1,155 ימים - שהם קצת יותר משלוש שנים - חלפו בין סיום העונה הראשונה של "לוס אספוקיס" ("Los Espookys") לבין פתיחת העונה השנייה והנוכחית. מפתה למנות אותה בין הנפגעות הטלוויזיוניות הכי בולטות של מגפת הקורונה, אם כי צריך לומר ביושר: מדובר במקרה קלאסי של "עץ נופל ביער". עיכוב כל כך רציני בסדרה שצופים בה כל כך מעט אנשים (רובם המכריע מבקרי טלוויזיה), הוא לא באמת אירוע דרמטי. לפחות לא דרמטי כמו העובדה שהקהל הרחב ממשיך לפספס סדרה שהיא פשוט דבילית. דבילית וגאונית.
"לוס אספוקיס", שזמינה ב-HOT ,yes וסלקום TV, ומכונה אצל הראשונה "מפחידוס" (לא תודה), היא מהסדרות הזעירות ביותר שיצאו בשנים האחרונות מבית HBO. יצירה משותפת של פרד ארמיסן, חוליו טורס (שניהם בוגרי "סאטרדיי נייט לייב", הראשון כשחקן והשני ככותב) ואנה פברגה שגם מככבים בה, קומדיה אמריקאית שרוב הדיאלוגים שלה הם בכלל בספרדית. על מה היא מספרת? שאלה מצוינת: קווי המתאר הכלליים הם של חבורת ווירדוז שהופכת את חיבתה לאימה לעסק הפחדות מקצועי. בפועל, מדובר ברצף בדיחות והמצאות ביזאריות שקצרה היריעה מלהכיל. מי שצפה ב"הצורות האהובות עליי", המופע המופתי של טורס, יכול להבין את הכיוון הכללי.
תלאותיהם של רנלדו, אנדרס, אורסולה וטאטי - כשלפעמים מצטרף אליהם הדוד טיקו בגילומו של ארמיסן - הן רק תירוץ לאינספור הברקות שמתחננות להפוך לגיפים וממים, אם מישהו רק היה טורח לצפות בהן: האישה היחידה שיכולה לתת להם ויזה כלואה בתוך מראה; טאטי מפתחת זוגיות בשלט רחוק עם בחור שתמונת הפרופיל שלו היא של נסיך מצויר; רנלדו נרדף על ידי מלכת יופי שעוגן מפלח את גופה; והמפלצת הימית שחיה בתוך אנדרס לא תגלה לו מי הוריו הביולוגיים עד שהוא יצפה איתה ב"נאום המלך". כפי שאמרה דיאן שוורץ, "מה... קשור…?".
הפרקים הקצרים של "לוס אספוקיס", המרכיבים עונות קצרות בהתאם, הם התוצאה של צ'ק פתוח מצד HBO ודמיון בלתי נגמר מצד היוצרים. ובעונה השנייה גם הליהוק מעלה הילוך: איזבלה רוסליני מגלמת את עצמה, כוכבת הפופ הטרנסית קים פטרס מגלמת את מזכירת המדינה של ארה"ב ויאליצה אפאריסיו, הנון-שחקנית שפרצה בסרט "רומא" של אלפונסו קוארון, היא - נכון מאוד - הירח. אלה בחירות שמצחיקות בקול רם בפני עצמן, אבל "לוס אספוקיס" דואגת להעשיר אותן עם שלל יציאות ביזאריות ומופרעות, כמעט כמו דמותה המושלמת של טאטי בולעת-הגולות (בגילומה של פברגה). "לוס אספוקיס" היא סדרה שלא מתרחשת במדינה מסוימת ולא תלויה בזמן כלשהו, ולכן נותרו שתי אפשרויות - או שאנשים יתעוררו על עצמם ויתחילו לצפות בה, או שהיא תהפוך לקאלט שהיא צריכה להיות רק בעוד כמה שנים טובות, וחבל.