"תפוס והרוג" ("Catch and Kill") הגיע לעולם לראשונה בתור ספרו של העיתונאי-סלב רונאן פארו, מי שפוצץ את פרשיית הארווי וינשטיין בתחקיר למגזין הניו יורקר, ובכך היה לחלק אינטגרלי בתחילתו של גל metoo#, שאדוותיו מורגשות עד היום. פארו, שתמיד היה די נוכח בעין הציבורית (בגלל הוריו, וודי אלן ומיה פארו), לא פספס את ההזדמנות, והקליט פודקאסט על הנושא. ובעקבות הפודקאסט - גם יצר סדרה דוקומנטרית על הנושא, כולם תחת אותו השם. רק שלא מדובר באמת בסדרה דוקומנטרית: מדובר בצילום של הקלטת הפודקאסט, עם כמה קטעי ארכיון ואילוסטרציה בשביל הנשמה.
הסדרה מציגה את פארו, שמראיין כמה אנשי מפתח בכתבת התחקיר שלו. הוא מספר, בשני פרקים נפרדים, את סיפורן של שתי נשים שהותקפו ע"י וינשטיין: האחת, אמברה גוטיירז, דוגמנית איטלקייה שהקליטה את וינשטיין מודה שתקף אותה (הקלטה שהייתה האקדח המעשן שפארו היה צריך בשביל להפיל את וינשטיין), והשנייה, רואינה צ'ו, עובדת של וינשטיין שניסתה כבר לפני כ-20 שנה להעמיד אותו לדין על מה שעשה לה - ניסיון שכשל, ובכך היא נהייתה למנודה בתעשייה שבה חלמה לעבוד.
בנוסף, פארו מתאר את העיתונאים שניסו, לפניו, להביא לאור יום את הצד האפל של וינשטיין. זה פרק יפה, בין השאר בגלל שרואים שלפארו באמת חשוב לכבד את העיתונאים שידעו לפניו מה הולך בחדרי המלון אליהם וינשטיין מזמין שחקניות צעירות ואמביציוזיות - ובכל זאת, קשה להתחמק מהתחושה שבאיזשהו מקום, פארו (שמשדר וייב רציני של מישהו שבנעוריו היה דמות מ"אחת שיודעת") ממש רוצה שלא נשכח שהוא זה שהביא את הסקופ הכי גדול של עולם הבידור בעשורים האחרונים. זה לגיטימי, ורוב הזמן הוא מתנהג כמי שמבין שזה לא הסיפור שלו: אמברה ורואינה לא מוצגות כקורבנות מוכות גורל שנפלו לידיו של הגבר החזק. הן נשים אינטליגנטיות, חריפות וחדורות מטרה, וזה מסגור עיתונאי מאוד לא מובן מאליו ("גם אישה שנועלת עקבים ולובשת חצאיות קצרות יכולה לגרום לאדם רע להפסיק לעשות דברים רעים", אומרת אמברה, במשפט המחץ של הפרק שלה). עוד דמות מדהימה שמופיעה בפרק השישי והאחרון של "תפוס והרוג" היא של איגור, חוקר פרטי שעקב אחרי פארו בשבועות שלפני פרסום הכתבה - הצפייה בסדרה שווה ולו רק בשביל לשמוע את סיפורו, כשלצופים שהסדרה מתישה אותם כדאי לדלג ישר אליו.
אבל כאמור, לא מדובר באמת בסדרה דוקומנטרית, אלא בפודקאסט מצולם. וזאת הבעיה העיקרית של "תפוס והרוג". יש הבדל בין סדרת טלוויזיה, דוקומנטרית או לא, לפודקאסט. "תפוס והרוג" לא מנסה אפילו להעמיד פנים שאינה פשוט תוצר נלווה לפודקאסט, שכנראה עובד יותר טוב כשמאזינים לו ולא כשצופים בו. הסדרה מציגה, ברוב הזמן, את רונאן פארו משוחח עם מרואייניו כששני מיקרופונים כעורים תחובים לפניהם. אז נכון, קולנוענים רבים הצליחו ליצור מסיטואציה של שני אנשים שמשוחחים ניצוצות אמיתיים - המיני-סדרה של מרטין סקורסזה בנטפליקס, "נגיד שזאת עיר", הציגה בעיקר את פראן ליבוביץ שוטחת את הגיגיה בפני המצלמה, ובכל זאת היה מדובר ביצירת מופת של טלוויזיה דוקומנטרית. זה לא המצב ב"תפוס והרוג", שמדגימה שימוש עצלני וחסר מעוף בקטעי ארכיון וצילומי אילוסטרציה עם יומרה אמנותית-אסתטית (מרואיינת אומרת "ואז הכנתי לו קפה", ומשם עוברים לצילום של קפה נמזג לספל בהילוך איטי מגוחך). צילום הראיונות מבהיר שבאמת לא נעשה כאן איזשהו ניסיון ליצור סדרת טלוויזיה שווה במיוחד, אלא פשוט מתן המחשה ויזואלית לפודקאסט של פארו בשביל מי שמעדיפים לשמוע מוזיקה בפקקים של הבוקר.
הדבר המהותי והחשוב ביותר שמציל את "תפוס והרוג" הוא הסיפור שהיא מספרת. לפעמים, סיפור שמסופר היטב יכול לנצח הכל - וזה הרי מה שפארו למד כשהצליח להפיל את אחד המפיקים הבולטים בהוליווד. הסיפור של פארו על וינשטיין מעציב, מכעיס, מגעיל ומדהים, אבל כשאין על הסט במאי שאומר "בואו נעשה מזה משהו שנראה טוב", גם הסיפור המטורף ביותר יכול לשעמם באיזשהו שלב. אחד מקווי העלילה המעניינים בסדרה מהווה גם את אחת הנקודות המשעממות בה, פשוט בגלל שהוא לא טופל בצורה קולנועית מספיק: פרק שלם עוסק ברשת NBC, שהיו הראשונים לקבל את התחקיר של פארו, אך בחרו לוותר עליו מהפחד שווינשטיין יחליט להיכנס גם בהם. זה נושא מרתק, אבל פחות סנסציוני מהסיפורים שפתחו את הסדרה. ויכול להיות שבימוי יותר יצירתי היה הופך גם את הפרק הזה למשהו שיכול לעורר את תשומת לבו של הצופה מפוצל הקשב.
"תפוס והרוג" מספרת סיפור חשוב ומרתק על שני גברים עם כוח: אחד שהשתמש בו כדי לרמוס נשים צעירות שעמדו מולו, והשני שהשתמש בו כדי לספר את סיפורן. טוב שהסדרה הזאת קיימת - לא לכולם יש כוח לשמוע פודקאסט של שישה פרקים באנגלית - וסדרה שמראה בדיוק מה שיש לפודקאסט הזה להציע יכולה להיות יעילה. ובכל זאת, היה נחמד אם בראש הסדרה הזאת היה עומד מישהו שהיה יכול להציע משהו יותר יצירתי. ה"מה" של "תפוס והרוג" משוגע ומשגע; ה"איך" שלה מונע ממנה להיות אפילו טובה יותר.