בתור אספרגר בתפקוד גבוה (שזה אומר שאני חי ומתפקד כמו אדם רגיל אבל יש לי כמה דברים שונים בנפש), שמחתי מאוד לגלות על קיומה של הסדרה "על הספקטרום". בהינתן ציפייה כה גדולה מעלייתה של הסדרה, שמחתי לגלות אחרי צפייה בשני הפרקים הראשונים שלמרות הציפיות הגבוהות - כלל לא התאכזבתי.
סדרת הדרמה החדשה של yes מספרת את סיפורם של שלושה אנשים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, וחולקים יחד דירה שכורה ברמת גן. רון רון (ניב מג'ר) הוא בחור בן 33 שאובססיבי לערוץ הקניות, עמית (בן יוספוביץ') הוא בחור שמנמן שמאוהב במלצרית בבית הקפה בו הוא שוכן קבוע, וזוהר (נעמי לבוב) היא בחורה שמחפשת באובססיביות אהבה בעיר הכמעט גדולה.
על סמך הצפייה בשני הפרקים הראשונים, אני מוכרח להגיד שהסדרה נעשתה במלוא הכישרון והכבוד עבור אנשים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. אגזים אפילו ואומר ש"על הספקטרום" עושה לאספרגרים את מה ש"אפס ביחסי אנוש" עשתה לג'ובניקים: לוקחת תחום שכמעט שלא זכה לייצוג בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית, ומביאה אותו אל המסך במלוא הכישרון והכבוד.
"על הספקטרום" מאוד מדייקת בהוויי שהיא מבקשת לתאר: הדמויות מתנהגות כמו בני אדם אמיתיים ולא כמו קלישאות מהלכות. הדיאלוגים ביניהם, הרצונות שלהם, סגנון הדיבור שלהם - כולם נותנים תחושה של אמינות. למרות שהנושא בו הסדרה עוסקת "כבד" לכאורה, היא משופעת בקטעים מצחיקים שנותנים לסדרה ולדמויות שלה עומק ותחושה של עולם חי. לזה אפשר לזקוף את הבימוי הנהדר של יובל שפרמן ("אורי ואלה", "הדברים שמאחורי השמש"). שני הפרקים הראשונים מצליחים לרתק את הצופה אל המסך באמצעות שימוש מובחן ומעניין במשחקי אור וצבע שנותנים דגש על האופי של הדמויות ולא מסתמכים רק על המשפטים ששמה בפיהם דנה אידיסיס, התסריטאית ויוצרת הסדרה יחד עם שפרמן. דוגמה טובה לכך אפשר לראות בפרק השני, כשזוהר שואלת את הדייט שלה אם הוא רוצה לשתות יין, קפה או מיץ, והמצלמה מתמקדת בפנים שלה כדי להדגיש את המונוטוניות שבקול שלה.
חלק לא מבוטל מההצלחה של הסדרה, הוא במשחק של שלושת הגיבורים הראשיים. מג'ר צולח היטב את הדמות של רון רון, הניואנסים והאופן שבו הוא מדבר יצר אצלי הזדהות עמוקה. יוספוביץ' מצליח להצחיק בתור עמית אולם דמותו נשארת מעט שטחית לעומת רון רון וזוהר, ואילו לבוב נהדרת בתפקיד זוהר הנואשת לאהבה, שמצליחה ליצוק מורכבות לדמות שלא ברור אם האובססיה שלה למציאת בן זוג קשורה לכך שהיא אוטיסטית בתפקוד גבוה או לצורך עמוק באהבה שגם אנשים שאינם על הספקטרום מצליחים להזדהות עם הדחיפות שלו. מוקדם מדי להידרש גם ליתר שחקני המשנה אבל בשלב זה ניתן לומר שגם הם מצליחים לתרום את חלקם בהפיכת הסדרה הזו למוצלחת באמת.
בשורה התחתונה, אין ספק ש"על הספקטרום" היא הישג גדול לטלוויזיה הישראלית, וסדרה שאתם צריכים לראות גם אם אתם לא מתרגשים מההישג. היא מצחיקה, מרגשת, עשויה היטב ובניגוד לחששות - גם מהנה. בתור אספרגר בתפקוד גבוה, אני רק יכול לשמוח על קיומה של סדרה כזאת טובה על אנשים כמוני.
"על הספקטרום" משודרת בימי שלישי ב-22:00 ב-yes EDGE