בטח שמעתם כבר על קיומה של סדרת הדוקו על אר.קלי שמזעזעת בימים אלה את האמריקאיים - לשרוד את אר.קלי (yes דוקו). אולי שמעתם עליה בגלל שקארה דלווין איבדה 50 אלף עוקבים באינסטגרם לאחר שהעלתה עליה פוסט, אולי בגלל שאתם אוהבים את ג'ון לג'נד ושמעתם שהוא זכה לשבחים על כך שהתראיין לסדרה ויצא נגד הזמר המפורסם.
אבל כל הדיווחים האלה רק ממשיכים את ההיסטוריה העגומה של ההתעלמות הציבורית מהמעשים של אר.קלי - אנחנו נחשפים לכותרות, שמענו משהו על כת סקס, שמענו משהו על נישואים לילדה בת 15, אבל כמה באמת התעמקנו בסיפור הזה?
התזמון של יציאת הסדרה לא מקרי. אחרי יותר מעשרים שנה של עשרות עדויות מצטברות על דפוס ההתנהגות של אר.קלי עם נערות ונשים, הנשים השורדות (הן מעדיפות את המונח הזה על פני קורבנות) סוף סוף מבקשות צדק. אחרי שהן ראו שורה ארוכה של גברים בתעשיית הבידור משלמים על מעשים הרבה פחות אפלים משל אר קלי, עכשיו הגיע תורן. וכשתשמעו את הסיפור שלהן, לא תאמינו שהאיש עדיין מסתובב חופשי וגרוע מכך - ממשיך באותה התנהגות.
ובאמת, זו הנקודה לתת אזהרת טריגר. הסיפור של אר.קלי הוא אחד אפל במיוחד. הסדרה מורכבת בעיקר מראשים מדברים - נשים שמדברות על רקע שחור, מרואיינים מומחים וקצת קטעי ארכיון - ובכל זאת היא תהפוך לכם את הבטן. היא מזעזעת, מטרידה, מבחילה, מכעיסה, מעציבה וגומרת על הנשמה, אבל אתם פשוט חייבים לצפות בה, כי הגיע הזמן שהקול שלהן ישמע.
הסיפור המפלצתי של אר.קלי הוא ארוך ומסועף, אבל הקו ברור - הוא חובב נערות צעירות, ואוסף אליו בעיקר זמרות צעירות בהבטחה לקריירה, שוכב איתן, ולאט לאט מתחיל להפעיל עליהן מניפולציות פסיכולוגיות, מרחיק אותן מהמשפחות שלהן, מחייב אותן לקרוא לו דאדי ולבקש רשות לעשות כל דבר, כולל ללכת לשירותים. מי שמעזה לעמוד על שלה - זוכה לסטירה ומורעבת בחדרה למשך יום עד שלושה ימים. רוב ההתעללויות המיניות נחסכות מהצופים, בעיקר מכיוון שהשורדות פשוט לא מצליחות להתחיל לספר עליהן מבלי לפרוץ בבכי, וגם מתוך החלטה מוצדקת שלא להפוך את הסדרה לחגיגה של פורנו. המעט שמספרים שם יותר ממספיק, תהיה בטוחים.
אר.קלי, על פי עשרות העדויות שמופיעות בסדרה - של השורדות עצמן, חברות ובני משפחה שלהן וגם אנשים שעבדו איתו וחזו בהכל במו עיניהם - פועל באופן הזה מאז שנות התשעים, אז עוד היה צעיר מספיק כדי להגיע לבית הספר התיכון בו למד ולאסוף משם ילדות בנות 14-17. לאחר מכן הוא המשיך לעשות זאת בהופעות שלו, לפתות קרובות משפחה של מוזיקאים שעבדו איתו והשיא - לאסוף אליו נערה שפגש מחוץ לבית המשפט כשהואשם ב-21 סעיפים שנוגעים לפורנוגרפיית קטינים, לאחר שדלף סרטון שלו מקיים יחסי מין ואף משתין על נערה בת 14. היא הייתה מעריצה שהאמינה בחפותו, הוא היה פדופיל.
מדובר ממש בטפלון של אונס הקטינות. לא רק שאף האשמה לא הצליחה לדבוק באר.קלי, הוא אפילו הרשה לעצמו במהלך השנים לשחק ולצחקק באופן פומבי על ההאשמות, דרך המוזיקה שלו. את אליה, הזמרת שנהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 22, אר.קלי פגש כשהייתה בת 12. כשהייתה בת 14, יצא אלבום הבכורה שלה בהפקתו, שנקרא "Age ain't nothing but a number", וכשהייתה בת 15 (והוא בן 27), השניים התחתנו וזייפו את גילה בתעודת הנישואים.
בשלב מסוים, אר.קלי מבין שלשכב עם נערות מתחת לגיל 18 שם אותו על הרדאר המשטרתי, ומחליט לשנות במעט את דרך הפעולה שלו - הוא עדיין לא עומד בפיתוי וממשיך לבחור בנערות, אבל מדי פעם גם מגייס בת 19, ובשנים האחרונות גם נשים בנות שלושים פלוס, אבל רק אחרי שהוא מוודא שהן עברו מספיק התעללות בחייהן כדי להתאים לפרופיל הפסיכולוגי של מי שעשויה למצוא את עצמה במערכת יחסים מתעללת. אחד העובדים שלו מספר שדרך הפעולה שלו הייתה מאוד מחושבת - הוא היה מתחיל קשרים מיניים עם עשרות נשים ונערות, אבל מזמין לביתו רק את מי שעמדה במבחנים הקטנים שזרק לעברה, לראות עד כמה הוא יכול לשלוט בה.
מלבד העדויות הרבות והמצמררות, בסדרה ישנם גם ראיונות עם נשים וגברים מתחום הפסיכולוגיה הקלינית והקרימינולגיה, שמנסים כמיטב יכולתם להסביר לצופים איך יכול להיות שכל הנערות האלה נשארו במערכת היחסים המתעללת, חלקן אפילו שנים רבות. שתיים מהן נמצאו איתו ברגעים אלה ממש. לא מדובר בסיפורים שאנחנו לא מכירים, הרי אלימות נגד נשים במשפחה היא תופעה מוכרת, אבל כשרואים את הנשים האלה מול העיניים, מספרות על החוויה שלהן, וכששומעים שהן לא כלואות פיזית, אלא מחשבתית, צריך את הגישור הפסיכולוגי הזה כדי להבין לא רק איך הן נכנסו לסיטואציה הזאת, אלא גם איך אר.קלי מצליח להישאר מחוץ לכלא כל השנים האלה. הוא בוחר בהן כשהן צעירות ופגיעות, ואז מעצב אותן לפי רצונו, עד שהן חושבות שהוא האדם היחיד בעולם שבאמת אכפת לו מהן.
לשרוד את אר.קלי לא זקוקה אפילו לקריינות. הסיפורים שם מדברים בעד עצמם, והם נערמים אחד על השני בסדר כרונולוגי, מלאי בפרטי פרטים גדולים וקטנים ומזוויעים, כדי לייצר תמונה כמה שיותר שלמה. יכול להיות שתרצו להתחמק מהזוועות האלה, ואפשר גם להבין, אבל מדובר בסיפור כל כך גדול, משמעותי וחשוב שאיכשהו לא קיבל את הפוקוס המגיע לו בתרבות שלנו, לא מעט בגלל שהקורבנות שלו הן צעירות שחורות, אבל גם בגלל שהגיבור שלו הוא גבר שחור, וכמו במקרה של או ג'יי סימפסון, דווקא הקהילה השחורה היא זו שהתייצבה מאחורי אר.קלי להגן על חפותו, והכוח האדיר של המעריצים והמעריצות שלו עזר לו להדוף את הטענות.
למרות הקושי, והוא רב, לשרוד את אר.קלי היא סדרה שכל אחד ואחת מוכרחים לצפות בה. ואם אתם עומדים להישבר באמצע, נגיד שהסוף הוא אולי לא טוב, אבל מעט מעודד. העדויות הן כל כך רבות, מקיפות ועקביות, ובשנתיים האחרונות כל כך קשה להתחמק מהדיווחים עליהן, שהתנועה שקוראת להפסיק להשמיע את אר.קלי בתחנות הרדיו ולבטל הופעות שלו החלה להתרומם ולהצליח - תחנות רדיו שחורות רבות הפסיקו להשמיע שירים שלו, הופעות שלו בוטלו (כולל בעיר הולדתו שיקגו) וההישג המשמעותי ביותר - ספוטיפיי ואפל מיוזיק אמנם השאירו את המוזיקה שלו בספריה שלהם, אבל הודיעו שיפסיקו לקדם אותה ולכלול אותה בפלייליסטים, כך שהדרך היחידה להגיע אליה תהיה לחפש אותה באופן מכוון.
במקביל, רשויות החוק החלו שוב לפעול ולחקור את פעילותו של קלי. אם הוא שוב יצליח לחמוק מעונש, מדובר בלא פחות מאבסורד, ואתם באמת חייבים לצפות כדי להבין עד כמה. בואו נגיד זאת כך - אם אר.קלי והארווי וויינשטיין שניהם מזמינים אתכם להגיע לסוויטה הפרטית שלכם - רוצו לזו של וויינשטיין מבלי לחשוב פעמיים.