איפה: אמזון פריים
כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשני פרקי הבכורה
המלצת tvbee: אפשר להעביר איתה שעה בכיף, בעיקר למי שאוהב שופוני
"פרויקט מסלול", "פרויקט מסלול", "פרויקט מסלול". הנה, אמרנו את הצירוף האסור - ועוד שלוש פעמים, ליתר ביטחון - ועכשיו אפשר לנסות ולגשת ל"לגזור ולתפור", ריאליטי האופנה החדש מבית אמזון. "לגזור ולתפור" היא כמו תוכנית הפיצוי שאמזון העניקו להיידי קלום וטים גאן - המנחה והמנטור של "פרויקט מסלול" - שבחרו לפרוש ממנה אחרי 16 עונות, בעקבות שינויים בחברת ההפקה של התוכנית (פיקנטריה: "פרויקט מסלול" הופקה במשך שנים על ידי חברת הפקות הטלוויזיה של הארווי וויינשטין, ואחרי שהוא הודח ממנה, היא פשטה רגל ומכרה חלק גדול מנכסיה, בהן "פרויקט מסלול", לחברות אחרות). ועל אף שבבסיס שלה היא דומה מאוד לאמה הרוחנית, היא גם נבדלת ממנה - לטוב ולרע.
אבל בואו נסביר שניה מה הקטע: היידי וטים ליקטו חבורת מעצבים מבוססים למחצה מרחבי העולם. הכוונה היא למעצבים שמתפרנסים לפחות באופן חלקי מעיצוב בגדים, ומגיעים לתוכנית כשכבר יש להם מותג מתפקד או לפחות מחשבה מגובשת על אחד. מדי פרק הם צריכים לעצב שני אנסמבלים - מראה אופנת עלית חדשני ומראה יומיומי יותר, שגם מיוצר ועולה למכירה באתר התוכנית באמזון. הפרס למעצב שיזכה בתחרות כולה: נכון, חנות באמזון ומיליון דולרים. שווה להתעכב על הפרט הזה, כי ההבדל הראשון בין "לגזור" ל"פרויקט" הוא של"לגזור" יש ים כסף. אמזון היא אחת הקמעונאיות הגדולות בעולם, וסדרות הטלוויזיה שהיא מפיקה ומפיצה ("גברת מייזל המופלאה", "The Boys") נהנות, בהתאם, מתמיכה כלכלית לא מבוטלת שניכרת בכל פריים שלהן.
לכן אם "פרויקט" התענגה על הקשר ההדוק שלה עם ניו יורק, "לגזור" מתחילה בפריז, ותמשיך במהלך העונה גם לטוקיו. אם ל"פרויקט" הנוכחית יש את דוגמנית העל קרלי קלוס בעמדת המנחה, ל"לגזור" יש את אגדת האופנה נעמי קמפבל כשופטת. אם ב"פרויקט מסלול" המעצבים גם תופרים בעצמם את השמלות, ב"לגזור ולתפור" הם שולחים הוראות תפירה מדויקות לתופרים מקצועיים (אל חשש, יש מעצבים שאפילו זה קשה להם מדי) ואם ל"פרויקט" יש חלל תצוגות אחד, ואולי תצוגה לא שגרתית אחת נוספת לאורך העונה, "לגזור" מתהדרת בתצוגות חוץ סופר מופקות למרגלות מגדל האייפל. אתם יודעים, יש דרג ויש בגד.
ההבדלים השטחיים האלה בתוכן מקבלים חיזוק הודות לצילום הקולנועי יותר של "לגזור ולתפור", ובחירות העריכה היצירתיות שלה. התוכנית יכולה למשל לעצור לרגע מהתחרות, ולהקדיש סגמנט של כמה דקות להליכה סהרורית ברחובות פריז, או להתלוות להיידי קלום, שמצטרפת "ספונטנית" לצוות רקדניות הקאן-קאן של "מולאן רוז'". למה בעצם? זאת לא שאלה שמישהו מעוניין לענות עליה ובמובן הזה, "לגזור ולתפור" היא יותר מפגן כוח מתוכנית אמיתית שמישהו חשב עליה לעומק וזה מתסכל בעיקר נוכח העובדה שכבר ראינו חלופות טובות יותר.
רק כדי לעשות סדר: "לגזור ולתפור" עולה לשידור שבועי באמזון פריים שבוע אחרי שבארצות הברית שודר גמר העונה ה-18 של "פרויקט מסלול", וחודשיים אחרי שנטפליקס העלתה תחרות מעצבי אופנה משלה בשם "האופנה הבאה". האחרונה היתה אפילו אחלה תוכנית, כולל תמהיל בינלאומי של מתמודדים, פרס שמותאם למעצבים מנוסים יחסית ואפילו מסלולי תצוגה מהוקצעים וחדשניים. זאת אומרת, אין ב"לגזור ולתפור" אפילו את ערך החידוש, כי כל האלמנטים המקוריים שבה כבר בוצעו על ידי נטפליקס לפני זמן קצר.
זה משאיר אותנו בסופו של דבר עם מאפיין ייחודי אחד: הדינמיקה שבין היידי קלום וטים גאן. קלום תמיד נהנתה מהחלקים ה"לא נכונים" של "פרויקט מסלול". היא אהבה בגדים מבריקים וחשופים (ולעתים הגנה עליהם עד כדי התנגחות בשופטים האחרים בפאנל), היא נהנתה מהתככים הבינאישיים של המעצבים ואהבה לפלוט עלבונות שנונים ושנונים פחות נוכח תלבושות שלא אהבה על המסלול. כיוון ש"לגזור ולתפור" היא, כאמור, תוכנית שניתנה לה במתנה, יש מכל אלה בשפע בפרקי הבכורה של התוכנית. למעשה, נראה שהפורמט כולו הוסלל כדי שיתכנס בסופו של דבר למשפך צר של עלבונות. השיפוט נעשה בפומבי, לעיני כל המתמודדים הנוספים בנבחרת, ומתמודדים נקראים אחד-אחד כדי לגונן על הבגדים שעיצבו. אם הם מצליחים לשנות את דעת השופטים בפאנל, הם ניצלים מהדחה, ואם לא - אז לא. הם הולכים בלי יותר מדי כבוד להם או למלאכתם, ויאללה ביי.
כמעריץ ותיק של "פרויקט מסלול", אני מחויב כמעט לתמוך ב"לגזור ולתפור". ואתם יודעים מה, היא גם לא מספיק גרועה כדי שאגיד לכם להימנע ממנה. היא מבדרת במידה, הבגדים בה מעניינים דיים, ואם חושבים עליה כעל עונת לאגז'רי של "פרויקט מסלול", אפילו לא תשימו לב שמדובר בכלל בתוכנית אחרת. עבור כל פורמט חדש מדובר בחתיכת עלבון, אבל "לגזור" כל כך לא רוצה לחדש, שלא נראה לי שהיא תיעלב. אדרבא, היא תוכנית שתעריך את הרשעות.