נסו להיזכר בפעם האחרונה שבה ראיתם סדרה מצחיקה באמת. עבר זמן. עכשיו תחשבו על סדרה מחו"ל. עוד יותר זמן. סדרה מבית HBO - יש מצב שחזרתם אחורה חמש שנים, כש"ויפ" סיימה את דרכה. ו"הפרנצ'ייז" ("The Franchise"), הקומדיה החדשה של הרשת, בבירור מנסה להיות אותו סוג של סדרה ואפילו ספציפית לרשת אותה. כמה חבל שבעונה שלמה יש פחות בדיחות מצחיקות ממה ש"ויפ" הייתה מספיקה להשחיל לפני הפתיח של פרק בודד שלה.
את "הפרנצ'ייז", שמשודרת בישראל ב-yes ,HOT וסלקום TV, יצר ג'ון בראון שכתב בעבר ל"ויפ" ו"יורשים" - עם תמיכה מיוצר "ויפ" ארמנדו יאנוצ'י ובמאי "אמריקן ביוטי" ו"1917" סם מנדס (שהגה את הרעיון המקורי לסדרה ומביים את פרק הבכורה שלה). אלה בדיוק השמות שימשכו פנימה את הקהל המתבקש למרות שלצ'ק הזה אין באמת כיסוי, מה שמהדהד ביותר ממובן אחד את עלילת הסדרה שעוסקת בנושא הכי אהוב על הוליווד: היא עצמה. "הפרנצ'ייז" היא סאטירה שמתנהלת בכאוס שהוא סט הצילומים של עוד סרט גיבורי על שנועד לכישלון, כששקיעתן של אימפריות מארוול ו-DC (שחולקת בעלים עם HBO) מספקות את הרקע האידיאלי עבורה.
העניין הוא שעד שהגענו לשקיעה הזאת, היו כבר המון סאטירות טובות על הוליווד בגרסה הנוכחית שלה. "שני האחרים" שטרם טרחו להביא לישראל היא הדוגמה הכי טובה - וממש לא היחידה. ולכן כשרואים ב"הפרנצ'ייז" את הבמאי הארטיסטי הגחמני, את השחקנים עם קרבות האגו או את העוזרת שנראית כאילו נחתה מהירח, זה גם לא מקורי וגם לא מגיע בליווי כמות בדיחות ראויה. הצד החיובי הוא הקאסט: הימש פאטל ("יסטרדיי") נכנס בכישרון לנעלי עוזר הבמאי שמנהל בפועל את כל האירוע (התפקיד שלו הוא "למנוע מהשחקנים להרוג אחד את השני, או את עצמם"), כשלצדו איה קאש, בילי מגנוסן, דניאל ברוהל וריצ'רד אי. גרנט מגלמים כמה מכוכבי ויוצרי הפקת גיבורי העל ועושים כולם עבודה טובה. יש מספיק משתנים שמוסיפים עניין, למשל ההיסטוריה בין הדמות שמגלם פאטל לזו של קאש, אבל כאמור אין אמירות מספיק ברורות (או מקוריות) שיהפכו את הסאטירה הזאת לראויה להמלצה.
את יום השידור שלה ברשת HBO חולקת "הפרנצ'ייז" עם "הפינגווין" הקודרת: אומנם סדרה מוערכת מבית זיכיון הקומיקס של DC, אבל כזו שמנערת ממנה כל זכר לגלימת גיבורי העל, כנראה מתוך הבנה שהקונספט הזה מאבד גובה ועלול לקרוס בכל רגע. לכן אין ספק שהסאטירה של בראון מזהה סנטימנט קיים, אם כי היא עדיין עומדת בפני שתי צרות של ממש - 1. סדרות וסרטים אחרים הקדימו אותה, 2. היא עצמה מבינה על מה כדאי לה לצחוק בלי להבין איך להצחיק בפועל או על מה בדיוק לצחוק שם. הרעיונות שעולים בה הם כאלה שניתן היה להעתיק ולהדביק בהמון סדרות אחרות, ורגעי ההומור הכי ראויים מגיעים בכלל בכתוביות הסיום, כשצוות הסרט מתראיין ומודה שאין לו מושג על מה העלילה. כנראה שכמו אולפני מקסימום הבדיוניים, גם ברשת HBO ייאלצו להמשיך לחפש אחר ההברקה (במקרה שלה הקומית) שהיא כל כך זקוקה לה.