ממה להשתגע קודם? מזה ש"English Teacher", "מורה לאנגלית", תורגמה לעברית עם "The" לא קיים והפכה ל"המורה לאנגלית" - או מזה שהמורה הזה בכלל מלמד את מה שבישראל נחשב שיעור ספרות? ואולי הקטנוניות הזו, שמעסיקה אך ורק מבקרי טלוויזיה ואת קומץ מפיצי סדרות הרכש בישראל, היא דווקא מכוונת: אפשר ממש לדמיין את אוון מרקז (בריאן ג'ורדן אלוורז), המורה שבמוקד סדרת הקומדיה החדשה של רשת FX המשודרת בדיסני+, מנהל דיון בלתי נסבל עם תלמידיו הבלתי נסבלים על הדקויות האלה ומגלה שמבחינתם יש להן משמעויות מרחיקות לכת.
ואם כבר מבקרי טלוויזיה, כמה שהם נהנים להתלהב מ"המורה לאנגלית" בחודש וחצי האחרונים. כל כך נהנים שהסדרה מתהדרת כרגע ב-97% מחמיאים במיוחד ברוטן טומייטוז, וסופרלטיבים כמו "הסדרה הטובה ביותר של הסתיו" ו"הסיטקום החדש הטוב ביותר של השנה". ולמרות שניכרת הגזמה אופיינית, אכן יש הרבה דברים לאהוב בקומדיה הקטנה אך ממזרית שיצר הכוכב הראשי אלוורז ואף ביים את חלקה: עם קונספט פשוט ומותאם לזמננו - מורה גיי ממוצא לטיני שמסמן את כל התיבות בשיח הזהויות ומגלה שהתלמידים נמצאים כמה צעדים לפניו - "המורה לאנגלית" היא לא עוד קומדיית מקום עבודה אלא גם סדרה שמנסה להגיד משהו על אמריקה. והמשהו הזה, אם אפשר להכניס מילים לפיו של אלוורז, הוא שיש מצב שכל הפרוגרס הזה הגזים קצת. הפעם זו פשוט ביקורת שבאה מבפנים, ולא מספיישל סטנדאפ של קומיקאי שמרן ונרגן בנטפליקס שטוען ש-MeToo הרגה את הרומנטיקה.
"המורה לאנגלית" נוקטת בחירה מעניינת כשהיא ממקמת את בית הספר שבו מלמד אלוורז דווקא בפרברי אוסטין, טקסס - מדינה שלא צריך לחכות לנובמבר בשביל לגלות שנצבעה שוב באדום והצביעה לטראמפ. מהרגע הראשון ברור שקיים פער בין ההורים הכנראה-רפובליקנים לילדים הכנראה-מבולבלים והבטוח-מרדנים, ואת המרד הזה הם יבטאו בשמחה בכל פעם שבה יש פוגענות או "פוגענות" להיפגע ממנה: החלפת קמע לקבוצת הספורט זה מאסט, בנים שמתחפשים למעודדות פוגעים לא בבנות אלא בתרבות הדראג, ללמוד מנדרינית זה ביג נו-נו וצריך להיזהר עם קיילה כי יש לה טורט א-סימטופמטי (שהופך בהמשך ל"תסמונת קיילה", או בקיצור "KS", הגזמה מטופשת וילדותית ממש כמו הגרסה הישראלית של ראשי התיבות האלה).
בין כל ההתלהבויות, מבקרי הטלוויזיה לא יכלו להרשות לעצמם שלא להשוות את "המורה לאנגלית" לקומדיית בית ספר לבבית אחרת מבית תאגיד דיסני: "בית הספר היסודי אבוט", סדרה שעדיין לא מצליחה לתפוס בישראל לא משנה כמה היא משתפרת (או שזה אומר שמנויי דיסני+ המקומיים הם ברובם ילדים, או שזה אומר שישראלים עדיין לא מסוגלים להעלות על דעתם צפייה בסדרה אפרו-אמריקאית, ובשני המקרים זה לא מעודד). כמו קווינטה ברונסון, יוצרת וכוכבת "אבוט" שחוזרת בימים אלה לעונה רביעית מעבר לים, גם אלוורז צמח דרך הרשתות החברתיות עד שקיבל את החוזה המיוחל. אבל כאן בערך נגמר הטעם להשוות בין האחת לשנייה.
כן, הן ב"בית הספר היסודי אבוט" והן ב"המורה לאנגלית" אין כמות יוצאת דופן של בדיחות ופאנצ'ים - אבל בעוד שהראשונה עוסקת בילדים קטנים ונשענת בעיקר על דמויות מפוצחות היטב והופעות משחק עילאיות, במקרה של השנייה אלה תיכוניסטים עוקצניים וגולת הכותרת היא הפאנצ'ים שכן יש בה ואותן משמעויות נרחבות. אחרי ש"המורה לאנגלית" כבר חצתה את אמצע עונתה הראשונה אפשר להגיד בביטחון שהיא טרם טרחה לפתח את מי מדמויות המשנה שלה, למשל המורה גוון בגילומה של סטפני קוניג המבטיחה (שגם מרבה לשתף פעולה עם אלוורז, גם כתבה את אחד מפרקי הסדרה וגם נשואה במציאות למי שמגלם את בן זוגה בה), וזה רק חלק משיעורי הבית שהיא תצטרך לקחת איתה אם וכאשר תמשיך לעוד עונה. המזל הוא שאת הליבה, או ליתר דיוק את הלב הגדול והטד-לאסו-י, יש לה מהשנייה הראשונה.