אחרי חמש עונות כבר אפשר להגיד בבטחה - "סמוך על סול" הוכיחה את עצמה כסדרת ספין-אוף שראויה ללא פחות כבוד מאחותה הגדולה "שובר שורות" וכהישג טלוויזיוני נדיר. סדרת הפריקוול, שמתארת את הפיכתו של ג'ימי מקגיל לסול גודמן המפוקפק, לא רק מכבדת את סיפור המקור ממנו נולדה, מרחיבה ומעשירה אותו - היא אף מצליחה, ברגעים מסוימים, להתעלות עליו. "סמוך על סול" עשתה את כל זה בהצלחה עד כה והיא ממשיכה לעשות זאת גם בשני הפרקים הראשונים של עונתה האחרונה, שתצא כנהוג בשני חלקים (חלקה השני יעלה למסך ביולי השנה).
העונה השישית מתחילה בדיוק בנקודה שבה העונה החמישית נגמרה; נאצ'ו (מייקל מנדו) נמצא במנוסה לאחר שסייע בתוכנית של גאס פרינג (ג'יאנקרלו אספוזיטו) לחסל את לאלו סלמנקה (טוני דלתון), כשהוא לא יודע שהתוכנית נכשלה ושלאלו למעשה חי ונושם ומחפש לסגור איתו חשבון על הבגידה בו. ג'ימי (בוב אודנקירק) ממשיך בניסיונותיו לבסס עצמו כסול גודמן וקים וקסלר (ריאה סיהורן) מתקדמת עם הכיוון החדש בקריירה בתור סנגורית ציבורית. אך במקביל לעיסוקיהם הנפרדים, קים וג'ימי גם רוקמים יחדיו תוכנית להפיל את הווארד המלין (פטריק פביאן), בתקווה שמפלה זו תוביל להסכם פשרה מהיר יותר בתיק "סנדפייפר", ממנו ג'ימי צפוי לגזור קופון של 20 אחוז ישירות לחשבון הבנק.
זה לא סוד שסדרות ספין-אוף לא תמיד מספקות את הסחורה. למעשה, הן לעתים נדירות מצליחות לעמוד בציפיות. במקרים רבים מדובר בסדרות שמרגישות מאולצות, שנוצרו רק או בעיקר כדי לסחוט עוד רייטינג מקהל מעריצים מבוסס, ללא מחשבה מעמיקה על הדמויות או על העלילה. זה בהחלט לא המקרה של "סמוך על סול", שאם יש משהו אחד שבולט במיוחד בה - היא העובדה שהושקעה מחשבה מעמיקה מאחורי כתיבתה, מעשה ידיהם של וינס גיליגן, היוצר של "שובר שורות", ושל פיטר גולד (מהכותבים הראשיים ואחד המפיקים של "שובר שורות").
גיליגן וגולד כבר הוכיחו את היכולת הפנומנלית שלהם לכתיבת דמויות שעוברות מטמורפוזה לנגד עינינו, כזו שלרוב כרוכה בהידרדרות מוסרית הדרגתית שבנויה לעילא אך מנגד גם מציגה אנושיות בצורה אותנטית. גם בפרקיה הראשונים של העונה השישית, "סמוך על סול" ממשיכה בקו זה ומתקדמת בצעדים קטנים אך מחושבים היטב לעבר הפיכתו הסופית של ג'ימי מקגיל לסול גודמן. כעת, אנחנו מרגישים קרובים יותר מתמיד לדמות האייקונית מ"שובר שורות" ויותר מהכל, אנחנו מבינים - גם אם לא מסכימים עם החלטותיו ודרכיו - את התהליך שעבר ג'ימי, מעורך דין שניסה ללכת בדרך הישר לפושע בעל קריירה מפוקפקת למדי.
בשני הפרקים הראשונים של העונה השישית בולטת במיוחד דמותה של קים, שהפכה ככל שהסדרה התקדמה לאחת הדמויות הנשיות המעניינות ביותר שנראו על המסך הקטן בשנים האחרונות. למעשה, "סמוך על סול" עוסקת בקים לא פחות מאשר שהיא עוסקת בדמות שעל שמה הסדרה. עם הזמן, מורכבותה של קים, אותה מגלמת סיהורן בצורה יוצאת מן הכלל, הולכת ונחשפת - כמו גם החוכמה שלה, היכולת האסטרטגית שלה שלא הייתה מביישת מנצחים ב"הישרדות", והערמומיות שלה. אם בהתחלה חשבנו שג'ימי "גורר" את קים להידרדרות המוסרית שלו, הרי שככל שדמותה התפתחה, גילינו צדדים נוספים בה.
גם בתחילת העונה השישית אנחנו נחשפים יותר לחלק שלה בהפיכתו של ג'ימי לסול גודמן. קים אמנם נמצאת במסלול שונה מזה של ג'ימי, אך כמושא אהבתו ולעתים גם כשותפתו לפשע, יש נקודות דמיון רבות בין שניהם. הרצון שלה לנסות לשנות דברים לטובה, לעזור לאחרים ולפגוע ב"רעים" הוא מעורר הערכה, אך מנגד, מערכת היחסים שלה עם ג'ימי נידונה להיות טרגדיה שלעתים היא אף קשה לצפייה. בשני הפרקים הראשונים של העונה השישית דמותה של קים ממשיכה להפתיע עם החלטות בלתי צפויות שמוכיחות שדמותה היא אחת המרתקות בסדרה. אין ספק שיש למה לחכות, ואמנם אין לדעת מה יעלה בגורלה של קים - אבל זה ככל הנראה יהיה מעניין מאוד.
בדומה ל"שובר שורות", גם "סמוך על סול" מוכיחה שלא צריך לוותר על דמויות ועלילה לטובת אקשן ומתח. גיליגן וגולד יודעים לשלב את כל האלמנטים הללו במיומנות רבה וזה ניכר בשני הפרקים הראשונים לעונה, ובמיוחד בסצנת אקשן מותחת במיוחד בפרק השני. 11 פרקים נוספים נותרו לסיפורו של ג'ימי, עד לרגע שבו חייו של סול יתחילו ויתחברו לעלילת "שובר שורות", אבל כפי שזה נראה עד כה, צפויה לנו עונה מלאה ברגעים מותחים, מפתיעים וכנראה גם שוברי לב (אנחנו עדיין מקווים שקים תצא לדרך אחרת ולא חלילה תמצא את מותה בסוף הסדרה). אנחנו יודעים שיוצרי "שובר שורות" לא נוטים להשאיר מקום לטעויות ותכננו את סיפורו של סול בקפידה מתחילתו ועד סופו, כך שניתן להמר על כך (ולקוות) שהסיומת של הסדרה תהיה ראויה לדמות האייקונית שבמרכזה ולדמויות שסביבה - ותחתום בצורה מכובדת את סדרת המופת הזו.