כמה: הביקורת נכתבה לאחר צפייה בכל פרקי העונה
איפה: yes VOD, STING TV וסלקום TV
המלצת tvbee: ממש לא מדובר בצפיית חובה, אבל זו דרך נחמדה להעביר את הזמן
מארק צ'רי התפרסם בזכות שני דברים עיקריים, כל אחד מהם מקורי בפני עצמו - היצירה של "עקרות בית נואשות", ועובדת היותו רפובליקן והומו (לפחות בעבר - הוא הפסיק להזדהות פוליטית עם המפלגה ביום בו טראמפ נבחר לייצג אותה במירוץ לנשיאות). כשהיא עלתה ב-2004, "עקרות בית נואשות" הייתה סדרה פורצת דרך, והמקוריות והיצירתיות שלה עדיין עומדות במבחן הזמן. אי אפשר שלא להתחיל את הבינג' בסדרה החדשה של צ'רי עם המון ציפיות.
אז נתחיל מהסוף - מי שמצפה לסדרה ברמה של "עקרות בית נואשות", סביר שעומד להתאכזב. "למה נשים רוצחות" מוכיחה בעיקר שלצ'רי כבר אין מה לחדש בתחום עקרות הבית הרצחניות, ועדיף שהפרויקט הבא שלו יעשה 180 מעלות מהנושא האהוב עליו, כי נדמה שהוא כבר לא יוכל להתעלות על הסדרה המקורית, או אפילו ליצור משהו איכותי באותה המידה.
ובכל זאת, ל"למה נשים רוצחות" יש כמה נקודות אור, ובראש ובראשונה האסתטיקה שלה. הסדרה עוקבת אחר שלושה סיפורי רצח בזמנים שונים - הראשון בשנות השישים של המאה הקודמת, השני בשנות השמונים והשלישי בימינו, שנת 2019. הטיפול בשני העשורים המוקדמים יותר, בעיקר שנות השמונים - הוא פשוט מרהיב. התלבושות ועיצוב הפנים מושקעים, מלאי פרטים והופכים את הסדרה כולה לחוויה אסתטית באמת יוצאת דופן. הרבה זמן לא נראתה על המסך סדרה כל כך צבעונית ויפהפייה, ורק בזכות זה שווה להציץ בה. היא גם מבוימת ומשוחקת נהדר, ומבחינת רמת ההפקה עצמה, לא עיגלו בה אף פינה. כך צריכה להיראות כל הפקה הוליוודית עם תקציב גדול.
אבל עם כל הטוב הזה שיש לה להציע, למה נשים רוצחות נופלת בשני דברים חשובים, שהולכים יד ביד - רמת כתיבת הדיאלוגים ועיצוב הדמויות. הרעיון שלה נחמד מאוד - שלוש תקופות, שלוש נשים שחוות בגידה על ידי הגברים להם הן נשואות, ושלוש גופות, כשלא ברור בדיוק מי נרצח ובאילו נסיבות, וכל פרק רק מוסיף עוד ועוד סימני שאלה בנושא. הבעיה היא שבין הפרק ראשון מוצלח לשני הפרקים האחרונים בהם העלילה מתחילה לתפוס תאוצה מסקרנת, הסדרה פחות או יותר מחזיקה את הקהל בשבי - תרצו לדעת מה קורה בסוף, אבל לא תרגישו מסופקים מהאמצע.
בפיפטיז, ג'ניפר גודווין מגלמת עקרת בית עם סוד אפל מהעבר, שמגלה שבו הזוג שלה בוגד בה עם מלצרית בדיינר האהוב עליו; באייטיז, לוסי לו היא פילנטרופית עשירה שנשואה לבחור פחות או יותר מושלם, חוץ מהעובדה שהוא בכלל לא נמשך לנשים; וב-2019 קירבי האוול-בפטיסט (מהעונה החדשה של "ורוניקה מארס", "המקום הטוב", "להרוג את איב" ו"בארי") היא עורכת דין בנישואים פתוחים שמכניסה אל תוך הבית שלה ושל בן זוגה את המאהבת שלה. כל אחד מהסיפורים האלה מלא פוטנציאל, אבל זה בעיקר המשחק של שלוש השחקניות הראשיות שמצליח לייצר חיבור רגשי כלשהו אליהן. שאר הדמויות, למרות שגם הן משוחקות היטב (חוץ מאלכסנדה דדריו שבולטת לרעה), מרגישות חד ממדיות, המניעים שלהן שטחיים וההתנהגות לא עקבית.
"למה נשים רוצחות" כבר חודשה לעונה שנייה, וזה מצוין, כי היא מלאה בפוטנציאל. כל המרכיבים שם, היא רק צריכה לקחת קצת יותר השראה מהאם הרוחנית "עקרות בית נואשות", שתמיד הייתה מלאה במודעות עצמית גבוהה למופרכות שבה, וניצלה כמעט כל רגע לדיאלוג שנון או רגעים שמעלים את הדופק. "למה נשים רוצחות" היא הרבה פחות מהודקת, אבל לגמרי יש לה לאן להשתפר. ממש עוד קצת מאמץ, והיא יכולה להפוך מבינונית לנפלאה.