אפשר להבין את האובססיה האנושית למוחם של רוצחים, ואת הכמות שבה הם מיוצגים בתרבות הפופולרית ביחס לחלקם באוכלוסייה. הרי אפילו אם לסיים את החיים של מישהו זה דבר (בתקווה) רחוק מאוד מרובנו, אנחנו יכולים להתחבר לזעם האנושי שיכול להגיע למחשבות קיצוניות על להרע לאחר. אבל לא הרבה סיפורים מסופרים מנקודת המבט של הרוצחים עצמם, כי לא פשוט לגרום לקהל להתחבר אליהם. מדי פעם קם תסריטאי ולוקח את ההימור הזה, שלפעמים מוביל לסדרות אייקוניות כמו "דקסטר" או "להרוג את איב", ולעיתים מפספס, כמו "נחיל" של דונלד גלובר.
"מתוקה רצח" ("Sweetpea") הבריטית, שזמינה ב-yes ו-HOT, מוסיפה לרשימה הזאת את ריאנון (אלה פורנל) - עובדת אדמיניסטרטיבית במערכת עיתון מקומי ששום דבר לא הולך לה בחיים. היא מתה להיות עיתונאית, אבל הבוס שלה לא סופר אותה, היא מאבדת בני משפחה, הקולגות שלה מעצבנים אותה ומישהי אפילו זורקת עליה חיתול משומש מרכב נוסע. כשהבריונית שהרסה לה את החיים בתיכון חוזרת ומאיימת לקחת ממנה את הבית שלה, ריאנון נשברת, והצדדים האפלים שלה יוצאים בסצנות שחובבי האימה יעריכו.
למרות שהיא נבהלת מעצמה לרגע, ריאנון מוצאת כוח בלתי צפוי בתחביב החדש שלה: לפגוע באחרים. היא סוף סוף מצליחה להתקדם בעבודה, משיגה דייטים לוהטים ולומדת לעמוד על שלה. במקביל, שוטרת מקומית צעירה חווה תסכולים דומים לאלה של ריאנון, אבל מתעלת את הכעס לניסיון למצוא את הרוצח החדש בעיר, שכולם מאמינים שהוא גבר.
העונה הראשונה של "מתוקה רצח" (שכבר חודשה לאחת נוספת) קצרה, והיא מספקת את כל מה שהייתם מצפים מהתיאור שלה - לא יותר ולא פחות. היא לא מצליחה לנסח אמירות מורכבות יותר מדי, אבל היא מהווה מסע מופרך ומטורלל של חברות נשית, ומזכירה שפורנל היא שחקנית שיודעת לעשות הכל. היא אולי עדיין לא הפכה להיות שם לוהט ברמה של סידני סוויני, אבל הרזומה שלה מרשים לא פחות: תפקיד משמעותי ב"הצהובות" הממכרת, תפקיד ראשי ב"פולאאוט" הנהדרת ועכשיו תפקיד מעולה חדש, שבו היא גם מזכירה שהיא בכלל בריטית.
וחוץ מהעובדה שפורנל היא שחקנית מצוינת, יש לה גם מראה מושלם לתפקיד מהסוג הזה. היא יכולה להיות אמינה בתור הנערה הכי פופולרית בשכבה וגם בתור המנודה המוזרה, והקו הדק הזה עובד נפלא בתפקיד הזה, שדורש בדיוק את שני הניואנסים האלה. הפרקים של "מתוקה רצח" אולי היו יכולים להיות קצרים יותר, והקצב שלהם לא תמיד תואם את רמת האדרנלין שמצפים לה מקומדיית רצח שחורה, אבל הסצנות המדממות מהנות מאוד - לחובבי הז'אנר, כמובן - ו"מתוקה רצח" היא אופציה מעולה לבינג' סופ"ש כיפי אך בלתי מחייב.