בעיצומה של מלחמה שלא חסרים רגעים שאי אפשר לשכוח בה, מותם של אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה הייתה אירוע ברמת ה"לזכור איפה היית כשזה קרה". הריגתם בשוגג של שלושת החטופים שהצליחו להימלט הייתה תחנה מכוננת באופן שבו שינתה את השיח על המערכה ועל היעדר העסקה - והיא העצימה שני סמלים משפחתיים, שחולקים גורל וכנראה שגם דעות אבל עדיין בחרו בנתיבים מנוגדים: יונתן אח של אלון, ואיריס אמא של יותם.
7 באוקטובר, שנה אחרי: 59 המלצות צפייה
"אלון, אח שלי גיבור", סרטו התיעודי של עמרי קורן שהופק על ידי בית הספר סם שפיגל ועלה לרגל ציון השנה ל-7 באוקטובר ב-yes דוקו, מלווה את יונתן שמריז במלחמה להחזיר את אחיו הביתה, בהבנה שהוא כבר לא יחזור - וגם בהחלטה שהמאבק שלו לא יעצור שם. בעוד שאיריס חיים הייתה שגרירת השיח המפייס אחרי הטרגדיה האיומה, שמריז בחר בזכותו המלאה בדרך ההפוכה: בחודשים מאז האסון הוא מוביל פלג אחר, לוחמני יותר, זה שמזוהה עם משפחות כמו קלדרון וצנגאוקר. איך נאמר, לא בדיוק דמות שהיא קונצנזוס. ואיך נאמר, מי בכלל היה רוצה שהנסיבות שבלית ברירה הולידו דמויות כאלה יהיו קונצנזוס.
העלייה של "אלון, אח שלי גיבור", מגיעה ערב קיום טקס הזיכרון של ארגון "קומו" בתל אביב - שיונתן שמריז הוא אחד היוזמים הבולטים שלו. זו בפני עצמה הוכחה לעד כמה דמותו המורכבת לא משפיעה במאומה על השפעתו: שמריז ייזכר לנצח כמי שהיה שותף לאירוע גדול מאוד, כזה שעוד מוקדם לעכל את הממדים שלו. ולכן, בדיוק כשם שאין טעם לחפש בסרט הקצר הזה איזשהם שחזורים או חומרים שמעבר, כך אין טעם לתת לחילוקי דעות כאלה או אחרים להשפיע על סרט כל כך קשה. כי בזכות אמא שבוחרת בכלל בהומור שחור, ובזכות אחים גיבורים לא פחות, "אלון, אח שלי גיבור" הוא סיפור שובר לב של משפחה שהייתה כפסע מסוף טוב. במקומו היא קיבלה את "הצילו 3 חטופים", מצירופי המילים האכזריים של המלחמה הזאת.