ישנם מקרים מסוימים בהם אפשר, ואולי אפילו כדאי, להפריד בין יוצר ליצירה. אבל במקרה של בוטס ריילי, היוצר של "אני מזל בתולה" ("I'm A Virgo") שעלתה בסוף השבוע באמזון פריים, אי אפשר לדבר על התכנים שהוא יוצר מבלי לדבר על הרקע הפוליטי שלו.
ריילי הוא אפרו-אמריקאי שגדל בארה"ב של שנות ה-70 וה-80, ויש לו גם קצת יהדות במבנה הגנטי - סבתו מצד אימו היא יהודייה שחיה ברוסיה והפכה לפליטה בשנת 1938. הוא גילה את הצד האקטיביסטי שבו כבר בגיל צעיר, כשאירגן בבית הספר התיכון שלו מחאה יחד עם חבריו, לאחר שנודע על קיצוצים בתקציב. בגיל 14 הוא הצטרף לוועדה הבינלאומית נגד גזענות מטעם המפלגה הפרוגרסיבית המרקסיסטית, ובגיל 15 הצטרף למפלגה עצמה.
ריילי מחשיב את עצמו לאקטיביסט קומוניסטי, והיצירה שלו משקפת את זה. ב-2018 הוא שיחרר את הסרט "סליחה על ההפרעה" - סאטירה ביזארית ומרתקת על העולם התאגידי, שזכתה מאז למעמד קאלט. ב"אני מזל בתולה", הביקורת שלו נגד הקפיטליזם מקבלת שוב זמן מסך, אבל היא לא לב הסיפור.
במרכז הסדרה, או אולי ראוי יותר לקרוא לה אגדה, עומד קוטי - נער בן 19 בגובה 4 מטרים, שחי באוקלנד, קליפורניה - העיר בה גדל ריילי עצמו. מכיוון שלא פשוט לחיות בעולם הזה עם נראות כל כך חריגה, ההורים של קוטי הענק מונעים ממנו לצאת לעולם האמיתי, בטענה שהוא עדיין לא בשל אליו. הם בונים לו בית ענק, תופרים עבורו בגדים ענקיים ומחזיקים אותו כסוג של אסיר, למרות שהם מרעיפים עליו אהבה. קוטי המופנם מבלה את ימיו בקריאה קדחתנית של ספר הקומיקס האהוב עליו והרמת מכוניות במקום משקולות.
המצב הזה לא נמשך זמן רב, כששלושה נערים מהשכונה מגלים את קוטי, הופכים לחברים ומלווים אותו ביציאה מהבית. הם מפגישים אותו עם סדרת האנימציה ההזויה האהובה עליהם, נותנים לו לעשן וויד וגם מציעים טיפים כשהוא פוגש לראשונה את פלורה - מושא אהבתו.
ריילי לא ערך אודישנים לתפקיד הראשי, אלא שלח מייל ישירות לתיבה האישית של ג'ארל ג'רום כשרק התחיל להגות את הרעיון לסדרה. אפשר להבין את הבחירה שלו. אחרי תפקיד בסרט עטור השבחים "אור ירח" ופרס אמי שזכה בו על התפקיד ב"כשהם רואים אותנו", השם של ג'רום הפך להיות מילה נרדפת לאיכות. בגיל 25 בלבד, השחקן הוא אולי עדיין לא שם שמוכר בכל בית, אבל הוא כבר מיצב את עצמו כאחד השחקנים הגדולים של דורו, וממשיך להצדיק את כל הסופרלטיבים והפרסים גם כאן.
ריילי הוא יוצר שלא משחק על פי הכללים, ובוחר לרוץ עם הרעיונות המשוגעים שצצים לו בראש. אם בפרקים הראשונים נראה ש"אני מזל בתולה" מציגה סיפור התבגרות ואלגוריה על חוויית זרות וחוסר שייכות בחברה, בהמשך העונה הדברים קצת משתנים, והסדרה הופכת למעין קרב גיבורי על עמוס בביקורת אנטי-קפיטליסטית. כותב ספרי הקומיקס האהובים עליו הוא מיליארדר שהפך את עצמו לדמות שבמרכז הקומיקס, ואפילו קרא לעצמו "גיבור". גיבור אוחז בטכנולוגיות מתקדמות ובעל יכולות פיזיות מרשימות, ורואה את עצמו כמי שנלחם לצד החוק. אבל החוק, כידוע, לא תמיד נועד לשמור על ביטחון האזרחים. לעתים הוא רק צורה של אלימות מאורגנת שפוגעת בשכבות החלשות של האוכלוסייה. כשגיבור מסמן את קוטי כנבל, הענק הצעיר והרגיש צריך להתבגר בשנייה ולהפוך למנהיג, כשלצדו הוריו והחברים הטובים, כולל שתי נשים צעירות עם יכולות-על מרשימות בפני עצמן.
ממש כמו "סליחה על ההפרעה", גם "אני מזל בתולה" היא יצירה שלא מתאימה לכולם. היא משונה ומבלבלת ולפעמים הולכת לאיבוד בתוך המוח המופלא והמפותל של היוצר שלה. היא הייתה יכולה להיות מהודקת יותר ועם מסר ברור יותר, אבל משהו בכאוס הניסיוני הזה הופך אותה לחוויית צפייה יוצאת דופן - לא תמיד ברורה, לא תמיד מוצלחת, אבל כזאת שמפצה על כל החסרונות שלה בהמון מקוריות.
הסדרה כוללת את סצנת הסקס הכי מוזרה שראיתם, הופעות אורח קטנות ומפתיעות שכוללות דיבוב דמויות מצוירות של ג'ולייט לואיס והפילוסוף הכוכב סלבוי ז'יז'ק, חברי כת משונה בבגדים של סטיב ג'ובס וכאמור - כמה אמירות חדות יותר או פחות נגד הקפיטליזם והדגשה של הקורבנות המיידיים שלו. למרות שהתסריט לא מלוטש וכולל עומס של רעיונות שחלקם בהחלט היו יכולים להישאר על רצפת העריכה, המשחק המעולה כתמיד של ג'רום וההתמקדות בגיבורים שחורים צעירים יוצרים תחושה שמתחת לכל הביזאר הזה יש לב ונקודת מבט מאוד לא הוליוודית. מדובר רק ביצירה השנייה של בוטס ריילי, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שמדובר באחד האנשים היצירתיים ביותר בעולם הקולנוע והטלוויזיה, ואי אפשר לחכות לראות לאילו כיוונים הוא עוד עומד להתפתח.