בכורת העונה השלישית, החדשה ואם אין ספין-אוף בדרך אז גם האחרונה של "המפקדת" מציגה ציטוט מוכר: "לא באתי לכאן לעשות חברים". נועה (אלונה סער) אמרה את המנטרה הזאת עוד בעונה הראשונה של הדרמה הקומית והצבאית המצליחה-בצדק מבית כאן 11, כשהמפקדת של "המפקדת" באמת הייתה מפקדת. עכשיו, כחלק מהשלכות סיום העונה הקודמת, היא בכלל א. אספקה ובעיקר אישיות מוחרמת.
תקציר הפרקים הקודמים: תקרית צילום התמונות האינטימיות של הסמ"פ טולי (נועם לוגסי) הובילה את נועה להלשין למצ"ח מאחורי גבה של המב"סית (מיה דגן). תקציר הפרקים הנוכחיים: כמה חודשים חלפו, והעובדה שריססו לנועה "בוגדת" על חלון המשרד שאליו שונמכה היא כבר חלק מהשגרה. מתברר שבדיקת מצ"ח על הבסיס סיבכה עוד כמה חיילים עם בדיקות סמים - ובכלל, דמותה המוזרה-משהו של הגיבורה מלכתחילה גרמה לאנשים סביבה לחפש את התירוץ הנכון כדי להוציא אותה מהקליקות הבודדות שהיו לה. היוצרים עטרה פריש וניר ברגר מציגים כאן איפוק מרשים באופן בניית הסיפור לישורת האחרונה של הסדרה, כשההחלטה פשוט לשים לו סוף היא ללא ספק תוצאה של בגרות מעוררת הערכה.
אירועי מצ"ח, יחד עם הפז"ם שדופק ופיתוח הדמויות, מובילים גם את שחקני המשנה של "המפקדת" לשורת שינויים בולטים: כפיר (דור הררי) דורדר לחמ"ל עם יוגב (נועם אימבר), החייל הכי מתוק בישראל; צימר (כרמל בין) שהייתה באס"ק נצחי רק הגבירה אותו, ומודיעה ש"אני בשבועות האחרונים שלי הולכת לעשות רק דבר אחד - טוסטים"; צליל (נועה אסטנג'לוב) הפכה למ"מ, חגו (גל מלכה) היא גנבת קרמבואים, ועדיין בלתי נתפס שמייקי (מיכאל זפסוצקי) הוא הילד מ"פלפלים צהובים". כל אלה מוכיחים ש"המפקדת" כבר הרבה פחות קאלטית מאשר הפעם הקודמת שבה היצירה הישראלית הפגישה בין צה"ל לקרמבו, בעודה הופכת יותר ויותר לדרמה ובפרט לדרמת אנסמבל.
גם העונה האנסמבל הזה כולל מצטרפים ובעיקר מצטרפות חדשים, כשבפרקים הראשונים (שלושה נשלחו מראש לביקורת) מדובר באביב אטומת האוזניים (נעמי הררי), זמן מסך נרחב יותר לליבנת השלישה (טליה ברטפלד) - ובמיוחד בעובדת המטבח חני, בגילומה של ריקי רייף סיני שמסתמנת כתגלית טלוויזיונית של פעם בשנה. ההתרחבות בואכה התפזרות הזאת מנתקת את "המפקדת" ממה שניתן היה לחשוב עליה בראשית דרכה, קרי מבט ביקורתי ונשי על השירות הצה"לי והתרבות שמתחוללת בו, וכעת היא שמה את יהבה על מעקבים פרטניים ואף סבוניים אחר דמויות המפתח בה.
וכל זה ממש איננו בעיה, בטח תחת הובלתם של פריש וברגר בעלי הידיים הבוטחות - שבהברקה שהפורמט של פרק בכורה כפול נועד עבורה בוחרים לתאר בשני הפרקים את אותם יומיים בדיוק, רק מזוויות שונות לחלוטין. ובגלל כל זה וכל המחמאות שכבר מוצו, על המוזיקה והצילום והליהוק, קצת חבל שבסוף הפרק השני לעונה "המפקדת" נסוגה מההבטחות של עצמה ומוצאת דרך להחזיר לנועה את שרוך המפקדת שהשאירה מאחוריה. מצד שני, הסדרה הוכיחה שוב ושוב איזה אופציות יש לצופים שלה: או לאהוב בה הכל, או לשחרר ולסמוך עליה.