אמריקאים אוהבים להתעסק בעצמם, ובעצם מי לא. 16 שנה אחרי שידור העונה הראשונה של "עקרות בית אמיתיות", שעקבה אחרי חבורת נשים עשירות להפליא ושטחיות להחריד ממחוז אורנג', התוכנית הפכה לאחד ממותגי הריאליטי המוכרים ביותר בעולם והולידה עשרה המשכים אמריקאיים, 23 העתקים ברחבי העולם (כולל "מעושרות" שלנו) ולא פחות מ-24 סדרות בת. אך המותג המקורי, זה של רשת הכבלים האמריקאית בראבו, המשיך להתעסק במעושרות ביבשת אמריקה הדרומית בלבד. עד עכשיו.
ביוני האחרון יצאה לאור הסדרה החדשה ביותר של בראבו, שמפליגה, לראשונה בהיסטוריה של המותג, הרחק מעבר למים הטריטוריאליים של ארצות הברית. הלוקיישן הנבחר הוא כמעט מתבקש: דובאי, אחת הערים הגדולות של איחוד האמירויות - ואחד מהיעדים היקרים, המפונפנים והמוגזמים ביותר בעולם כולו. כעת, ובאיחור צנוע, "עקרות בית אמיתיות: דובאי" מגיעה גם לטלוויזיה הישראלית (זמינה לצפייה בערוץ E!) ומאפשרת לכל מי שלא בילה את הקיץ באיחוד האמירויות - לטעום קצת מהחיים במפרץ הפרסי.
גיבורות סדרתנו הפעם הן שש נשים עשירות כקורח ומסוכסכות כהוגן, שמעבירות את ימיהן בחום של דובאי. אך למרות שהתוכנית מבטיחה הצצה לתרבות שטרם קיבלה ייצוג ב"עקרות בית אמיתיות", האמת היא ש-6 הנשים שנבחרו לככב בסדרה כלל לא נולדו באיחוד האמירויות; למעט אחת, כולן מהגרות – מארה"ב, בריטניה ואפריקה. חלקן דוברות אנגלית מבטן ומלידה והאחרות שולטות בה ברמה גבוהה, ורובה המוחלט של התקשורת ביניהן מתרחשת באנגלית. וזה לא מסתיים בשפה. גם המנהגים – הלבוש, האוכל והתקשורת ביניהן – אמריקאיים להפליא. יש פה ושם קצת מוזיקה ערבית, ונופים של גמלים וחולות מעטרים את המעברונים, אך בזה מסתכמת הקפיצה לחו"ל. זו לא באמת סדרה חדשה על מקום שונה לגמרי, זו סתם שלוחה, שגרירות של עוד מאותו דבר.
מדי פעם, בכל זאת, המציאות מבליחה – אבל היא מסתננת דרך חלונות כה צרים שהיא בקושי משפיעה על הבנות. איכות חייהן של נשות דובאי האמיתיות – לא "עקרות הבית האמיתיות" - נמצאת במקום גרוע מאוד, ולמעשה, במדד השוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי, דובאי מדורגת במקום ה-120 מתוך 153. פחות מ-30% מהנשים בדובאי עובדות, הן לא רשאיות להיות מנהיגות המדינה, וגרוע מכך: הנוהג לא מאפשר להן להתחתן, לצאת מהמדינה או אפילו לקבל משרה בלי אישור של גבר. גם בתחומים אחרים יש שלל איסורים, אך אלו לא משפיעים במיל על חייהן של נשות דובאי הטחונות – כמו איסור מכירת אלכוהול, למשל, שזורם כמו מים אצל העשירות והמיוחסות. החוקים בדובאי לא חלים על אלו שידם משגת, והאמת היא שהם לא חלים על העשירים גם במדינות אחרות, אך כאן זה בולט פי כמה.
גם בדובאי, בדומה ליתר "עקרות בית אמיתיות", הבנות בתחרות סמויה מי מוציאה יותר כסף ועושה יותר שופוני. כך למשל בפרק הראשון אחת הנשים מעוניינת לצנן את הבריכה הביתית שלה מהחום המחניק, ולשם כך מזמינה משלוח של גושי קרח עצומים שיעשו את העבודה. המחיר: 1,200 דולר. לקרח. ביום קיץ רגיל לגמרי, בלי מסיבה או סיבה מיוחדת. גיבורה אחרת מזמינה את כל המשפחה לארוחת חג ההודיה – שמתקיימת, למה לא, בקרון של גלגל ענק. הן לבושות במיטב פרטי המעצבים, קונות דירות בבניין הבורג' ח'ליפה היקר להחריד, ומוציאות עשרות אלפי דולרים על ארוחות, מסיבות ופינוקים. עיקר העניין בפרקי העונה הראשונים מתמקד בשתי דרמה קווינז: שאנל אייאן, דוגמנית צמרת ובעלת סוכנות דוגמנות עם פתיל קצר במיוחד, וקרוליין סטנברי – משפיענית אינסטגרם וכוכבת ריאליטי עוד מ-2014 שמתחתנת עם גבר שקרוב יותר לגיל של ילדיה מאשר לשלה.
למרות ש"עקרות בית אמיתיות: דובאי" ממותגת כבשורה אקזוטית ומיוחדת, שני צידי המאזניים שמבעד לנקודותיים לא שווים; הצופים יגלו בסדרה החדשה הרבה יותר "עקרות בית אמיתיות" והרבה פחות "דובאי". כלומר, זה לא שהן לא באיחוד האמירויות, הן כן – זה פשוט לא כזה אישיו. אך למרות הגנריות, אין מה לעשות: ממש כמו סיגריות, אלכוהול, סמים ומסכים – סדרות על נשים עשירות שרבות ביניהן הם אחד החומרים המזיקים הכי ממכרים שיש, ו"עקרות בית אמיתיות: דובאי" לא חורגת מהכלל הזה. היא מלאת סכסוכים ובלינג, שני הגורמים שהופכים כל ריאליטי מטומטם לתופעה עולמית ממכרת במיוחד. אם אתם מחפשים סדרה לכבות את המוח מולה אחרי יום ארוך, היא לגמרי תעשה את העבודה.
