השנה היא 2017, וממש רגע לפני 2018 נטפליקס משחררת לאוויר במכה את ששת פרקי העונה הרביעית של הסדרה המדוברת "מראה שחורה". הרבה מאיתנו שמחים להיפרד משנת 2017, אבל אחרי בינג' על העונה הזאת, תחושת השמחה הולכת ודועכת לכלל עגמומיות קיומית. כי זה מה שהיוצרים של "מראה שחורה" אוהבים לעשות: לקחת אותנו לטיול קטן בעתיד הקרוב מאד, זה שנמצא מאחורי הסיבוב הבא של ההיסטוריה. והטיול הזה כמעט תמיד מדכא.
זו בהחלט שאלה לגיטימית: למה בעצם העתיד שלנו חייב להיות עגום כל כך? למה לצאת מנקודת הנחה שכל הטכנולוגיה והקידמה רק ידחפו את המין האנושי אל תהומות ההרס העצמי? אייזק אסימוב, מחלוצי המדע הבדיוני, אהב לדבר על "תסביך פרנקשטיין" - חרדה אנושית לא רציונלית מפני התקדמות מדעית וטכנולוגית. גם יוצר "מראה שחורה", צ'ארלי ברוקר, מעדיף לטעון שפרקי הסדרה אינם עוסקים בחרדה מפני מכונות שפונות נגד המין האנושי, סטייל סרטי "שליחות קטלנית". תסביך הפרנקנשטיין של הסדרה לא מופנה כלפי הקידמה הטכנולוגית כשלעצמה - אלא אל השימוש שיעשה בה המין האנושי.
ובאמת אי אפשר להכחיש את כמה שהמין האנושי צלל אל תוך המראות השחורות, רק תחשבו על כל הדברים הרעים שרשת האינטרנט החדירה לחיים שלנו: התעללויות וירטואליות, טרפת לייקים, חדשות מזויפות, אובדן פרטיות, התמכרויות וירטואליות למשחקים, לפורנו, להימורים. בגדול, אלה הנושאים ש"מראה שחורה" עוסקת בהם. במיטבה - היא מאתגרת את המוח ומעלה שאלות די מטרידות על הבחירות של הדור הנוכחי. במירעה - מדובר בסדרה שנוטה לאכזריות מיותרת ולפסימיות מדכאת.
מה שכן, המעבר שנעשה לפני העונה השלישית אל זרועותיה האוהבות והמרופדות בתקציבים של נטפליקס בהחלט שדרג את העיצוב של הפרקים. מכיוון שכל פרק מכניס אותנו לתוך סיפור חדש לחלוטין ועולם חדש לגמרי יש משמעות לטוטאליות של החזון הוויזואלי. לכך יש להוסיף במאים נהדרים ושחקנים מופלאים שנותנים עבודה ברמה שקשה להתחרות בה. כשיש כשלים במערכת של "מראה שחורה" הם מתרחשים ברמת התסריט, שלא תמיד מצליח להתעלות לרמה של חזון בדיוני עמוק ומעורר מחשבה.
העונה הרביעית נותנת פייט ראוי לעונות שקדמו לה, ומציגה שישה פרקים שאף אחד מהם לא משעמם או מטופש. בקטע חדשני לחלוטין, יש אפילו שני פרקים אופטימיים (!), שמצטרפים אל הפרק האהוב מהעונה השלישית, 'סן ג'וניפרו', שהרשה לנו להאמין לרגע שיש גם דברים טובים במין האנושי. נעים לפגוש בסדרה המדכאת הזו כוח נשי, שיתופי פעולה מעצימים ואפילו קצת רומנטיקה.
אם מסקרן אתכם מה אתם הולכים לראות, לפניכם סקירה קצרה, ללא ספוילרים, של הקונספט בכל פרק בעונה:
USS Callister 0401
הפרק הארוך מכולם זכה מיד לאהדת המבקרים. באופן מאד לא טיפוסי הפרק גדוש ברגעים מצחיקים ובדמויות שקל לחבב. אנחנו מלווים גאון אינטרנט מבודד חברתית עמוק לתוך התמכרות הגיימינג שלו, ומחליפים דמויות אהודות ונקודות מבט לאורך פרק קצבי ומעוצב להפליא. מה שבטוח - מדובר בפרק חובה לאוהבי הסדרה "מסע בין כוכבים", וכמובן הופעת אורח מצוינת של אהרון פול לחובבי "שובר שורות".
Arkangel 0402
פרק מצוין שביימה ג'ודי פוסטר האגדית, שמתמקד בהורי ההליקופטר שמרחפים מעל ילדיהם ומסרבים לאפשר להם לפתח כישורי חיים סבירים. ייתכן שהפרק ידבר פחות אל מי שלא מפזז על משעולי ההורות, אבל הורים לילדים קטנים יזהו בקלות את האמא ההיא שרוצה לדעת הכל על - ולהחליט הכל בשביל - הילדים המסכנים שלה.
לתלות את הדי-ג'יי 0403
אם החלטתם לראות רק פרק אחד בעונה הרביעית לכו על הפרק הזה, שמגולל סיפור אהבה מתוק בעולם מוזר ומתוכנת (עם אי אילו רמזים דיסטופיים מטרידים). נכון, יש רגעים מטופשים והרעיון המרכזי אולי נלעס קצת בפרקים קודמים. אבל אם ניחנתם בנשמה חיובית מדובר בפרק שישאיר אתכם עם חיוך - מצרך נדיר מאד בעולם של "מראה שחורה".
קרוקודיל 0404
בשנים האחרונות התוודענו לעולם האפור והאלים של מותחנים בנופים נורדיים קפואים ואכזריים. הפרק הזה זכה לביקורות מעולות על העיצוב ועל המשחק הנפלא של שתי השחקניות הראשיות. מצד שני, התסריט נקטל על העדר אמינות ומסר מעורפל. בסך הכל פרק קלאסי של 'מראה שחורה' בקטע של דיכאון קיומי ואכזריות קוסמית.
מטאלהד 0405
עוד פרק שישאיר אתכם מיואשים ועל סף חיתוך ורידים. מדובר בפרק קצר ומהודק עד עצירת נשימה. נופים אפוקליפטיים בשחור לבן, אימה, בדידות מבעיתה והרבה שאלות על איך, למה ומדוע אנחנו רואים סדרה מדכאת כל כך.
מוזיאון שחור 0406
נערה יפה וצעירה נכנסת למוזיאון מבודד באמצע שום מקום שמנוהל על ידי גבר תימהוני בגיל העמידה. נשמע מוכר? אז זהו, שלא. הפרק הזה מתמקד בכל סוגי הפשעים שאפשר לחשוב עליהם: בכוונה תחילה, בטעות, מתוך אכזריות, מתוך מצוקה, מתוך תאוות בצע וגם בגלל נקמה.
tvbee בפייסבוק