זה לקח קצת זמן, אבל שירות הסטרימינג דיסני+ סוף סוף נחת בישראל. כדי לעזור לכם למצוא בו את ההמלצות השוות באמת, חזרנו לביקורות שפרסמנו על כמה מהסדרות שלו. והפעם: "מון נייט".
השבוע התבשרנו את אחת הבשורות הדרמטיות בשוק הטלוויזיה הישראלי אי פעם: שירות הסטרימינג דיסני פלוס בדרך לארץ, והולך לנחות על אדמת הקודש ב-16 ביוני. אלה חדשות מצוינות ומלהיבות לכל חובבי הטלוויזיה הישראליים באשר הם, אבל אלה חדשות אף טובות יותר למעריצי התכנים של אולפני מארוול, שעד כה לא יכלו להיחשף לתכנים הטלוויזיוניים של היקום הבדיוני האהוב בצורה לגיטימית בארץ.
>> מארוול, פיקסאר ו"האנטומיה": מדריך ההמלצות המלא לדיסני+
אבל כל זה הולך להשתנות ממש בקרוב, וכשזה יקרה – אחת מהסדרות שהולכות להופיע בשרת היא "מון נייט", המיני-סדרה החדשה ביותר מבית האולפנים, שפרקה הראשון עלה אתמול בדיסני+ מעבר לים. מדובר בסדרה השישית בשיתוף הפעולה הפורה של מארוול ודיסני+, אבל הראשונה מביניהן שבה הגיבור הוא דמות חדשה שטרם פגשנו במקורות הקולנועיים. וזוהי רק הסנונית הראשונה, מפני שכמעט כל הסדרות הבאות שמתוכננות לעלות בחודשים הקרובים עתידות להתמקד בדמויות חדשות כמו "מיס מארוול", "הענקית הירוקה" ו"איירון הארט".
אז בלי להכיר את הדמות כלל, הגענו בלי דעות קדומות אל הפרק הראשון של "מון נייט". מוקדם לשפוט סדרה שלמה על פי פרק אחד, גם אם מתוכננים בסך הכל שישה – אבל גם בשלב הזה אפשר להגיד בלב שלם כי "מון נייט" מתגלה כהפתעה לטובה. על סקאלת הסדרות המארווליות של דיסני+, "מון נייט" מזכירה את "וונדה-ויז'ן" הרבה יותר מאשר את "הפלקון וחייל החורף": הפרק הראשון סובב כולו סביב תעלומה כלשהי שהצופים, והגיבור, צריכים לפתור. המתח גבוה, האלימות ברוטאלית יותר מתמיד והשמחה רבה.
אוסקר אייזק של ג'ונתן הרגיש והמחושב ב"תמונות מחיי נישואין" הפך לסטיבן גראנט, AKA מארק ספקטור, AKA מון נייט (אביר הירח). הוא אולי עדיין רגיש, לפחות בזהותו בתור סטיבן גראנט, אבל בטח שלא מחושב. להפך, הוא הכאוס בהתגלמותו; סטיבן הוא מוכר בחנות המזכרות של מוזיאון הבריטי בלונדון, בקומת המוצגים ממצרים העתיקה, וסובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית שמהולה בבעיות שינה, בחוסר יכולת להבדיל בין חלומות ומציאות ובבלקאאוטים משמעותיים של ימים שלמים.
לצדו של אייזק מככב אית'ן הוק ("לפני הזריחה", "התבגרות"), בתפקיד קשוח מתמיד שגם מעוניין להבהיר לנו כמה הוא קשוח, עם סצנה פותחת שכוללת שברי זכוכית וכפות רגליים חשופות. את הקול המסתורי שגראנט שומע בראשו מדבב פ. מארי אברהם ("מלון גרנד בודפשט"), ואין לדעת אם גם יופיע בצלמו ובדמותו. אותו הקול שייך כנראה לאל הירח המצרי קונשו, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר.
כאמור, הפרק הראשון סובב כולו סביב תעלומה, במסגרתה גרנט מקבל רמזים על כך שיש לו אלטר אגו שהוא לא מודע אליו – ואפילו שניים: מארק ספקטור המסתורי ואביר הירח האלים למדי, שעיניו נוצצות לבן, גופו לבוש שריון לבן וראשו עוטה ברדס מחודד. אך לקבל את כל המידע הזה בפרק היכרות ראשון זו בחירה מסקרנת במיוחד; הקצב המהיר בתוספת פרק של 45 דקות (איפה הימים שדיסני+ לא עלו על חצי שעה בסדרות המארווליות?) מביא למצב שבו מרגיש כאילו התעלומה די פתורה. לא לגמרי, כמובן, ויש עוד לא מעט סימני שאלה – אבל לא כאלה שלא יכולים להיפתר בפרק – פרק וחצי. גם הטריילרים של "מון נייט" מציגים כמעט אך ורק פוטג'ים מהפרק הראשון שיצא, כך שמה שמצפה לנו בהמשך הוא תעלומה גדולה אף יותר מתמיד. וזה די מלהיב.
בנוסף להצגת תעלומה, מתן רמזים והתקרבות מסוכנת לפתרונה, הפרק הראשון של "מון נייט" העניק לצופיו גם סצנת מרדף כיפית וצבעונית במיוחד שיכולה לעמוד בשורה אחת גם עם סרטי האקשן המוצלחים ביותר, גיבור שמדבר למראה ומקבל תשובה (ואגב, מי שעמד שם והקריא את השורות בזמן הצילומים היה אחיו של אוסקר, מייקל) והתמקדות במיתולוגיה חדשה ומסעירה שטרם קיבלה ביטוי ביקום המארוולי, שעד כה נתן בלעדיות לזו הנורדית.
ההגדרה הבסיסית של "מון נייט" היא פנטזיית-אקשן-מד"בית-אימה-פסיכולוגית מתת ז'אנר גיבורי העל. איטס א לוט, ולמרבה השמחה הסדרה עצמה הרבה יותר סגורה על עצמה מאשר הטייטל המפוצץ והמוגזם שלה. מארוול הולכת לכיוון של דור גיבורים חדש – עד כה כמעט כל סדרות המותג שיצאו בשנתיים האחרונות הכירו לנו סופרהירו מתחיל וכריזמטי – אבל בתור הראשונה שקופצת למים ושמה אותו בטייטל, "מון נייט" עושה חשק לעוד. ומבלי להיכנס להכתרות מנותקות ולהבטחות ללא כיסוי, היא מסתמנת בתור סדרה אנרגטית וחכמה שלגמרי שווה לבלוע ברגע שדיסני+ ישלימו את העלייה.