אפשר ואף רצוי לרדת על חלק ניכר מהבחירות של קברניטי נטפליקס, בעיקר כשהם מפיקים סדרות בקצב כל כך מסחרר שלעיתים נדמה שהם כלל לא מסננים את ההצעות שנוחתות על שולחנם. אבל גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום, ובין ערימת ההפקות מתגלות להן פנינים פה ושם. "סוף הפאקינג עולם", למשל, הייתה פנינה שכזו. לא סדרה מושלמת, אבל הפריצה הראויה של היוצר.ת הבריטי.ת צ'ארלי קובל - שהביא.ה למסך טון ייחודי שממשיך גם בסדרה החדשה "KAOS", המבוססת על דמויות וסיפורים מהמיתולוגיה היוונית.

הטון הספציפי הזה לא בהכרח מתאים לקהל הרחב. ההתמחות של קובל היא בדמויות מרוחקות רגשית, מה שהופך את המסע איתן למאתגר ונטול סיפוקים מיידיים. וזה קורה גם ב"כאוס", וגם כאן תצטרכו להתמיד בהתחלה ולהישאר רק בשביל האסתטיקה, על מנת לקצור את הפירות הרגשיים רק לקראת סופה.

"כאוס" מתמקדת בכמה דמויות מפתח מהמיתולוגיה, מערבבת בין גרסאות של הסיפורים שלהן שסופרו לאורך הדורות ומתבלת במעט פרטים חדשים. יכול להיות שמי שבקיאים במיוחד במיתולוגיה ייהנו ממנה באופן מיוחד, וימצאו בה פרטים קטנים שחומקים מהצופה הממוצע - אבל היכרות מוקדמת עם המיתולוגיה ממש אינה נחוצה, כי המוטיבים שלה, כמו כל מיתולוגיה טובה, הם אוניברסליים.

ג'ף גולדבלום מתעל את הכריזמה האלוהית שלו לתפקיד של זאוס, מלך אלי האולימפוס (ובן אנוש לשעבר) שתושבי יוון המודרנית עדיין סוגדים לו, אבל מתחיל לאבד את שפיותו ואת אחיזתו בבני האדם, כשלא ברור מה קדם למה. הוא חי בחרדה מהתגשמות נבואה שניתנה לו בלידתו, כשעל כדור הארץ וגם בעולם המתים התחתון ישנן דמויות נוספות שנולדו לאותה הנבואה וצריכים למלא את תפקידם. אורידיקה, או רידי, לכודה בנישואים לאורפאוס שאותו היא כבר לא אוהבת, וכשהיא מנסה למצוא את דרכה בחייה הלא מספקים - היא נתקלת בנביאה קסנדרה (בילי פייפר בהופעת אורח) שרומזת לה שהכל הולך להשתנות. 

עוד על כדור הארץ נמצאת אריאדנה, או ארי, נסיכה ובתו של מלך כרתים (בגילומה המשגע של ליילה פרזאד שמככבת כרגע גם ב"דקמרון") שחיה עם רגשות אשמה תמידיים על כך שהרגה בטעות את אחיה התאום כשהיו תינוקות. היא נאמנה לבית המלוכה ולאלים, אבל עומדת לגלות כמה דברים על החיים שלה שייקחו אותה למסע אחר. ואלה רק חלק מהדמויות שנמצאות באולימפוס, על כדור הארץ ובעולם התחתון. דמויות מפתח נוספות בסדרה כוללות את האלים הרה, פוסידון והאדס, בנו של זאוס דיוניסיס, הנביא פרומתאוס שמשמש גם כמספר, מדוזה המפורסמת (בגילומה של דבי מזר) וקנאוס - דמות פחות מוכרת מהמיתולוגיה עם תפקיד משמעותי בנבואה שבמרכז הסדרה. במיתולוגיה היוונית מדובר בדמות שנולדת אישה והופכת לגבר, ומעניין לראות כיצד הסיפור הזה מתורגם על המסך ב-2024 על ידי יוצר.ת קוויר.ית.

ריבוי השחקנים וקווי העלילה אינו בעייתי - הסדרה כתובה ומקוריינת היטב כך שקשה ללכת לאיבוד בה, אבל כאמור לוקח זמן לפתח רגש ועניין בדמויות השונות. כשזה קורה זה משתלם, ואי אפשר לומר שמשעמם בדרך לשם. ממש כמו ב"סוף הפאקינג עולם", גם כאן הדרך ללב של הסדרה מתובלת בהרבה הומור יבש, ועם תקציב גדול יותר מדובר גם בתענוג אסתטי. יחד עם זאת, היה מענג אפילו יותר אם העונה הייתה מתרוממת בשלב מוקדם יותר.