כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה ב-2 פרקים ראשונים
איפה: yes KIDZ
החלטת tvbee: לחובבי הז'אנר וחבריהם
אני בחיים לא אשכח את הפרק הראשון בעונה 3 של השיר שלנו. אחרי שתי עונות עמוסות רגשית באקדמיה למוזיקה של ירדנה טמיר, נפתחת העונה השלישית ב"קאט" אכזרי של הבמאי רועי פלורנטין מעל ראשיהם של זוהר ונינה, חיים אתגר נכנס לפריים ככתב רכילות וחושף: כל מה שראיתם בעונות הקודמות היה למעשה סדרה בתוך סדרה. אין זוהר להט, יש רני אביב. תנקו את פירורי הבמבה מעצמם ותתרגלו למציאות החדשה.
אבל הילדים עבורם מכוונת גיבור אמיתי, גם היא של התסריטאי (ופליט בית האח) אורי גרוס, הם דור שלא ידע את יוסף, וזה מבאס, כי אם אורי-גרוסיות היא ז'אנר - אז הסדרה החדשה שיצר, גיבור אמיתי, היא התמצית שלו: משחקים תסריטאיים של עולם בתוך עולם, מסעות בזמן, התכתבות עם יצירות קודמות (תשמחו לדעת שאודי שניר חי ובועט) סלבס בתפקיד עצמם (גיא פינס ועדי ביטי הם רק קצה הקרחון), שמות מלאי התכוונות לדמויות, קריצות חבויות לתרבות הפופ וטוויסטים עלילתיים כמו חול. אפילו תזמון יציאת הסדרה, בסמוך לסיום של משחקי הכס איתה היא מתכבת, הוא מחוותי. בקיצור, כל האלמנטים שהפכו את אורי גרוס לצ'ארלי קאופמן לעניים, בקטע טוב, חוגגים עכשיו באורגיה אחת גדולה בדמות דרמה יומית לילדים ב-yes KIDZ.
אבל בואו נתחיל מההתחלה: גיבור אמיתי מספרת את סיפורה של אמה גרין (ג'וי ריגר), תסריטאית שאחראית ללהיט הטלוויזיוני הכי גדול בישראל - "הלוחם", סדרת פנטזיה סטייל משחקי הכס. כשהיא הורגת בתום העונה השישית את הדמות הראשית, תומאס בלאק (שהוא גם בן זוגה של אמה בחיים שמחוץ לסדרת הפנטזיה) - הוא מגיח לפתע בתל אביב 2019, בחיים עצמם, עטוי שריון ועברית מליצית. כמו בדני הוליווד של גרוס, גם כאן הנוסחה הידועה של לזרוק את גיבור הסדרה לתוך עולם חדש שאינו מכיר עובדת כמו קסם. תטבלו באלמנטים של שושנת קהיר הסגולה, כשהגיבור קם מהמסך והופך לאמיתי - והרי לכם להיט.
גיבור אמיתי, על אף שמדובר בסדרה בינג'ית וקלילה להחריד לנוער, היא מסוג הסדרות שהולכות לשמור אתכם עירניים ופעילים לאורך כל הפרק. במיוחד, כאמור, אם אתם משתייכים לדור שגדל על סדרות קודמות של גרוס, או סתם בקיאים מדי בנעשה במאקו סלבס (אם יש דבר כזה "מדי") - שכן במקרה כזה אתם הולכים לחפש (ולמצוא) מחוות והקשרים כמו מטבעות במשחק סופר מריו.
שלא תבינו לא נכון - בסדרה החדשה של yes KIDZ יש מעבר לכל הקישוטים הממוחזרים האלה. בגיבור אמיתי יש לב פועם של דרמה יומית ממכרת, וזה לוקח בדיוק שני פרקים כדי להבין את זה. אם הפרק הראשון של הסדרה אקספוזיציוני מדי ועל כן קצת מעייף, בסוף הפרק השני אתם כבר לגמרי בתוך זה, תוהים מול המסך למה עברו 6 שניות והפרק השלישי עוד לא התחיל (כוחו של נטפליקס). ואם כבר הזכרנו את צ'ארלי קאופמן, התסריטאי מאחורי להיות ג'ון מלקוביץ', אדפטשיין ושמש נצחית בראש צלול, אז הנה גרוס עושה עוד צעד קאופמני מתבקש, וכותב לראשונה סדרה על עצמו. כלומר, על תסריטאית מצליחה שמתערבבת קצת יותר מידי עם הדמויות שיצרה ועם השחקנים שיצקו בהן תוכן (רק באיזה עולם זה הגיוני שתסריטאית עם 80 עונות מאחוריה היא ג'וי ריגר בת ה-25? אה, בעולם הסדרות לנוער). וואלה, הגיע הזמן.