במרץ 1970, עשרות עובדות במערכת המגזין האמריקאי "ניוזוויק" הגישו תלונה רשמית כנגד העיתון. הן היו תחקירניות שעבדו בצמוד לעיתונאים, כשלכולן שאיפה דומה - לכתוב בעצמן. באותה העת, אפליה על רקע מגדר במקום העבודה כבר הייתה בלתי חוקית, אבל עורכי העיתון סירבו לתת לנשים לכתוב ונמנעו מלתת להן קרדיט על כתיבה גם כשהן לקחו חלק בכתיבת הטקסטים בפועל. אחת הנשים שעזבה את המגזין מכיוון שלא נתנו לה לכתוב בו הייתה נורה אפרון - לימים אחת התסריטאיות החשובות בהוליווד, שהלכה לעולמה לפני שזכתה לראות את הסיפור מתורגם למסך.
התביעה הראשונה לא שינתה הרבה, ושנתיים לאחר מכן התחקירניות בעיתון הגישו תביעה נוספת, שכבר התחילה לשנות את פני הדברים. ב-1975, אחת מהן כבר מונתה לעורכת. שמה היה לין פוביץ׳, והיא כתבה ספר שבוסס על המאבק שלה ושל חברותיה למקום העבודה. הספר, "בחורות טובות מורדות", הפך בידי התסריטאית דיינה קלבו לסדרה שהפיקו אולפני אמזון עבור "אמזון פריים", ועלתה בסוף 2015. העונה הראשונה של בחורות טובות מורדות הסתיימה עם מסיבת העיתונאים בה הכריזו התחקירניות על הגשת התביעה. "אני מתרגשת להמשיך לכתוב על הבלגן שהנשים האלה יצרו לעצמן בחיים", אמרה קלבו בראיון שנתנה, למרבה האירוניה, למגזין "ניוזוויק".
אבל קלבו מעולם לא זכתה לכתוב את העונה השנייה. היא נפגשה עם מי שהיה אז ראש אולפני אמאזון, רוי פרייס, והציגה בפניו את התוכנית לעונה השנייה. פרייס לא ראה אפילו פרק אחד מהעונה הראשונה ודחה על הסף אופציה לעונה נוספת. חודשים לאחר מכן, הוא נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות תלונה על הטרדה מינית של מפיקה בפועל של סדרה אחרת של "אמזון".
העובדה שגבר שהתפטר בעקבות הטרדה מינית היה אחראי לביטולה של סדרה שעוקבת אחרי מאבק פמיניסטי על זכויות במקום העבודה לא פסחה על הצופות. פוביץ׳, קלבו והשחקניות שמככבות בסדרה פצחו בקמפיין ברשתות החברתיות על מנת לנסות ולהחזיר אותה לעונה שנייה, אבל המאמצים לא צלחו. בחורות טובות מורדות סיימה לספר את סיפורן של אותן נשים.
לעתים, סדרות ששרדו רק עונה אחת בכלל לא מגיעות לשידור לארץ, אבל בחורות טובות מורדות עולה הערב לשידור בסלקום tv, כדי להמשיך ולהפיץ את הסיפור המרגש של הנשים שהעזו להילחם על מקומן ועל הזכות שלהן לקריירה בתקופה בה עבודה עדיין נתפסה כשלב ביניים עבור נשים - עד שהן יתחתנו ויוכלו להגשים את יעודן האמיתי להיות אימהות ועקרות בית.
למרות שמדובר בעונה אחת בלבד, המקום שלה בתוך מרקם התכנים הטלוויזיוניים כרגע מעניין במיוחד. כשתתחילו לצפות בה, היא תיראה כמעט לא רלוונטית. אחרי שסקס והעיר הגדולה היממה את העולם עם איך נשים באמת מדברות בינן לבין עצמן, ואחרי בנות ו-לא בטוחה, המאבק של בחורות טובות מורדות נראה מיושן. אבל זוהי תזכורת חשובה. מדובר באירועים שהתרחשו לפני פחות מחמישים שנה, וזו מחווה חשובה לנשים שבכלל איפשרו לנו את ההווה. עבור נשים, בעיקר נשים כותבות, מדובר בחוויה רגשית במיוחד. הרעיון שעד לפני כמה עשורים היו עוד גופי תקשורת שכלל לא איפשרו לקול של נשים להישמע, הוא מבעית יותר מכל פרק של סיפורה של שפחה. זוהי לא דיסטופיה, אלא העבר הלא רחוק שלנו. ב-1970 נשים לא הורשו לכתוב במגזין אמריקאי, אבל גם העיתונאיות העובדות של היום יוכלו לספר סיפורים על אפליה בלתי רשמית שהתרחשה אפילו בעשור הקודם.
לכן, בחורות טובות מורדות היא תזכורת חשובה לסיבות שהמאבק הפמיניסטי ממשיך להתקיים, גם אם לא כולם מבינים את הזירות המורכבות יותר בו הוא מתנהל היום. אבל אל תטעו - בחורות טובות מורדות היא לא סדרה מדכאת בשום צורה, אלא מעוררת השראה. היא מציגה אסופה של נשים צעירות, חכמות ונחושות, ואת מערכות היחסים המורכבות שלהן עם הגברים שעובדים לצדן, שלוקחים חלק במנגנון המדכא, לעתים מבלי לשים לב.
בחורות טובות מורדות תגרום לכן להעריך את כל מה שיש לכן כרגע, ולקחת רגע להוקיר תודה לנשים האלה (רובן עדיין בין החיים), שאיפשרו לנשות המערב של היום לחיות חיים פריבילגיים, יחסית. יחד עם זאת, היא גם מעודדת לפעולה ומציגה מה קורה כשנשים תומכות אחת בשנייה על מנת לשפר את החיים שלהן, ולא - לא על חשבון גברים. כמובן שבהוליווד כמו בהוליווד, כל הנשים שנאבקות על זכויותיהן במערכת העיתון הפיקטיבית שמוצגת בסדרה נראות כמו אידאל היופי המערבי - לבנות, דקיקות, צעירות ויפהפיות. אבל זו רק תזכורת מדרבנת לכך שעוד ישנם מאבקים לנהל. ומי יודע, אולי כשהסיפור על המאבק הנשי שלאחר בחירת טראמפ לנשיאות יעלה למסך כסדרה בעוד כמה עשורים, הוא כבר יכיל נשים מכל הסוגים, הגזעים והגדלים.