וידוי: מוקדם יותר השנה, התחלתי לצפות ב-"Upload", קומדיית מדע בדיוני חדשה מבית אמזון פריים, ועקב טמטום שבאמת אין לו נימוק התחלתי לצפות בה מפרק 3. בתחילת הצפייה חשבתי שמדובר בסדרה מאוד מתסכלת ומבלבלת וכמה לא פייר זה שמכריחים אותי  - צופה חדש וסקרן - לעבוד קשה כל כך בשביל להבין את העלילה. אחר כך שכנעתי את עצמי שזה בעצם צעד אמנותי מבריק, וכל הכבוד לגרג דניאלס והצוות שלו על כך שהצליחו גם לזרוק אותי בלי כל הסבר לתוך עולם עתידני חדש, אבל לא גרמו לי להתייאש ולוותר על הצפייה. כל זה בשביל להגיד ש"מכשפת" בנטפליקס נראית ומתנהגת כאילו התחילו אותה מהאמצע. ואפילו לא מפרק 3, אלא מפרק 10 בעונה השנייה או השלישית. והפעם זה אמנם מכוון לחלוטין, אבל בשונה מהמקרה הפרטי שלי עם "Upload", הפעם זה גם לא עובד.

"מכשפת" מספרת את העלילה שהתרחשה מאחורי הקלעים של אגדות ארתור ואבירי השולחן העגול, ועוסקת בנימואה (קתרין לנגפורד, כוכבת "13 סיבות", והמבטא המסקרן שלה - שליש אוסטרלי, שליש בריטי, שליש מופרך), נערה אמיצה ומכשפה מחוננת ששורדת מתקפה אכזרית על בני שבטה. על פי המיתוסים של ארתור וממלכת אבלון, נימואה תגדל להיות גבירת האגם, ויום אחד היא זו שתעניק לארתור את חרב הפלאים אקסקליבר, אבל "מכשפת" טוענת שהסיפור המעניין יותר התרחש הרבה לפני כן. היא פוגשת את ארתור (דבון טרל) ובין השניים נרקם קשר ידידותי על בסיס יתמותם והעובדה ששניהם יפים כמו השמש ולמרות זאת כולם שונאים אותם. במקביל, שליט אפל מבחין בכוחה העולה של נימואה, ומגייס את הקוסם הצעיר והשיכור הוותיק מרלין (גוסטב סקארסגרד, האח המאתיים במשפחת האצולה השוודית-הוליוודית) כדי לגבור עליה. ישנו גם מחסל חסר מעצורים, פלוגת אבירים לבושים באדום, בני משפחה שחוזרים שוב ושוב בפלאשבקים, חברים, אויבים, ספּנים, קוסמים בדרגות שונות של כישרון ועשרות שחקני משנה שכל תפקידם הוא לשנוא ולהתגזען על נימואה בגלל החיבור המיסטי שיש לה עם הישויות החזקות בעולם.

רוצה לומר, "מכשפת" היא סדרה שמתחילה באוקטן גבוה, ורק עולה ממנו. היא מספרת עלילות מקבילות בלוקיישנים שונים, כל אחד מהם בעל תרבות והיסטוריה עשירה, והיא איננה מהססת גם לקפוץ בין צירי זמן שונים. ולכל דבר בה יש שם - כוחות הקסם של נימואה קשורים לאלים האפלים, היא עצמה מכונה "המצולקת" על ידי בני שבטה, שקרויים בכלל "בני הפיות", ויש עוד מיליון דוגמאות כאלה. זה מעשיר את העולם של הסדרה והופך את "מכשפת" להדוקה ומנומקת - בדומה למה שראינו, למשל, ב"המכשף" בנטפליקס וכמובן שב"משחקי הכס". וכמו שניהם, אגב, גם "מכשפת" מבוססת על יצירה קיימת - קומיקס בשם "Cursed", שכתב פרנק מילר, האיש שאחראי גם ל-"300", "עיר החטאים" ומשום מה גם "רובוקופ". מצד שני, זה גורם לסדרה להרגיש כמו ערך ויקיפדיה שקם לתחייה, ולאורך כל פרקיה הראשונים היא רודפת לעצמה אחרי הזנב ומנסה להסביר לצופים את מונחי המפתח של הסדרה. הרצון לספר אפוס התבגרות שלם ב-10 פרקים ראוי להערכה, אבל הוא גם המכשול העיקרי של "מכשפת".

המכשול השני של "מכשפת" הוא הנימה הלא אחידה שלה. כבר ראינו סדרות ששילבו בכישרון בין דרמה מכובדת, חומרים פנטסטיים וגם סצנות קומיות. "מכשפת", לעומת זאת, מבכרת את הדרמה הרגשנית על פני כל ז'אנר אחר, ולמרות שיש בה גם, לצורך העניין, יסודות של אימה ורומנטיקה, היא נאמנה קודם כל להיותה סדרת התבגרות. אז היכונו להרבה סצנות בהן הגיבורה לא מבינה למה כולם מתנכלים לה (שאלה טובה, אגב. הייתם מצפים שנערה רהוטה, מוכשרת ויפהפייה לא תהיה שנואה כל כך, אבל הסדרה מתעקשת להפוך את נימואה לקורבן תמידי של דחייה והשפלה), לדיונים ארוכים על גורל לעומת בחירה אישית ועל הרצון ללכת בדרכם של ההורים אבל גם לעשות את הקטע שלך. באמת דברים שראינו כבר ב"דוסון קריק", ו"מכשפת" לא מציעה איזה טייק חדש על הנושאים והדיאלוגים האלה.

כל זה לא בשביל לומר ש"מכשפת" היא סדרה נטולת מעלות. היא מצולמת נהדר ומעוצבת היטב והאפקטים בה טובים למדי. אישית אני שונא את מעברוני האנימציה בין סצנה לסצנה, אבל זה מקרה פרטי שלי וברור לי שיש צופים שיעופו על זה. כמו כן, למרות הבדיחות על חשבון המבטא של לנגפורד, היא וכל צוות השחקנים נראים מסורים מאוד לתפקידים שלהם, ומבצעים אותם בחן. בולטת לטובה דמותו של מרלין הלוזר, שמגלמת היטב את העימות התמידי בין הרצון לעשות טוב ובין הקלות הבלתי נסבלת של לעשות רע. והוא גם האתנחתא הקומית הבודדת של הסדרה, שזה בכלל יתרון.

יותר מש"מכשפת" היא סדרה טובה ומוצדקת, היא הצהרת כוח נוספת של נטפליקס, שמחזרת אחר קהל חובבי הפנטזיה הימי-ביניימית בעיקשות מאז סופה של "משחקי הכס". במקביל, זהו ניסיון חוזר נוסף אחרי קהל של טינאייג'רים, ש"מכשפת" שוב מציגה אותם כמרכז העולם וכתרופה לכל תחלואיו. וזה בסדר גמור - נטפליקס היא גם מוצר צריכה, וברור שתרצה למשוך אליה קהלים חדשים. העובדה שנדרשו ל"מכשפת" יומיים כדי לכבוש את המקום הראשון בטבלת הסדרות הנצפות בנטפליקס ישראל מעידה גם היא על כך שיש ביקוש לתוכן כזה. אבל העובדה הזו לא מעידה בשום צורה על כך ש"מכשפת" עצמה היא סדרה מקורית, סוחפת או אפילו מאוד מהנה, וזה כבר חבל.