ממבט ראשון, "פולאאוט", שעלתה בסוף השבוע לאמזון פריים, עלולה להזכיר לא מעט סדרות שיצאו לאחרונה. היא סדרת מד"ב פוסט-אפוקליפטית, המבוססת על משחק מחשב ומתארת מציאות דיסטופית ומסוגננת בוייב רטרו-עתידני. כל אלה הם אלמנטים מוכרים שראינו בסדרות כמו "האחרונים מבינינו" (HBO), "סיילו" ו"שלום, מחר!" (אפל TV פלוס). אבל העובדה שהיא הגיעה אחריהם ומכילה אלמנטים דומים למעשה רחוקה מלהעיד על איכותה - וזה לא רק בגלל שהיא מלכתחילה מבוססת על סדרת משחקי וידאו שיצא ב-1997. "פולאאוט" היא ההוכחה לכך שבעזרת מוחות יצירתיים שמגויסים במטרה לייצר סדרה מקורית שגם תכבד את המקור, אפשר בהחלט לבלוט בשטח - ולייצר שמונה פרקים של פאן פוסט-אפוקליפטי, מלא אקשן והומור רדיואקטיבי מתוחכם.
הסדרה מתרחשת במציאות עתידנית אלטרנטיבית, 200 שנה אחרי שמלחמה גרעינית הובילה להרס וחורבן של מרבית הציוויליזציה. המעטים שהצליחו לשרוד ללא פגע עשו זאת בזכות העובדה שהצליחו לתפוס מקום ב"כספות", מערכת של בונקרים תת-קרקעיים ממוספרים, המוגנים מפני הקרינה הגרעינית ומאפשרים לקיים חיים מלאים בתוכם. מלבדם ישנם עוד כמה שורדים מעל פני הקרקע, אך מצבם שונה בהרבה מאנשי הכספות. חלקם הפכו למוטציות בעקבות הנשורת הגרעינית ואחרים הפכו לפראיים ואכזריים בשל תנאי השטח הקשים. צעירה בשם לוסי (אלה פורנל, "הצהובות") שנולדה וגדלה בכספת 33, נאלצת לצאת לראשונה מהחיים הנוחים בבונקר - ולמצוא את דרכה בלוס אנג'לס הפוסט-אפוקליפטית כשהיא מחפשת אחר אביה (קייל מקלכלן, "טווין פיקס"). אך שום דבר בחייה הבטוחים וההרמטיים בגבולות הבונקר לא הכין אותה למסע בטריטוריה לא ידועה, שיוביל אותה בדרך רדיואקטיבית רוויית סכנות, הכוללת מוטציות צמאות דם, רובוטים משונים ובני אדם עם כוונות נסתרות.
הסדרה פותחה והופקה על ידי הזוג ג'ונתן נולאן וליסה ג'וי, שאחראים על "ווסטוורלד". נולאן (אחיו של הבמאי זוכה האוסקר כריסטופר נולאן) גם ביים את שלושת הפרקים הראשונים של הסדרה. על העיבוד והכתיבה של הסדרה אחראים שני יוצרים שהגיעו מעולמות הקומיקס והקומדיה, ג'נבה רוברטסון-דוורט ("קפטן מארוול") וגראהם וגנר ("סיליקון ואלי") - שניסיונם בז'אנרים הללו ללא ספק תרם רבות לטון הייחודי והקליל של הסדרה. ג'וי ונולאן מגיעים גם הם עם ניסיון רלוונטי חשוב מאין כמוהו - הם יודעים היטב לבנות עולמות ועשו זאת בהצלחה רבה עם "ווסטוורלד", שלמרות שבוטלה לפני שהספיקה להשלים עונה חמישית ואחרונה (לא נשכח ולא נסלח), הצטיינה בבניית עולם ייחודי, מורכב ובעיקר מלא דמיון.
ג'וי ונולאן לא מאכזבים גם כאן, ואין ספק שהם השקיעו מאמצים רבים בבניית העולם המשונה של "פולאאוט" ולא חששו לקחת את הביזאריות כמה צעדים קדימה כשצריך. נולאן ציין בראיונות שהוא מעריץ של סדרת משחקי הווידאו ואהב לשחק בהם בעצמו, וזו לחלוטין נקודת בונוס נוספת שניכרת בתוצאה הסופית. ליבו של נולאן במקום הנכון, והעובדה שהוא רצה גם לתת כבוד לחומרי המקור ובו זמנית גם להפליג עם הדמיון שלו ולשדרג אותם בכיוונים עלילתיים חדשים, היא אחת מנקודות החוזקה של הסדרה.
אבל לצד חשיבותה של בניית עולמות טובה - צריך גם לדעת מה לעשות עם העולם החדש שנוצר, ואיך לגרום לצופים לשקוע בתוכו ולרצות להמשיך לחקור אותו. גם כאן יוצרי הסדרה עשו כמה צעדים חכמים במיוחד שהופכים את "פולאאוט" להצלחה: האקשן מתחיל בשלב מוקדם בלי יותר מדי אקספוזיציה, והדמויות בנויות בצורה מסקרנת עם צדדים נסתרים שמתגלים בתזמון מתוכנן היטב.
למרות הרקע הלכאורה רציני של שואה גרעינית ועולם פוסט-אפוקליפטי אכזרי, "פולאאוט" עדיין מצליחה לשמור על טון קליל והומוריסטי בהתאם לסגנון המקורי של המשחקים, הרבה בזכות הכתיבה, אבל לא פחות גם בזכות השחקנים, בראשם וולטון גוגינס ("צדק פרטי", "אנטמן והצרעה"), שמגלם את "היצור"/קופר הווארד. כבר בפעם הראשונה שהוא מופיע על המסך, ניכר ש"היצור" עשוי מהחומר ממנו עשויות דמויות אייקוניות; המראה הלא שגרתי דמוי דדפול ללא מסכה (וללא אף), המבטא הדרומי ומשפטי המחץ מלאי ההומור והעוקצנות. על אף כמויות האיפור תחתיהן מסתתרים פניו של גוגינס, הוא ללא ספק זורח בתפקיד של אדם מסתורי ומלא סודות - ומצליח להעניק לו את העומק שדמותו דורשת.
גם פורנל בולטת בגילומה של לוסי התמימה, והיא מצליחה להביא אל המסך גם את הנאיביות והסקרנות הכמעט ילדותית שלה - וגם את העוצמות החבויות בה. לוסי היא דמות שמשלבת תכונות של נסיכת דיסני וגיבורת על קומיקסית, משימה לא פשוטה שפורנל עוברת אותה בהצלחה יתרה. ויש גם כמה הופעות אורח מפתיעות ומשעשעות, ביניהן של לא אחר מאשר ידיד ישראל מייקל רפפורט. כיאה לסדרה של אמזון, ב"פולאאוט" יש ערך הפקתי גבוה במיוחד, לוקיישנים גרנדיוזים ואפקטים ברמה גבוהה. אבל כל אלה באמת עושים את העבודה רק כשהם תומכים בעלילה באמת מסקרנת ומותחת, שנפרשת לאורך שמונה פרקים מלאי אקשן, טוויסטים, הומור, דם ומגוון מוטציות רדיואקטיביות כיד הדמיון. בין כל אלה גם שזורים מסרים מעניינים על קפיטליזם, מלחמות ומעמדות.
הסדרה אמנם מבוססת על משחקי וידאו, אבל היא מפתחת את העלילה ולוקחת אותה למקומות חדשים, כך שהיא בהחלט יכולה להתאים גם למי שמכיר וגם למי שלא. אם אתם אוהבים סדרות מקוריות וקצת משוגעות, עם לא מעט תחכום וקריצה, "פולאאוט" יכולה להתאים לכם. בשל היותה באמזון היא אולי לא תצליח בארץ ברמה של סדרות מנטפליקס, אבל יש לה בהחלט פוטנציאל לצבור קהל מעריצים אדוק בארץ ובעולם, בדומה לסדרת אמזון אחרת שעשתה זאת דוגמת- "הבנים".
על אף הפוטנציאל שניתן לראות בדמויות הראשיות, עדיין מרגיש שיש עוד לא מעט לגלות לגביהן. המאמצים שהושקעו בבניית העולם והעלילה הם חשובים, במיוחד בעונה ראשונה, אבל זה גם אומר שנשארו לא מעט תהיות לגבי היכולת של הדמויות להשאיר את הצופים איתן לאורך זמן. לכן קשה עוד לדעת אם הסדרה תצליח באמת להשאיר איזשהו חותם בז'אנר, אך בינתיים היא בהחלט מצליחה להיות מקורית, הרפתקנית, מוזרה וחיננית בדרכה - שאולי נראית כמו, אבל בהחלט לא דומה לשום סדרה אחרת.