הדרך של "למות מאהבה" ("Laid") החלה עוד בשנת 2011: הסדרה האוסטרלית שעליה היא מבוססת זכתה להצלחה, ותוך כמה חודשים ברשת NBC כבר רכשו את הזכויות לגרסה אמריקאית שלה. זה לא התרומם בשום שלב, אבל עכשיו - וממש לא רחוק משם, בשירות הסטרימינג פיקוק ששייך לאותה NBC - המטרה הושגה. האם כבר ראיתם סדרות דומות לה בשנים שחלפו מאז? בהחלט. וזה ממש לא נורא.
רובי (סטפני שו, שממנפת כאן את הצלחתה ב"הכל בכל מקום בבת אחת") היא רווקה בת 30 ומשהו שמאוד עסוקה בעצמה ועוד לא מצאה את האחד אבל כן מצאה עשרות גברים לשכב איתם. כבר בפרק הראשון של "למות מאהבה", המשודרת בישראל ב-yes ו-HOT, היא מגלה שאחד מאותם בחורים מת בטרם עת. ואז עוד אחד. ועוד אחד. ועוד הרבה. האקסים של רובי מתים בזה אחר זה, חלקם בנסיבות מגוחכות לגמרי, ואין לה ברירה אלא להבין למה זה קורה. לשירותה מתייצבים החברה הכי טובה (זושה מאמט מ"בנות" ו"הדיילת", שמזכירה לחלוטין את מה שקורה כאן) וגם לוח ענק ומסודר שיעזור לה לעקוף את מלאך המוות במעקב אחר הפרטנרים המיניים מהעבר.
ביקום האולי-בדיוני שבו "למות מאהבה" מתנהלת, לילה עם רובי הוא כמו עקיצת דבורה בשוטף פלוס כמה שנים. כמו "הצלצול" של יחסי המין. הקומדיה הרומנטית והמותחת שיצרו נאנצ'קה קאן ("חמוץ מתוק") וסאלי ברדפורד מקנה מדברת רבות על סקס ולא מהססת לרצוח על ימין ועל שמאל, אבל בכל זאת מדובר בסדרה שמרנית מאוד מבחינת המבנה שלה: זיהוי התופעה, הניסיון לפתור אותה, המכשולים, הסודות וההתרה. כל אלה נדחסים לשמונה פרקים שאפשר ואף רצוי לצרוך תוך ישיבה אחת. יש בה חלקים מקרטעים, למשל רפרנסי תרבות הפופ הרבים ונטולי העוקץ שמרגישים מאולצים, כולם חוץ מהופעת האורח הבלתי נמנעת של ג'ון ארלי (ועוד הופעת אורח, הכי מופרעת שאפשר להעלות על הדעת, בפרק הסיום). אבל האבסורד הקסום של "למות מאהבה" הופך אותה להמלצה לוהטת, בטח בהתחשב בכך שהיא מצחיקה הרבה יותר מקומדיית המתח הממוצעת. אין סיבה שהיא תסתיים כסטוץ.