לא צריך להיות מומחים ליחסי ציבור הוליוודיים כדי לדמיין את השיחה שבה נהגה הרעיון המשונה להפוך את חייו המשפחתיים של אלק בולדווין לתוכנית ריאליטי, ממש לפני שהיה אמור לעמוד למשפט בעקבות אסון הירי בשוגג על סט צילומי הסרט "ראסט" ב-2021 שהרג את הצלמת הלינה האצ'ינס. לבולדווין תמיד הייתה תדמית בעייתית כאדם חמום מוח, והתקרית הזכורה ביותר שעיצבה את הנרטיב הזה התרחשה כשהודעה קולית שהשאיר לבתו מנישואיו הקודמים דלפה לתקשורת. בהודעה בולדווין צרח על בתו, שהייתה אז בת 11, ואף קרא לה "חזירה". הקריירה שלו שרדה את הסקנדל הזה, אבל הירי על הסט, גם אם ברור שלא היה מכוון, כנראה הרס את הקריירה שלו ברמה שנדרש מהלך קיצוני לשיפוץ התדמית. כלומר: ריאליטי משפחתי.

בהתאם לנסיבות הקיצוניות, "הבולדווינים" ("The Baldwins") - שזמינה בספריית דיסקברי+ למנויי yes - היא אחת מסדרות הריאליטי הכי כאוטיות שנראו על המסך. רגע אחד בולדווין ובת זוגו הילריה מדברים על המוות הטרגי של האצ'ינס והצער העמוק על האובדן שלה (יש אפילו סרטון מצמרר מהרגע שבו נודע לבולדווין שהיא לא שרדה את הירי), ורגע לאחר מכן הם מנסים להשתלט על קרקס הילדים הביתי. אה, כן, לבולדווינים יש שבעה ילדים, ואלק טורח לציין את זה בכל סצינה - למרות שלמעשה, יש לו שמונה ילדים.

התביעה נגד בולדווין כבר הספיקה להתבטל, אבל בפרק הפותח של "הבולדווינים" המשפחה יוצאת לבלות בבית שלהם בהמפטונס כשבועיים לפני שהשחקן צריך להתייצב למשפט בניו מקסיקו, ועדיין לא יודע אם הוא עומד להיכנס לבית הסוהר. הוא בדיכאון, ה-OCD שלו מחמיר בעקבות הטראומה ולמרות שניכר הניסיון לצייר אותו בסדרה כאיש משפחה רגיש ואוהב, הצד האגרסיבי שלו יוצא לא פעם במהלך הפרק הראשון - כלפי הילריה.

היא, מצדה, לא מתרגשת, ובאופן כללי מנהלת את הכל ביד רמה - החל מהלוגיסטיקה המשפחתית ועד לדף מסרי יחסי הציבור שצריך לעשות עליהם וי במהלך הפרק. להילריה יש תשובה לכל הביקורות: היא מודה שפער הגילים בינה לאלק (26 שנים) כן משנה, אבל היא יודעת "לפגוש אותו איפה שהוא", כלומר בשלב הרוטן של חייו. היא גם עונה למי שטוענים שהיא מזייפת את המבטא הספרדי שלה, וממסגרת את עצמה כמי שגדלה בבית דו-לשוני. אבל הילריה, שנולדה בכלל בשם הילרי, היא לא ממוצא דובר ספרדי בשום צורה - אלא פשוט בילתה הרבה זמן עם המשפחה שלה בספרד. הילריה היא טפלון אנושי, וניכר שבניגוד לבן זוגה, יש לה בדיוק את סוג האישיות והחוסן הנפשי שנדרש כדי להיות כוכבת ריאליטי ולהישאר שפויה. 

אם הבלילה הזאת נשמעת לא קוהרנטית, זה נכון. "הבולדווינים" היא מפלצת פרנקנשטיין, שהאלמנטים השונים שלה לא מתערבבים היטב. יכול להיות שסדרת דוקו קצרה שמלווה את בולדווין לאורך הימים שלפני המשפט הייתה עובדת הרבה יותר טוב - גם כשיפוץ תדמיתי ציני וגם כטלוויזיה מעניינת. כי כש"הבולדווינים" פונה לצד היותר קליל שלה ומתנהגת כמו ריאליטי משפחתית, היא פשוט משעממת. הילדים של הילריה ואלק נראים חמודים, אבל במקום לתת לקהל להכיר אותם באופן אורגני, חלק ניכר מהפרק הראשון מציג את אלק והילריה יושבים על ספה ומונים את תכונות האופי של הילדים שלהם לפי סדר הגילים, מה שמרגיש כמו מפגש שלא נגמר עם הקולגה ההוא שלא מפסיק להראות לכם תמונות של הילדים שלו. קו עלילה משמעותי אחר בפרק הראשון מלווה את הילריה בתהליך המרתק של תכנון חלוקת הילדים וחיות המחמד בין המכוניות בדרך להמפטונס.

אז עם מה נשארנו? סדרה שחצי ממנה עוסק בשחקן פוסט טראומטי שזועף, רוטן ומנקה את הבתים שלו באובססיביות בזמן שהוא מנסה לעכל את הדבר הכי נורא שהוא עשה אי פעם, והחצי השני עוקב אחר סופר-אמא שמנסה להחזיק משק בית תוסס, אבל לא ברמה שמצדיקה ריאליטי. חצי קרינג' מדכא, חצי קרינג' מרדים. תחליטו בעצמכם מה שווה לכם הפורמולה הזאת.