בעולם בלי "זגורי אימפריה", חוסר היעילות של "שבאבניקים" היה הרבה יותר מדובר. כמעט שמונה שנים אחרי העונה הראשונה, וארבע שנים אחרי השנייה, קומדיית החרדים של HOT חוזרת רק עכשיו לסיבוב שלישי - ועם כמה שתעשיית הטלוויזיה הישראלית מתמחה ברשלנות מהסוג הזה, המקרה שלה חריג ברמות שאי אפשר לתרץ בעזרת אף מגפה או מלחמה. אבל במקום להצניע את זה, "שבאבניקים" מעמיקה את הבור של עצמה: כבר בפרק פתיחת העונה מצוין שאבינועם (דניאל גד) בן 26, כשבפועל השחקן בן 34. אורי לייזרוביץ' בן 37, ישראל אטיאס בן 38, והם בהחלט לא נראים כמו בוגרים יחסית טריים של ישיבה.

השבאבניקים התבגרו, ואיתם גם הסדרה: אחרי שתי עונות מצוינות, שהראו קומדיה דרמטית מהי - הפעם הסדרה שיצר אלירן מלכה לצד דני פארן ז"ל היא דרמה קומית. והשינוי בסיווג הזה הוא ממש לא עניין טכני, אלא עדות לשינוי בסדר פעולות החשבון הפנימי שמפעיל את "שבאבניקים". היא כבר פונה פחות למחוזות הביזאריים והפנטסטיים, נשענת פחות על דמויות קומיות לחלוטין כמו זו של גורי אלפי. העלילה עצמה יוצאת לדרך כששלושה מהגיבורים (אבינועם שמגלם גד, מאיר שמגלם אטיאס ולייזר שמגלם עומר פרלמן) עם רגל אחת על המטוס לרומא, אבל הצרות בישיבת "נתיבות אברהם" שבה צמחו מאלצות אותם לחזור אליה כדי להציל אותה מסגירה. גדליה (לייזרוביץ'), שהתקדם ונישא לדבורה (מאיה ורטהיימר) מאז העונה הקודמת, נשלח לפקח.

היותה של "שבאבניקים" אחד הלהיטים הטלוויזיוניים הגדולים של העשור מושכת אליה שורה מכובדת של מצטרפים חדשים בעונה הזאת - ביניהם שחר טבוך, יוסי מרשק, מיה לנדסמן, שולי רנד, קרן מור, מיה עברין, אבי אזולאי וגם עדי חבשוש שהתארחה בעונה הקודמת והפעם מקבלת נתח יותר גדול. אבל ממש כמו בחברה החרדית, הדמוגרפיה לא מביאה איתה איזשהו שינוי במעמד האישה: למרות המעורבות של גלית חוגי הגאונה כעורכת תסריט בעונה הזאת, הדמויות הנשיות של "שבאבניקים" עדיין מרגישות כאלה שגברים כתבו אותן. זה אולי יכול להסביר את הופעות המשחק החלשות מאוד של אותן משתתפות, רובן פשוט מגלמות בה עצמן. ולא בצורה קומית או משכנעת במיוחד. 

ובכלל, על סמך הפרקים שנשלחו מראש לביקורת - מתוך 11 סך הכל שישודרו העונה - "שבאבניקים" מותירה טעם של אכזבה. גם להברקות לשוניות כמו "להיכנס מתחת לעלוקה" יש גבול מסוים, והסדרה סובלת מבעיות עריכה והמשכיות שכבר לא נהוג לראות על המסך, והיו נפתרות עם מעט יותר תשומת לב לסטנדרטים מצד ההפקה. אם הסדרה השנונה של מלכה הייתה פונה חזק למחוזות הסיטקום, ניחא. אבל כאמור, היא דווקא שוברת שמאלה ומנסה להיות דרמטית, סמי-רצינית, עם פרקי "חצי שעה שהיא רק סשן אצל פסיכולוגית" שהפסיקו להיות מקוריים או חדשניים איפשהו באמצע העשור שעבר. בדיוק כש"שבאבניקים" עלתה לראשונה, ובאמת ובתמים נחשבה לפורצת דרך בתחומה. עכשיו הצופים התבגרו, הגיבורים התבגרו, היא התבגרה, ובמקום שתורגש תנופה כלשהי האיחורים האלה גבו מחיר כבד: המומנטום שלה אבד.