בשנת 1986, 35 שנה לפני שתעמוד במרכזה של "הדרך למטה" ("The Way Down"), סדרת הדוקו החדשה של שירות הסטרימינג HBO מקס, הדיאטנית גוון שמבלין השיקה את תוכנית The Weigh Down. על פניו, עוד הונאת דיאטות אייטיזית. אבל לשמבלין היה משהו שלאחרות אין: אמונה דתית עמוקה, אם כי חריגה. בתפיסה שלה, לא צריך לספור קלוריות או להתאמן, אלא פשוט לפצל את התשוקה לשני אפיקים. כשרעבים, אוכלים את מה שצריך (עם דגש על "צריך"). כששבעים, מתפללים.
מההיבט התזונתי, שמבלין לא המציאה שום גלגל. כבר אז מדובר היה בשיטה ידועה, אבל היא ניכסה אותה לעצמה - ולאלוהים, כמובן. התנועה שלה החלה לצבור תאוצה, היא הפכה לאורחת בכמה אולפנים מכובדים (בהם זה של לארי קינג), וכשמישהו שאל אותה על מה היא מבססת את הדיאטה שלה, הייתה לה דוגמה מוכנה: השואה. הספרים של שמבלין מכרו מיליוני עותקים, כשעיקר ההצלחה שלה מגיעה בעיקר מקהילות דתיות, ובשנת 1999 היא ובעלה דאז החליטו שהגיעה העת להקים כנסייה חדשה, בצלמם ובדמותם.
"אחוות השארית", ה-Remnant Fellowship, נוסדה בקהילת ברנטווד האמידה שבטנסי, לא רחוק ממקום לידתה של שמבלין בממפיס. כולם נראים כמו כולם, ואין להם שום סיבה לצאת החוצה - כי כבר יש להם הכל בפנים. הכנסייה של שמבלין הייתה חריגה בנוף, ולא רק בגלל שבראשה עומדת אישה: היא ביטלה את תפיסת השילוש הקדוש, שילבה בתוכה מרכיבים מאותה תורת דיאטות, ונתפסה על ידי רבים ככת. אחד המרואיינים בסדרה, מומחה בתחום, מסביר שההבדל הוא שבעוד שבקהילות דתיות אחרות הקבוצה קיימת כדי לשרת את הצרכים של האחר, כאן העוקבים קיימים כדי לשרת את הצרכים של הקבוצה. הסיפור ממשיך ומסתבך, כולל משפחות שמנתקות קשר עם יקיריהן וילד אחד שאולי נרצח, ובשנת 2018 שמבלין נישאת לשחקן העבר ג'ו לארה, שמתחיל להוביל את הכנסייה ביחד איתה.
ואז, כשהסדרה אודות הכת כמעט מוכנה, שניהם נהרגים בהתרסקות מטוס.
מרבית הסיקור אודות התרסקות המטוס הקל בחודש מאי האחרון - שגבתה את חייהם של שבעת יושביו - הגיע דווקא בגלל לארה. הוא גילם בעבר את דמותו של טרזן בסדרה ובסרט, ומאז התקשה למצוא תפקידים בעלי ערך או להזניק את קריירת המוזיקה שלו. אבל מה לגבי הסדרה?
דוקו-פשע בשידור חי
בשיחה עם הניו יורק טיימס מחודש יולי האחרון, הבמאית מרינה זנוביץ' - שכבר סקרה דמויות כמו רומן פולנסקי, לאנס ארמסטרונג ורובין וויליאמס - הודתה שהסיכוי ששמבלין תתראיין אליה גם ככה היה נמוך עד לא קיים. פרקי הסדרה, שמורכבים בעיקר מראיונות עם אנשים שיצאו מהכת ובני משפחה של אלה שעוד בפנים, מסתמכים לא פעם על עדות מצולמת של המנהיגה, שנמסרה במסגרת חקירת מקרה מוות של ילד בקהילה (בעקבות החשד שתורתה של שמבלין היוותה חלק בכך). כך, זנוביץ' לא איבדה שום מרואיין, ולמעשה דווקא הרוויחה כמה: מאז ההתרסקות היא ושותפיה גילו עוד ועוד אנשים שפתאום היו מעוניינים להתראיין, בהם קרוביהם של חברי הקהילה האחרים שנספו בתאונה.
כל זה, יש לציין, קורה כשהדדליין נמצא מעבר לפינה. "הדרך למטה" תוכננה להזניק את עונת הסתיו של HBO מקס - שירות סטרימינג שלמרות כל התוכן המצוין שלו, עוד לא זמין בישראל. הפתרון, באופן חריג יחסית לז'אנר, היה להפיץ בסוף חודש ספטמבר רק שלושה מתוך ארבעת הפרקים שתוכננו במקור. בתמורה, בתחילת 2022 יופץ החלק השני של הסדרה, שיכלול שני פרקים, והזמן הזה יאפשר לזנוביץ' והיתר לעבד את כל החומר החדש שהגיע אליהם בהתראה קצרה.
ואיך הסדרה? העובדה שנדרשו עד כה כמה מאות מילים, רק בשביל לתאר מה קורה בה, מדברת בעד עצמה. דיאטות, דת, מרצ'נדייז, אירועי ענק, שושלות משפחתיות, אלימות והיסטוריה: ב"הדרך למטה" יש כל כך הרבה תוכן, שקל ללכת לאיבוד. הסיפור שלה הוא סופר-קיצוני ואולטרה-אמריקאי, אבל הוא מובא למסך בצורה ברורה, צבעונית וקלה (יחסית) לעיכול. ברור שהסודות שמסתתרים בברנטווד, שם הכנסייה נידתה לכאורה אנשים שהמשקל שלהם לא תאם לדרך שלה, עוד לא נחשפו במלואם - וברור שעכשיו, כשהכת מובלת על ידי בתה של שמבלין, הסקרנות רק תלך ותגבר. לא כל יום אנחנו מקבלים דוקו-פשע שמועבר בשידור כמעט חי, וזו בפני עצמה סיבה מספקת לצפייה ב"הדרך למטה".