סדרות גילטי פלז'ר יש בכמויות, אבל רק מעטות מהן זוכות למעמד אייקוני. "שקרניות קטנות" בהחלט נכנסת לשתי הקטגוריות - היא מגוחכת לחלוטין, אבל מודעת לעצמה מספיק כדי לגרום לצופה להרגיש שהוא חלק מהבדיחה. וכמה שזאת בדיחה נפלאה.
הקסם של "שקרניות קטנות" טמון, בעיניי, בליהוק, ובעיקר בשתי שחקניות - טרויאן בליסריו (ספנסר) ואשלי בנסון (האנה). גם אריה, אמילי, אליסון ומונה הן דמויות מעולות ושחקניות טובות, אבל האנרגיה המאנית של ספנסר והרגעים הקומיים של האנה שידרגו את "שקרניות קטנות" מטראש כיפי לטראש כיפי בטירוף. ובכלל, הכימיה בין השחקניות והכריזמה של כל אחת מהן היו הדברים העיקריים שהחזירו את הקהל עונה אחר עונה, גם כשכבר היה קשה להבין מי נגד מי - ליטרלי.
היגיון בעלילה? אמינות? תשכחו מזה. "שקרניות" היא גבינה שוויצרית מלאת חורים בעלילה וטוויסטים מטופשים ונפלאים, ומצד שני היא ההוכחה שיש מקום בטלוויזיה גם לטראש עשוי טוב, בטח כשהוא מגיע עם קאסט ענק של נשים שכיף לצפות בהן.