מאורגן וכזה שכל צעד בו מתורץ לחלוטין, ונראה ש"חם, לוהט, רותח!" טרם סיימה את התהליך.
אבל אחרי הכל, אי אפשר שלא לאהוב את "חם, לוהט, רותח!" ואת גרסתו הברזילאית בפרט. בואו, אף חובב טראש לא יגיד לא לריאליטי הכי מחרמן של התקופה, כזה שיכול להביא דוש מן המניין למרר בבכי מדי יום ולכנות את חברתו-מזה-4-ימים "אהבת חיי". בימים חמים ורוויי קורונה כמו אלה, אין מנוס מלרבוץ על הספה, לפצוח בבינג' ולמצוא נחמה במעלליהם של הרווקים המיוחמים והמיוסרים בוילה.