למרות שלקח לה קצת זמן לתפוס תאוצה ופופולריות, "הבנים" ("The Boys") הפכה לאחת מסדרות המקור המצליחות ביותר של אמזון פריים, עם קהל מעריצים נאמן וביקורות מהללות. העונה השנייה שלה שוחררה בספטמבר 2020, השלישית צפויה לצאת ביוני הקרוב, ובזמן שהמעריצים ממתינים יוצרי הסדרה החליטו לפנק אותם בינתיים עם ספין-אוף בלתי צפוי - סדרת אנימציה. "הבנים מציגים: שטני" היא אנתולוגיה מונפשת למבוגרים שמתרחשת ביקום של "הבנים" וכוללת שמונה פרקים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו. אין ספק כי עבור מעריצי "הבנים" מדובר בממתק שהוא כולו פאן טהור, ומי שלא מכיר את הסדרה עלול לחטוף שוק מהטירוף שמתחולל שם, אם כי בבסיסה של כל עלילה משוגעת ב"שטני" יש סיפור אנושי מעניין ולעתים אף מרגש, גם אם במעטפת של אלימות קשה והמון המון (המון!) דם.
אפשר להגיד ש"שטני" היא ניסוי שבודק מה קורה כשלוקחים את אחת הסדרות המשוגעות ביותר שקיימות היום ומעלים הילוך עד אינסוף; מזמינים כמה מהמוחות היצירתיים והמטורללים בתחום ומבקשים מהם לכתוב סיפורים מבלי לצנזר את עצמם בכלל. בין הכותבים של "שטני" נמנים בין היתר סת' רוגן ואוון גולדברג (שניהם גם מפיקים את "הבנים", גולדברג כתב בין היתר את "סופרבאד", "פיינאפל אקספרס" ו"מסיבת נקניקיות"); ג'סטין רוילנד ("ריק ומורטי"); אילנה גלייזר ("ברוד סיטי"); אקוופינה ("עשיר בהפתעה") ואנדי סמברג ("ברוקלין תשע-תשע").
כל אחד משמונת פרקי הסדרה מספר סיפור שמתחולל בעולם של "הבנים", אך הם עומדים בפני עצמם וחלק כלל לא כוללים דמויות מהסדרה. כל פרק שונה מהשני, אך ישנו קו יצירתי שמשותף לכולם שבעיקר מזכיר אנימציות מטורללות משנות ה-90 ותחילת האלפיים; מ"אנימניאקס", "פריקאזויד" ו"בנות הפאוור פאף" בצד העדין יותר של הספקטרום - ועד ל"כנופיית העץ העליז" ו"המופע של רן וסטימפי" בצד הקיצוני יותר שלו. נוסף על כך, ההומור השחור והסאטירי של "הבנים" בהחלט מופיע גם כאן. כל פרק לא רק נכתב ובוים על ידי מגוון אנשים מוכשרים, גם סגנון האנימציה משתנה מפרק לפרק; אנימציה בסגנון סדרות מצוירות של האחים וורנר וקרטון נטוורק, קומיקס ואנימציה בסגנון צרפתי, אנימציה דרום-קוריאנית, אנימה ואפילו פרק בסגנון האנימציה של "ריק ומורטי". ואם היוצרים של הפרקים לא היו מספיק מרשימים, אז כמובן שגם גויסו מדובבים מרשימים במיוחד, ביניהם חלק מצוות השחקנים של "הבנים" וגם פרנסס קונרוי ("אימה אמריקאית"), כריסטיאן סלייטר, קווין סמית', מייקל סרה, קיראן קולקין, ג'ייסון אייזקס, סיימון פג, קומייל ננג'יאני והרשימה עוד ארוכה.
כמו "הבנים", שיודעת להיות משוגעת כשצריך אבל משלבת אמירה ולא מעט רגעים שנוגעים ללב, גם "שטני" ממשיכה בקו דומה. שלא תטעו לרגע - "הבנים מציגים: שטני" היא אנתולוגיה ששאיפתה העיקרית היא למתוח את הגבולות (שכבר מתוחים במיוחד) של סדרת הדגל ולהגיע למחוזות חדשים של טרלול. אבל כמו אחותה הגדולה, היא לא רק מסתכמת בעלילות משוגעות ואיברים שנזרקים לכל עבר. למרות שמרבית הסיפורים כוללים אלמנטים שהתרגלנו אליהם מ"הבנים", כמו אלימות, דם ואיברים שונים, סיפורים רבים מכילים גרעין אנושי, כזה שמצליח לעורר רגש והזדהות גם בתוך מסגרת עלילתית משוגעת לחלוטין.
ב"שטני" תמצאו סיפורים על אהבה, הקרבה, משפחה, חברות וזוגיות בתוך עלילות שכוללות בין היתר תינוקת עם עיניי לייזר שמשאירה אחריה שובל של גופות, גיבורי-על עם כוחות לא שימושיים במיוחד שרוצחים את הוריהם, גבר שיעשה כל שביכולתו כדי להציל את אשתו ממחלת הסרטן וחברות אמיצה אחת בין נערה לגוש קקי (קראתם נכון). ויש כמובן גם פרקים עם אמירה חברתית, על תאגידים הרסניים ועל ההשפעה המעוותת של רשתות חברתיות.
"שטני" יכולה הייתה להיות בקלות רכבת הרים של דם ואלימות קשה ותו לא, בעיקר כי האנימציה מאפשרת ליוצרי הסדרה לקחת את העלילות לכיוונים קיצוניים יותר. ללא מגבלות של CGI או איפור אפשר אפילו להרוג יותר דמויות בקצב מהיר יותר ובדרכים מטורפות יותר ממה שראינו ב"הבנים". אבל היא לא רק דם ואלימות - וזה מה שגורם לה להתעלות מעל עצמה (ומעל סדרות אחרות גם). אין כאן שיגעון רק לטובת השיגעון, אלא שיגעון שהוא חלק מסיפור שלם, שנעשה במלאכת מחשבת על ידי מוחות יצירתיים במיוחד.
על אף שלא כל הפרקים באותה רמה ויש כאלה שבהחלט בולטים יותר באיכותם - כל הפרקים של "שטני" מהנים לצפייה. ובהתחשב באורכם הקצרצר (כ-15 דקות בלבד כל פרק), מדובר בבינג' סופר מהיר וסופר כיפי, במיוחד ואולי בעיקר עבור מעריצי סדרת הדגל שזוכים לקבל עוד קצת מהעולם היפה והמשוגע של "הבנים".