איפה: נטפליקס
החלטת tvbee: לשים ברקע וללכת לנקות את הבית
נטלי (רבל וילסון) היא בחורה מודרנית שחיה בעולם האמיתי. אנחנו יודעים שהיא חיה בעולם האמיתי כי הדירה שלה מעאפנה, יש לה כלב לא מאולף, ומתייחסים אליה חרא בעבודתה, במשרד האדריכלים. בעצם, לא בדיוק - יש לה כמה חברים במשרד, בהם ג'וש (אדם דווין) טוב הלב ו-וויטני, ששונאת לעבוד ובמקום זאת מכלה את ימיה בצפיה בקומדיות רומנטיות. אבל אל תדברו עם נטלי על קומדיות רומנטיות - לא ולא. היא שונאת אותן בדם בגלל הציפיות הלא מציאותיות שהן מטפחות בקרב נשים, ובגלל התבניתיות השטחית והמיופייפת שהן מציעות לצופיהן. היא מעדיפה פי כמה להמשיך בחייה רוויי הסבל (אפילו השיער שלה לא תמיד מסתדר. אוף, כמה קשה להיות אישה מודרנית בעולם האמיתי), ולספוג עלבונות מצדו של הלקוח החדש במשרד - בלייק החתיך והמליין, שהוא גם טיפ-טיפה מיזוגן (ליאם המסוורת').
עד שיום אחד...
אם ראיתם את הטריילר לכמה רומנטי, הקומדיה הקומנטית שבעצם איננה קומדיה רומנטית מבית נטפליקס, אתם יודעים בדיוק מה יקרה. נטלי נשדדת ברכבת התחתית, ובמהלך השוד נתקעת בעמוד ומתרסקת על הקרקע. כשהיא מתעוררת, היא מוצאת את עצמה בקומדיה רומנטית. אוי לא, אבל זה מה שהיא הכי שונאת! האוויר נקי לה מדי, ניו יורק יפה מדי בעיניה הבגדים שלה יפים מדי והשיער שלה תמיד מסתדר, וויטני הופכת מחברתה הטובה לאויבתה המושבעת במשרד (כי כל אנדי מ"השטן לובשת פראדה" צריכה אמילי כנגדה), והכי חמור - היא לא מצליחה לשכב עם בלייק, שבתרחיש הסרט הרומנטי התאהב בה עד מעל לראש, כיוון שאף פעם אין סקס בקומדיות רומנטיות. איזו תסבוכת! כדי להיחלץ מהזיית הביעותים הזו (ועוד לא אמרנו כלום על דיתרה המשודרגת, או על העובדה שהשכן הגיי שלה הפך לסייד-קיק הומו שכולו סטריאוטיפ אחד גדול), היא יודעת מה עלה לעשות: להתאהב. או להפריד בין בני זוג. או ללמוד איזהשהו לקח, רצוי בדרך לשדה התעופה כי יש לה מטוס לעכב.
כמה רומנטי הוא פרודיה על קומדיה רומנטית, אבל כזו שקורצת חזק כל כך, עד שלא ברור אם מדובר עדיין בקריצה או בטיק טוּרטי. נטלי מודעת לכך שנקלעה למציאות מקבילה שחוקי הפיזיקה וההיגיון לא לגמרי חלים בה, אבל האנשים שאיתה - לא. כלומר, לא תמיד. חלקם כן, והמודעות שלהם באה ונעלמת לאורך הסרט. במקביל, חוקי הקומדיה הרומנטית זולגים - באופן שנראה מקרי ואקראי לחלוטין - אל תוך המציאות הרגילה בסרט, מה שהופך את הצפייה בקומדיה לחוויה די מבלבלת. כל מי שעיניים מתפקדות בראשו יבין כבר מהרגע הראשון שנטלי "מיועדת" לג'וש, גם אם היא עצמה - שעל פניו, הכי מודעת לקלישאות שמאפיינות את עלילותיהן של קומדיות רומנטיות - לא.
ומעל לכל, כמה רומנטי הוא לא סרט מעניין במיוחד. הוא נראה ומתנהג כמו פרק ספיישל בסיטקום, אבל כזה שנכתב כי לתסריטאים לא היה כוח לכתוב פרק רגיל שמקדם את העלילה. במקום זאת, הוא חותר לקראת תובנה - נטלי לא באמת מתאהבת בבלייק (הוא הרי חתיך ושטחי מדי בשבילה - במציאות כמו בסרט שהיא נסחפת אליו), והמאבק שלה בוויטני איננו מאבק אמיתי. עלילת המשנה, במסגרתה ג'וש מתארס לדוגמנית יפהפייה (פריאנקה צ'ופרה, בהופעה קומית משוכללת באופן מפתיע) אחרי שתי דקות של היכרות, גם היא נטולת כל משקל. נטלי הרי ממשיכה להגיד לצופים כמה העלילה שהיא כלואה בה שחוקה ותבניתית, אז איפה המלכוד? איפה הסיכון הבסיסי שאמור לעניין אותנו, כצופים?
וניכר שגם יוצרי כמה רומנטי לא התעניינו יותר מדי בעלילה או במסע הרגשי של הגיבורה, והחליטו להתמקד במקום זאת בגאגים. נטלי נתקלת שוב ושוב בדמויות, מקומות ומקרים שיכולים לקרות רק בקומדיה רומנטית (נציין לשבח את הבדיחה במסגרתה בלייק כותב לה את מספר הטלפון שלו על עלי כותרת ואז מפזר אותם באוויר) - ומגיבה אליהם בעצבים. השנאה שלה מונוטונית והתגובה שלה כמעט ולא משתנה, אבל הבדיחות קורות שוב ושוב, ושוב ושוב. למען השם, הסרט הזה נמשך פחות מ-90 דקות, ויש בו שני נאמברים מוזיקליים. זו לא מחווה מלאת כבוד, זה ניסיון למשוך זמן.
ולמרות כל אלה, כמה רומנטי הוא גם סרט חמוד. הוא סרט שטחי ולא מפתיע, אבל גם מאוד אפקטיבי. הוא משהו שלגמרי אפשר לראות - גם אם לא חובה. לשחקנים בו, למעט ליאם המסוורת' שבאמת מתבזבז פה על כלום ושום דבר, יש כימיה טובה אחד עם השני, ונראה שרובם נהנים להשתטות. הוא ומעוצב היטב, ובלבו הוא שמאלצי ונאיבי - בדיוק כמו הסרטים שהוא לועג להם. זה לא סרט לפנתיאון, אבל אם אתם צריכים רעש רקע לנקיונות של שישי, מדובר במציאה לא רעה בכלל.